תקועים במצרים: עשר המכות של הגיימרים

לאגים, תיבות אוצר ושקרים בתעשייה. מה מונע מכולנו חירות?

מתן בן ישי  19.04.19 - 14:39

תגיות: פסחפסח

תחילת כתבה

כשנסב לשולחן החג ונחזור שוב כמו בכל שנה ונשמח שניצלנו מעשר המכות, יש עשר אחרות שאנחנו עדיין חווים במלוא העוצמה במהלך השנה, כאלה שעדיין לא הוציאו אותנו מעבדות לחירות.

לאגים
אין יותר מעצבן מלשחק ברשת ולחוות תקלות בתקשורת. בין אם אתם משחקים עם חברים ובצ'אט הקבוצתי יש לאג של כמה שניות בדיבור, או שהדמויות של חברים שלכם נתקעות במקום רגע אחד, ורגע אחר נמצאות בקצה השני של המפה. או שאולי אתם בכלל משחקים סולו, והייתם בטוחים שהיריית-ראש הזאת שלכם, אבל הב* **** בכלל-מאחוריי-פתאום-ואני-מוצא-את-עצמי-מת! מכירים? אז כן. לאגים זה מעיק.

 מיקרו תשלומים ו"תיבות אוצר"
וואי וואי, איזו מכה לתעשייה. תראו: משחקים שהם חינמיים ודורשים מהשחקן לשלם מידי פעם בתור אופצייה בלבד על אביזרים בשביל לתחזק את הקהילה והמשחק - כן, אני מבין. אני מקבל. אבל שמשחק עולה 60 דולר ודורש ממני אחריי זה להמשיך לשלם לו בשביל "להתקדם יותר מהר"?! יש גבול לחוצפה?! ובשביל מה? כסף דיגיטלי שייתן לי "תיבות אוצר" עם תוכן לא ידוע! דיי. בואו נפסיק לתמוך בזה.

קבצי הורדה גדולים
משחקים דיגיטליים זה חלק מהעתיד, אני מבין את זה לחלוטין, אבל אין יותר מעצבן מלרצות לשחק במשחק חדש ולגלות שגודל ההורדה עולה את ה-50 ג'יגה. לא יכול יותר מתסכל מזה, במיוחד עם התשתיות שלנו בארץ, ובמיוחד שלא תמיד יש לנו כבל רשת זמין. סיפור אישי: אני בחיים לא אשכח את היום שבו RED DEAD REDEMPTION 2 יצא. זה היה משחק שחיכיתי לו יותר מידי זמן, אבל ברגע שהקשתי את הקוד הורדה גיליתי את גודל המכה: כמעט 100 ג'יגה. באמת שלא יכל להיות מתסכל יותר מההשלמה עם העובדה שהמשחק יצטרך לרדת במשך כ-ל הלילה.

RAGE QUITTERS
אני מכליל את החבר'ה האלה בקטגוריית "ילדי הכאפות הדחויים". אלו אותם אנשים שפורשים בזמן משחק ברגע שראו שלא הכל עבד לפי התכנית, והם עומדים להפסיד. בין אם זה משחק יריות אונליין, או בפיפ"א וויקנד - הם בכל מקום. ואני שונא אותם. הם גוזלים ניצחון\עזרה רק בגלל שהם לא יודעים להתמודד עם הפסד. הם תופעה שצריכה להעלם מהעולם. וזה מעביר אותי לדוגמא הבאה.

צ'יטרים
כן. אתם. גם אתכם אני ממש לא אוהב ואתם מכה. אין צורך לפרט למה, לכולם ברור למה.

סצינות שאי אפשר להעביר
ככל שהשנים התקדמו כך גם המשחקים והדרך שבה הם מעבירים סיפור, והיום כמעט כל משחק דוגל בסגנון סינמטי בדרך ההגשה שלו לנרטיב, ממש כמו סרט הוליוודי. יש משחקים שיוצרים מזה תענוג אחד רצוף כמו GOD OF WAR שהתרחש כולו בשוט אחד רצוף, או LAST OF US שפשוט מרגיש כמו סרט של האחים כהן.

אבל לפעמים? הסיפור לא בהכריח מעניין ואני רק רוצה להתקדם.. אז למה יש מפתחים שלא נותנים לי את האופציה לדלג על סצינות במשחק ולהגיע לאקשן מהר יותר?! בחייאת, בתור שחקן, אני צריך לקבל את האופציה להחליט אם אני מושקע בסיפור, או במשחקיות עצמה. למה אני צריך לסבול את הדיבורים המשעממים והאנימציה הלא מרשימה של ג'וזף מ-FAR CRY 5 בזמן שאני וחברים רק רוצה להרוג אנשים ב-CO-OP?!

כאשר המפתחות משקרות
אחד הדברים שיכולים לעצבן גיימרים רבים הם שחברות הפיתוח משקרות לגביי המוצרים של עצמן. בין אם זו חברה שמביאה תצוגה מרשימה ביותר של משחק קרוב בכנס של E3 עם גרפיקה מטורפת ועולם מורחב ומדהים - רק כדי שהתוצאה הסופית לא תעמוד בסטנדרטים שהציבה לעצמה. דוגמא נוספת? משחקים שיוצאים על בסיס שנתי, בדרך כלל מבטיחים חידושים יוצאי דופן בשלב מסויים, ואנחנו בתור שחקנים מוכנים לקבל את זה פעם אחר פעם רק כדי לגלות שבפועל לא הרבה השתנה. אני לא אזכיר שמות. מפתחות שעושות את זה יודעות מי הן. וזה גם מוביל אותנו ל-

משחקים "חצי אפויים"
הכוונה היא למשחקים שמשוחררים לשוק, אבל לא מסתבר שלא מוכנים עד הסוף ויכלו לבלות עוד כמה שעות בבדיקות באגים ובקרה. תחשבו לעצמכם שאתם מחכים למשחק, מתקינים בהתרגשות, מתחילים - ומרגישים שמשהו לא בסדר. המשחק הוא לא מה שהוא אמור להיות. הוא מלא בבאגים, או שפשוט התוכן שלו רפטטיבי והוא פשוט לא מהנה. אתם מחכים לעדכון המיוחל שיתקן את רוב העוולות, אבל ברוב המקרים, הקסם אבד. לא תמיד תצליחו לשחזר את ההתרגשות והציפייה של הפעם הראשונה. אלא אם כן זה פיפ"א ובאגים זה חלק מהתהליך של המשחק.

 DLC מאכזבים
גם כן מכה. הגענו למצב שכל כך נהנינו ממשחק מסויים ואנחנו סוף סוף מוכנים להמשיך את ההרפתקאה דרך חבילת הרחבה, רק כדי לגלות שמדובר בתוכן ממוחזר בעיצוב וסקינים שונה ובעצם מדובר בביזבוז כסף. במקרים הגרועים יותר, מדובר בחבילת הרחבה שיכלה בקלות להיות תוכן שנלקח ישירות מהקמפיין הראשי של המשחק, ואז בכלל מדובר בחתיכת מכה כואבת. אני מדבר עלייך Mass Effect 3: From Ashes.

אקסקלוסיביות
אני בסדר גמור עם אקסקלוסיביות לקונסולות, צריך משהו שיפריד בין קונסולה לקונסולה והמחשב ולכל אחד יתרונות וחסרונות.אני מדבר על מלחמת האקסלוסיביות במחשב האישי: המלחמה בין EPIC STORE לסטים שהתחילה לתפוס צד מכוער ברגע ש-EPIC יצרה אקסקלוסיביות בשוק והתחילה לשלם למפתחות שישחררו משחקים אקסקלוסיביים רק עבור החנות הדיגיטלית שלה. חשוב לי להבהיר שאני לא תומך באף צד ואני כן מעוניין בתחרות בשוק, אבל ליצור אקסקלוסיביות ב-PC? מדובר בצעד שמעולם לא היה בעולם הזה. צעד חוקי, אבל מלוכלך. אבל אני מניח שזו תחרות כיום.

בונוס: מלחמת הקונסולות הבלתי נגמרת
למה זה נחשב כמכה? כי אני רואה מלחמה עקובה מדם ברשת על כלום. כלום. כמו שציינתיי בפסקת ה"אקסקלוסיביות": לכל קונסולה יש אישיות וקהל יעד משלה, ולכל קונסולה חסרונות ויתרונות - אין בחירה מושלמת. זה בסדר גמור שקיימות אופציות שונות. למה אי אפשר להבין את זה, לחיות ולשחק בקרוס פלטפורם בהרמוניה ביחד? העולם יהפוך למקום הרבה יותר טוב אחרי שנפנים את זה.

 

 אבל בכל זאת, PC MASTER RACE. חג שמח לכולם!