החורף (הגרעיני) הגיע: Metro Exodus

איכות על פני כמות: עלילה נהדרת, משחקיות אכזרית, מאתגרת ומהנה. ביקורת

ארתור פליאסצקי  17.02.19 - 11:20

תגיות: metro exodus

תחילת כתבהרחובות מוסקבה פרושים לפני, יש לי מספר דקות לפני שאצטרך להחליף את הפילטר במסכת גז שלי ועושה רושם שכרגע אני בטוח מכל היצורים המוזרים שמסתובבים בשכונה או הכנופיות השודדים השונות שמטילות את אימתן על האזור. אני מטייל בין המבנים הנטושים, מחטט בהריסות בתקווה שיתמזל מזלי ואמצא שלל. אני מוצא בתחתית מרתף דלת לבונקר מאולתר שמישהו הכין בבניין מגורים. אני סורק את החדרון הקטן והאילם ומגלה סיפור עצוב. שתי מיטות קטנות, ערמה של פחיות שימורים ריקות, ספר ילדים עם דמויות מצוירות, כלי מטבח מפוזרים, עששית שבורה וציור קיר של ילד שמתאר שלוש דמויות, אמא, אבא וילד קטן.

בפינה הרחוקה של החדר שרועים שני שלדים, אחד של אדם מבוגר שעדיין אוחז באקדח ושלד של ילד, סביבו מפוזרים עפרונות צבעוניים. אני מנסה לחשוב על מה שהתרחש פה, אולי הם מתו מקרינה, או רעב, או שאולי השודדים או המפלצות מצאו אותם והם החליטו לקחת את החיים. בסוף אני לוקח את האקדח ויוצא, העיר הזאת היא בית קברות אחד עצום, ואני שמח שאני עוזב אותה.

 

למי שלא מכיר, סדרת המשחקים של מטרו הגיחה לעולם לפני כמעט עשור וזרקה אותנו למעמקי מנהרות הרכבת התחתית במוסקבה, שחלקים ממנה שודרגו כדי לעמוד בפני התקפה גרעינית על רוסיה. המשחקים הקודמים בסדרת מטרו הציגו עולם קטן ואינטימי אבל עמוס בסיפורים מעולים, אווירה קלסטרופובית ומשחקיות נהדרת. Metro Exodus  מנסה לקחת את הנוסחה המצליחה ולהביא אותה לעולם פתוח: לא עוד נשרוץ במחילות מתחת למוסקבה, הפעם ארטיום וחבריו יצאו למסע על רכבת לאורך נהר הוולגה לכיוון הרי אוראל. גם הפעם העלילה שמניעה את המשחק מצליחה לסחוף בקלות ולהכניס אתכם לאווירה, במיוחד בחלק השני של המשחק שישאיר אתכם על קצה הכיסא.

Metro Exodus הוא שונה מעולמות ה-Sandbox האחרים, הוא עדיין מצומצם ואינטימי אבל הוא מעודד אתכם לחקור אותו. העולם הוא פחות Fallout עם המרחבים העצומים שלו ומזכיר יותר את Dishonored, עם מפות שלבים גדולות שנותנות כמה אופציות כדי להגיע מנקודה לנקודה ושלל מקומות חבויים שתוכלו לחקור אותם. הסביבה במשחק עשויה בצורה נהדרת, וכל מפה מרגישה שונה ומיוחדת, עם מערכת שינוי מזג אוויר שמרגישה טבעית ומוסיפה גם אפקט אסתטי וגם מוסיפה למשחקיות עצמה. גשמים עזים וסופות יעזרו לכם להתגנב יותר בקלות דרך קווי האויב, ומפלצות שונות ינסו לתפוס מחסה כאשר רוחות חזקות או סופות חול ישתוללו ברחבי המפה.

חלק מהמפות גדולות משמעותית וידרשו מכם ניווט בעזרת כלי רכב שונים ודווקא כאן METRO קצת מפשל: השליטה ברכבים ובסירות מרגישה מסורבלת ולא נוחה, והרבה פעמיים תמצאו את עצמכם נתקעים בחלקים מהמפה ומאבדים שליטה. המשחק מנסה להסביר את השליטה הגרוע ברכבים בכך שארטיום, הגיבור הראשי, מעולם לא נהג ברכב או סירה אבל הרבה פעמיים אתם תמצאו את עצמכם מתחילים את השמירה מחדש בגלל שנתקעתם בשיח ועפתם לתוך תעלה שאי אפשר לצאת ממנה בזמן שהמון של אויבים מקיף אתכם.

האויבים והקרבות במטרו מאד מזכירים את המשחקים הקודמים, כל אויב או מפלצת שתתקלו בה תדרוש מכם אסטרטגיה שונה כדי לשרוד, ולפעמים עדיף להשתמש בהסחת דעת והתגנבות, משהו שהמשחק מעודד כל הזמן. האויבים במשחק מתחלקים לשתי קטגוריות, בני האדם והמפלצות. בני האדם הם יותר טקטיים, והקבוצות השונות שתפגשו ישתמשו באסטרטגיה שונה כדי לנסות להביס אתכם. גם העיצוב שלהם שונה ומיוחד, החל מכנופיות קניבלים עם סכינים שישאירו לכם מלכודות ועד לשודדים שחמושים ברימונים ונשק כבד.

גם כאן מטרו מנסה להנפיש את האויבים בעזרת דיאלוגים שונים, האויבים שלכם ידברו בינם ובין עצמם וגם יזרקו לכם שלל קללות כמו שרק רוסים יודעים. הקטגוריה השנייה היא כמובן המפלצות של העולם של מטרו, החל מהשדים המעופפים, החפרפרות המוטאנטיות וכמובן גם הספרן עושה הופעת אורח. המשחק גם מציג מפלצות חדשות שחלקן עשויות נהדר ומרגישות כמו אויבים מאיימים וקטלנים אבל המשחק גם מציג את ה-Humanimals שהם בעצם זומבים סטייל "העתק-הדבק" ששורצים בכל מפה ומרגישים כמו ספוגים לכדורים מאשר איום אמיתי.

את המעבר בין כל מפת משחק אנחנו נעשה ברכבת שתיקח אותנו ליעדנו וכאן מגיע אחד החלקים החזקים של Metro Exodus. הרכבת היא למעשה בסיס האם שלכם, שם ארטיום יכול לדבר עם חבריכם למסע, וככול שתעמיקו בדיאלוגים איתם, אתם תבינו את הרצונות שלהם ומה מניע אותם. מאד קל להבין את המאבק היום יומי להישרדות ובמקביל המאמץ על לשמור על השפיות מול העולם העוין. הדיבוב באנגלית מרגיש קצת לוקה בחסר, והרבה פעמיים לא יושב טוב על הדמויות, עושה רושם שמפתחי המשחק השקיעו יותר בדיבוב לרוסית, שנשמע הרבה יותר טוב.

ברכבת  אתם גם תוכלו לשדרג את הנשקים והציוד שלכם בסדנא בעזרת חלקים ורכיבים שונים שתמצאו במהלך השהות שלכם מחוץ לרכבת. בעזרת הסדנא אתם תוכלו להשמיש את כלי הנשק שלכם לכול סיטואציה, ולא פעם תמצאו את עצמכם בונים רובה מחדש כדי להתמודד עם איום חדש בצורה יותר נוחה. בסדנא גם תוכלו לשדרג את שאר הציוד שלכם, כמו ערכות מרפא, מסכת גז, שריונות ותיק מסע, כמות האפשרויות היא עצומה ומגוונת.

מבחינה גרפית המשחק בהחלט צועד בראש רשימת המשחקים היפים ביותר שיצאו השנה. העולם ההרוס של מטרו הוא אומנם חורבות ונופים הרוסים, אבל המשחק פשוט נראה מדהים, ולא פעם אתם תעצרו כדי להביט על הסביבה ולהתרשם, במיוחד עם מערכת מזג האוויר שמוסיפה עוד קסם לתמונה ועיצוב המפות הייחודי שמזמין אתכם לטייל בו. כך גם הדמויות, אויבים ומפלצות במשחק, האנימציה שלהם מרגישה חלקה עם תנועות טבעיות והבעות פנים שמציגות רגש בצורה שתורמת לדיאלוגים ומאפיינת את הדמות. מבחינת סאונד המשחק גם עושה עבודה נהדרת, בין אם אתם מטיילים בשממה ונהנים מהשקט או בזמן קרב כאשר כדורים שורקים מעל ראשכם ומפלצות שואגות לכיוונכם.

לסיכום:
Metro Exodus  לוקח את הסדרה ממעמקי המנהרות לעולם הפתוח אבל דואג להשאיר את האווירה הייחודית של הסדרה. מי שמחפש מרחבים עצומים ופתוחים לא ימצא את זה כאן, אבל בהחלט תמצאו איכות על פני כמות עם מפות משחק יפייפות שמזמינות אתכם לחקור אותן, עלילה נהדרת עם דמויות שמאד קל להתחבר אליהן ומשחקיות יריות גוף ראשון אכזרית , מאתגרת ומהנה. למרות כמה בעיות מינוריות, Metro Exodus  הוא בהחלט משחק שחובה בכל ספריית משחקים.

עותק הסקירה התקבל תודות לעדלי יונייטד, היבואנית הרשמית של Metro Exodus בישראל.