המחלקה להפקת לקחים: The Divison 2

הכותר החדש בסדרה לומד מקודמו ומשפר את האקשן והחוויה של השחקן. ביקורת משחק

תומר חסד  18.03.19 - 13:47

תגיות: the division 2

תחילת כתבההמשחק הראשון בסדרת The Division יצא בשנת 2016 אחרי סקנדלים שלמים מצד Ubisoft ובעיות פיתוח מצד Massive, מה שגרם למוצר הסופי להיות שבור, משעמם, ולא שחיק. שלוש שנים אחר כך, Massive זנחו את ניו יורק הקרה והביאו אותנו אל בירת ארצות הברית הקיצית בשביל משחק ההמשך של הסדרה. האם השילוב בין Ubisoft לבין Massive צלח בפעם השנייה? או שמדובר בעוד פיתוח שהורץ קדימה בשביל למקסמם רווחים? תקראו ותגלו.

עלילה
המשחק השני בסדרה מתרחש בתקופה קרובה לזו של המשחק המקורי. אבל הפעם, הסוכנים המיוחדים (The Division) עוזרים להשתלט על וושינגטון דיסי במקום על ניו יורק. שינוי העיר נותן למשחק הרבה מאוד חיים וגורם לו להרגיש זורם והרבה פחות מדכא. האופי הקר והאפל של ניו יורק מתחלף בשמש והצמחייה של וושינגטון.

השינוי באווירה מורגש אפילו לפני הכדור הראשון שיורים. אבל, למרות האווירה השונה, המשחק עדיין מחזיק עלילה די אפילה. בירת ארצות הברית לשעבר מוחזקת כמעט כולה על ידי כוחות עויינים מארגונים שונים אשר משוטטים ברחבי העיר, והמעוז האחרון של ממשלת ארצות הברית ("הטובים" אם תרצו) נמצא בבית הלבן.

באמצע כל הכאוס הזה, הגיבור האילם, הלא הוא השחקן עצמו, מגיע לוושינגטון עם יתר "המחלקה"  (אותם סוכנים מיומנים שעזרו להציל את ניו יורק) במטרה להחזיר את השליטה בוושינגטון אל ידי הממשלה. משימה זו מוכחת כקשה יותר מאשר בניו יורק מכיוון שוושינגטון מנותקת לחלוטין מהעולם החיצון, מה שאומר שכוח הלחימה המשולב (JTF) וגם הבינה המלאכותית ISAC לא יעזרו לכם, בניגוד למשחק הקודם.

אם במשחק הראשון הרגשתם כוח בלתי מנוצח עם תמיכה מאחוריו, הפעם המשחק מכוון אתכם להרגשה שאתם עם הגב לקיר, ושאם אתם לא תעשו את העבודה היא פשוט לא תעשה והרבה אנשים ימותו. לדעתי תחושת הדיכאון והייאוש מוסיפה המון דרייב למשחק ומדרבנת אתכם לעשות הכל בשביל לעזור לתושבי העיר.

עיצוב עולם ומשחקיות
כמו המשחק הקודם, מפת העיר מחולקת למחוזות וכל מחוז מכוון לחלק אחר בהתקדמות שלכם במשחק (לפי נקודות ניסיון), בכל מחוז תמצאו את מוקדי ההתנגדות אשר מנסים להשיב את הסדר הטוב של העיר ולהפוך אותה למקום טוב יותר. מוקדי ההתנגדות האלו נקראים "מושבות" וזהו פיצ'ר חדש לסדרה שמוסיף המון תוכן ועומק אל העולם המשחק ואל העיר וושינגטון.

כל מושבה בפני עצמה ניתנת לשדרוג על ידי משימות צד שתקבלו מהאנשים באותה מושבה, לרוב משימות צד אלו יהיו יחסית פשוטות, אבל ישנן כמה פנינים שלא אחשוף בשביל שגם אתם תוכלו לקבל את אלמנט ההפתעה. בנוסף למושבות הגדולות שתמצאו, כל מחוז יכלול בתוכו גם מספר "נקודות שליטה" שתצטרכו לכבוש בשביל לבסס את השלטון שלכם באותו מחוז.

כל נקודה שתוסיפו לשליטה שלכם תפרוש ברחבי המפה בעלי ברית חמושים שיעזרו לכם באופן אוטומטי במקרה ותיתקלו באויבים באמצע הרחוב. ולא רק זה, ה"בתים הבטוחים" יחזרו מהמשחק הקודם וישחקו תפקיד דומה. הפעם יש הרבה פחות בכל מחוז (בין 1 ל-2), פשוט מהסיבה שאין צורך יותר בבתים אלו אחרי הוספת התוכן החדש.

במשחק המקורי התפקיד שלהם היה להוות עוגן במחוזות הענקיים בשביל שלא תצטרכו לרוץ חצי מפה כל פעם שתמותו., אז כמובן שאחרי הוספת התכנים החדשים בתים אלו נשארו חסרי משמעות חוץ מהעובדה שאפשר למצוא בהם מידע על קולקטיבלס במחוז.

לצערי, מבחינת כל מה שקשור למשחקיות, המשחק בבסיסו כמעט זהה. אז אם לא התחברתם למשחק המקורי ולכל מערכת ה-LOOT שלו, לא יהיה לכם מה לחפש במשחק ההמשך, טובה ככל שתהיה. אבל מי שכן נהנה ממערכת הלוט ומי שכן הצליח לסבול את המשחק המקורי, The Division 2 יציג בפניו את אחד מה-Loot Shooters הטובים ביותר שאי פעם נוצרו.

למעשה The Division 2 לא באמת שינה הרבה בתחום המשחקיות, זה כנראה התחום שבו המשחק נשאר הכי דומה למשחק המקורי. יוביסופט הבינו שהמשחקיות עצמה כן הייתה טובה, אבל היא התחבאה מאחורי ים של בעיות כמו שרתים דפוקים או אויבים חזקים מדי. אז במקום להציג משחקיות חדשה, יוביסופט פשוט הקשיבו לשחקנים ועבדו על כל התלונות שהמשחק המקורי קיבל. והאמת שהם עשו עבודה לא רעה בכלל.

המשחק רץ באופן חלק, השרתים לא קורסים, הזמני טעינה לא גורמים לך להגיע לבית סיעודי והאויבים לא מרגישים כמו ספוג ענקי, שזה כנראה השיפור הכי גדול. אז נכון, קבלת פידבק מהקהילה זה דבר חשוב, אבל יוביסופט לקחו את זה צעד קדימה. הם לא רק תיקנו, הם הוסיפו.

לטובת מי שלא שיחק במשחק הראשון, או למי שזכרונו קצת נפגע, אזכיר שרוב המשחק בנוי על התחבאות מאחורי מחסה והפעלת יכולות מיוחדות שונות בתיאום עם הצוות שלך. במשחק המקורי היכולות האלו היו די בסיסיות, לטוב ולרע. אבל ב-The Division 2 יוביסופט הוסיפו עוד יכולות וכל יכולת קיבלה שלוש/ארבע וריאציות (זה היה קיים במשחק המקורי בצורה דומה אבל פשוטה יותר).

לדוגמה, ה"כוורת" יכולה לעשות אחד מארבע דברים: לתקן שריון של חבר צוות, לשגר עשרות טילים קטנים על האויב, להחיות חבר שנפל או לתת בוסט כללי לחברי הצוות. או, "העש", שתפקידו להציק לאויבים, בין אםזה לסנוור אותם, להרוס להם ציוד או לגרום להם לירות אחד על השני. בגדול, כל אחת מן היכולות המיוחדות משרתת סוג אחר של משחק, וכל וריאציה מעמיקה את בחירת הסגנון המשחק שאתם רוצים לשחק, בין אם זה טנק, רופא או משהו אגרסיבי יותר.

אונליין
מי שקרא את הביקורת שלי על Anthem של חברת EA יבין שאני משחק לבד. וזה לא שאין לי עם מי לשחק, פשוט ככה אני מעדיף, רק אני והעולם. לצערי, Anthem לא אפשר לי לשחק לבד וזה הרס לי את רוב החוויה ואחת הסיבות הגדולות שלא אהבתי אותו. אבל לשמחתי The Division 2 מאפשר לשחקן להיות לגמרי לבד, אם כי לא מנותק לגמרי מהיבט האונליין. מדי פעם אתם תשמעו קריאות עזרה של אנשים שנהרגו בעולמות אחרים ותוכלו להציל אותם את ייחשק לכם.

בנוסף לכך, באיזורים הבטוחים אתם תפגשו שחקנים אמיתיים שגם הם לוקחים הפסקה לכמה דקות בדיוק כמוכם, ולי זה רק הוסיף לחוויה. אני זוכר שהפעם הראשונה שראיתי שחקן אחר הייתה ישר אחרי קרב ממש קשה שניהלתי לבד. ישר אחריו נכנסתי לאיזור המוגן וראיתי עוד שחקן אנושי עומד שם, משום מה זה נגע בי ונתן אמינות לסיפור, שכולנו רוצים לשפר את העיר.

במידה וכן תרצו לשחק עם אנשים ברשת, תוכלו לעשות זאת בקלות גם אם אין לכם אנשים שאתם מכירים. בבתים הבטוחים במשחק וגם במפה הראשית לפני כל משימה יש אפשרות לפתוח Matchmaking, אתם יכולים לעשות זאת למשימה ספציפית, למשימת צד או אפילו סתם לשיטוט חופשי ברחובות העיר. למעשה ככה העברתי חלקים גדולים מן המשחק. שוטטתי בעיקר, עסקתי בשלי ועשיתי דברים לפי הסדר שלי. אם רציתי להיכנס למשימת סיפור (הן מאוד מאתגרות לבד, אם כי אפשרי), הפעלתי את החיפוש ותוך שלושים שניות הייתי בקבוצה של ארבעה אנשים. אין יותר פשוט מזה.

בשורה התחתונה
ניסיתי למצוא עוד דברים שאני יכול להרחיב ולהגיד על The Division 2, אבל האמת היא שאחרי 13 שעות במשחק, בקושי הגעתי לרבע ממה שיש למשחק להציע. The Division 2 הוא משחק מסוג Live Service, מה שאומר שיוביסופט מתכננים להמשיך ולתמוך בו לאורך זמן ולהוסיף עדכונים בהתחשב בפידבק של הקהילה. אז בשלב זה אין לי יותר מה להוסיף חוץ ממה שכבר רשמתי למעלה. האם המשחק טוב? חד משמעית כן. האם הוא מלא בתוכן? שוב, חד משמעית כן. האם הוא מתאים לכולם? ממש לא. מי שלא אוהב לצוד LOOT ולעשות גריינד בשביל לעלות רמות יסבול בו מאוד, אין לאן לברוח מהטבע של הז'אנר. אבל לפני הגריינד, המשחק מציע קמפיין של 40 שעות עם עולם יפיפה עלילה מעולה ומשחקיות זורמת, תחליטו בעצמכם אם זה מתאים לכם.