שיפור מכל בחינה: PES 2020

"פיפ"א זה לאנשים שרוצים הכל מהר כאן ועכשיו, הפרו דורש כישרון מהשחקן"

איתי לוקץ'  20.09.19 - 14:14
תחילת כתבהאהלן חובבי הגיימינג, חובבי הספורט התחרותי שלא דורש לקום מהספה, ושחקני הכדורגל שאוהבים להדגים כישורים עם השלט, שצריכים כמוני, להדגים קצת קישורים עם הסלט. אני לוקץ׳, הראפר ששומר על כבודם של השפים בישראל, וכרגיל, נענתי לקריאה לדגל, להגן על חבר ותיק ואח יקר, פרו אבולושן, או בשמו החדש, eFootball Pro Evolution Soccer 2020.

התכוננתי היטב, רכשתי את המשחק, קניתי חטיפים, הזמנתי מגש פיצה וקראתי לחבר שדרש לשמור את שמו במערכת (אחרי התוצאות שלו, מובן למה). אז כמו שפרו קיבל שם חדש, אנחנו נקרא לחבר דויד. אני ודויד הכנסנו את הפרו החדש, התלהבנו מהשיפור בתפריטים החדשים (שנהיו קצת יותר מינימלסטים ונגישים לניווט), והתחלנו את הטראש טוק. אחרי שיחה קצרה של מי יכסח את מי ומי יבכה כמו ילדה קטנה (אזהרת ספויילר: לא אני) בחרנו קבוצות והתחלנו את המשחק הראשון.

המשחק נהיה יותר מדוייק, ההתקפות טיפה יותר איטיות, והכיוון של המסירות דורש הרבה יותר דיוק ועדינות עם מד הכוח. בתור שועל פרו ותיק, אפשר לומר שהתרגלתי מהר מאוד למשחק: המשחקיות כיפית כמו תמיד,  ודורשת כישורים מהשחקן. לא כמו פיפ"א, שמספיק ללחוץ על בעיטה, ויש גול. התחרותיות שהמשחק מעלה אפילו בבחור שמן כמוני, לא הייתה מביישת את יוסיין בולט (אבל כנראה הייתה מביישת את ההורים שלי, סליחה אמא ואבא).

גם הפרזנטציה על המגרש השתפרה משמעותית, וכעת המצלמה מדמה בצורה הרבה יותר מוצלחת משחק כדורגל במציאות. המשחק כיפי ואפשר להעביר איתו שעות, המשחקיות יחסית זהה לשנה שעברה ומי שהיה טוב בפרו הקודם, סביר שיהיה טוב גם בפרו השנה. הגרפיקה נהייתה הרבה יותר מציאותית, ואנימציות השחקנים ריאליסטית עם אפקטי אור וצל משכנעים, והשחקנים בקבוצות נראים נהדר גם הם, במיוחד מהקבוצות שיש להן רשיון מלא למשחק השנה. כן, מצטערים, לנו יש את רונאלדו במלוא תפארתו השנה.

מאסתי בחבורות הפיפא: אנשים שלא אוהבים להתאמץ בשביל להשתפר במשחקים, ורוצים הכל מהר, כאן ועכשיו. משחקים במשחק שאין בו שום דבר מעניין או כיפי, שלא דורש כישורים ושבאותה מידה יכלו לצפות בדמו במקום לשחק. שחקני הפיפא מזכירים לי את התקופה שהייתי בחטיבה. הייתי הולך לבאולינג לשחק משחקי וידאו ותמיד היה ילד קטן שתופס את המכונה, ובכלל לא משחק! הוא אפילו לא שם אסימון! הוא רק מזיז את השלט ומסתכל על הוידאו רץ. אז כמו אותו הילד, גם שחקני הפיפא, כיף להם שקל להם ואין להם משמעות בחיים, שבשתי דקות אפשר להיות ״אלופים״ במשחק ושהרוב שם רנדומלי לחלוטין.

לסיכום
אני יודע שאני לא גיימר מקצועי: לא נכנסתי לכל מצבי המשחק, לא התעמקתי בכל הפיצ׳רים החדשים, וסך הכל נתתי ביקורת חביבה של אדם שנהנה לשחק מול חברים שלו במשחק תחרותי וכיפי, אבל נחשו מה? ככה זה רוב האנשים שמשחקים במשחקי ספורט בקונסולות, אנחנו באים להנות ולעשות צחוקים ובעיקר לקבל חוויה חברתית מהנה.

אז אחרי שזה נאמר, אני אוסיף שהפרו הוא חבר, משחק נהדר ומדהים, ואחלה דרך להשחיז כישורים שלא יעזרו לכם בשום מקום חוץ מבטראש טוק מקומי בחבורה שלכם. בינינו? לא רק שזה מספיק, זה אפילו הרבה מאוד. חברים, הגיע הזמן להתקדם, תחזרו הביתה, לפרו, הוא מחכה לכם בזרועות פתוחות. ומה עם דויד אתם שואלים? הפסיד 8-2 במשחקים, ככה זה כשאתה משחק מול מלך הפרו הבלתי מעורער.

ולסיכום של הערב שלי?
לחזור לפרו היה בדיוק כמו לרכב על אופניים, רק שדויד לא יודע לרכב על אופניים.

הדפס