סיפור בלשי: Disco Elysium

משחק התפקידים שיסגור את הפינה לחובבי הז'אנר, ומציג הומור מוזר ותהיות פילוסופיות עמוקות על נפש האדם

ארתור פליאסצקי  22.10.19 - 14:33
תחילת כתבהאני מתעורר בחדר קר ולא מוכר עם כאב ראש נוראי. לוקחות לי כמה שניות עד שהמוח נכנס לפעולה ואני מתחיל לסרוק את החדר. בקבוקי האלכוהול שמפוזרים סביב מסבירים את הכאב ראש הנוראי והבגדים שלי שמפוזרים סביב מסבירים את הקור שתוקף את גופי. תחושת בלבול משונה עוברת לי בראש, אני לא יודע איך הגעתי לכאן, אין לי מושג איפה זה כאן והכי גרוע, אני לא זוכר את שמי. אני אוסף את הבגדים ומתלבש אבל משהו מרגיש חסר, העניבה שתלויה על המאוורר תקרה המסתובב. אני אוחז בעניבה ומושך אותה למטה יחד בכוח ומוריד אותה ואת המאוורר וחלקים מהתקרה ישר על הראש שלי ואני מת. זאת בהחלט דרך נהדרת להתחיל משחק.

Disco Elysium הוא משחק תפקידים בלשי שמזכיר מאד בסגנונו את Planescape: Torment הקלאסי, החל מהמבט האיזומטרי מלמעלה, עולם משונה ואזוטרי עם דמויות צבעוניות ומוזרות וכמובן העלילה המפותלת. אתם תכנסו לנעליו של בלש קשה יום שמבלה את רוב יומו בשתייה ורחמים עצמיים הסובל ממקרה חמור של קולות בראש, שמלווים אותו בכול רגע נתון ונוטים להתערב בזמן שיחות עם אנשים אחרים.

העלילה מתחילה כאשר גופה מסתורית נמצאת תלויה על עץ מחוץ להוסטל מקומי ותפקידכם הוא לגלות אם זה עוד מקרה התאבדות או שאולי מישהו ״עזר״ לבחור לעלות על העץ. כדי לרדת לשורש התעלומה אתם תצטרכו לחקור עדים, חשודים ודמויות שונות בעיר הבדיונית ראווצ׳ול.

העיר עצמה היא מטרופוליס עצום אך מרוסק עם אזרחים מיואשים והמון סודות מתחת לפני השטח שאתם כמובן תצטרכו לגלות. כבר מהרגעים הראשונים שאתם יוצאים לעיר אתם תגלו עולם משחק מרתק עם סיפורים שונים מסתתרים בכול פינה, מה שיעודד אתם לחטט בכל חלק במפה כדי לגלות עוד ועוד מהפאזל שמרכיב את ההיסטוריה של העיר.

הדמויות השונות שתתקלו בהן במשחק הן חלק בלתי נפרד מחוויית המשחק והאווירה. האינטראקציה עם כל אחת מהדמויות כתובה בצורה נהדרת עם הומור חד וקולע שיוביל לסיטואציות משונות והזויות. אבל חוץ מהומור, הצורה שבה אתם תדברו ותתנהגו עם הדמויות תשפיע על העלילה בצורה עמוקה מאד, ומספיק מילה אחת לא במקום לדמות מסוימת, והעלילה עלולה לקחת כיוון שונה ומפתיע.

הדמויות עצמן מעוצבות בדיוק כמו העיר, אלו הם אנשים קשי יום שמנסים לשרוד ולברוח מהמציאות העגומה שהם נקלעו אליה. כל אחת מהדמויות מרגישה מעניינת וייחודית, בין אם זה העיצוב הוויזואלי המושקע או העבודת סאונד המעולה, כל דמות מרגישה כמו אדם עם רגש, רצונות ומוזרויות שונות באופי שמתחברות נהדר לאווירה המשונה ששוררת ברחבי העיר ראווצ׳ול.

כדי לחקור את העולם ואת האנשים ששוכנים בו, הבלש שלנו ישתמש ביכולות שונות שהמשחק מחלק לארבע סוגים ראשיים, תבונה, מוטוריקה, יכולת פיזית ונפש. כל יכולת ראשית כזו מכילה מיומנויות וכישורים שונים שישפיעו על עולם המשחק ויאפשרו לכם דרכים שונות לפעול כאשר תתקלו באתגרים שונים. חשוב מאד לציין שהמשחק כמעט ואינו מכיל קרבות, כך שמי שציפה להתעסקות עם סטטיסטיקה של נשקים, שריונות ואויבים לא ימצא את זה כאן. במקום זה, כל מכשול שתתקלו בו ידרוש מכם להתגבר עליו בעזרת אחת מהמיומנויות והכישורים השונים שתשפרו אצל דמות הבלש שלכם. עולם המשחק יגיב בצורה דינאמית ככול שאתם תתקדמו עם היכולות שלכם, שחקנים שיתמקדו בכוח פיזי ואגרסיבי יפתחו מוניטין של בריון בקרב התושבים או שאם תשחקו בלש חלקלק עם לשון חדה, תושבים מסוימים יתחילו לקרוא לכם שרלטנים ונוכלים.


 

המשחק מעודד אתכם לנסות יכולות שונות ולבנות את הדמות שלכם לפי הסגנון משחק שאתם תרצו, אבל ישנם מצבים בהם עולם המשחק לא סולח לכם ואתם תמצאו שמאד קל למות בגלל כישלון באתגר שנראה שולי, מה שהרגיש לעיתים כאילו המשחק לא מאוזן עד הסוף מבחינת בניית הדמות.

מבחינה ויזואלית עולם המשחק נוטף סטייל, עם סביבה יפיפייה שנראית כמו ציור שמן מפורט. כל האזורים השונים בעיר מצליחים להעביר את הייאוש של התושבים שגרים בה, החל מרחובות מתפוררים, רכבים עתיקים שנעזבו בשולי הכביש, מחנות אוהלים של הומלסים ומפעלים עתיקים שעדיין מוציאים עשן. תוסיפו לכול זה סאונד מעולה ופס קול מהפנט ותגלו שמאד קל לשקוע באווירה של עלילת הבלשים העל טבעית של המשחק.
לסיכום:
קשה שלא לחבב את Disco Elysium. החל מהעיצוב העולם המשוגע שלו, הדמויות המרתקות וכמובן העלילה הנהדרת שיודעת לשלב הומור מוזר ותהיות פילוסופיות עמוקות על נפש האדם, רצון חופשי ושליטה בחיינו. למרות החוסר איזון במכניקת היכולות ונוכחות נמוכה של אקשן, זהו משחק מומלץ ביותר לכול חובבי ז׳אנר משחקי התפקידים שמחפשים משהו שיסגור להם את הפינה. לפחות עד ש-The Outer Worlds ייצא.
הדפס