שחקו Overwatch בכל מקום... רק לא בסוויץ'

הגרסא הניידת של נינטנדו לא חפה מבעיות, אבל עדיין מצליחה לספק הנאה

ליאור ויסמן  01.11.19 - 10:35
תחילת כתבה

אני אוהב את Overwatch. אני רחוק מלהיות מעריץ שרוף, אבל בהחלט הזלתי ריר על המשחק הזה כאשר הוא רק יצא (ולא יכולתי להרשות אותו לעצמי) ושנתיים לאחר שיצא (וכן יכולתי להרשות אותו לעצמי) ונהנתי ממנו מספיק שעות, ואפילו השתובבתי לי וצפיתי בכמה אירועי eSports. אין מה להגיד. גם לאחר שנים מאז שיצא, Overwatch היה ועדיין ממשיך להיות משחק כיפי: הוא מהיר, קל להתחיל איתו ומאתגר להשתפר בו, הוא צבעוני ומהנה גם כשאתם מחכים למצוא סיבוב וגם אם אתם מוצאים אחד, ומפסידים אותו. פשוט כיף.

ומה בדבר גרסת הסוויץ׳? ובכן, אני חסיד נינטנדו מאז שהייתי ילד. גדלתי עם שלט של מגהסון ביד (חלק יגידו NES, חלק יגידו Famicom אבל בתקופה הזאתי ובנישה הקרובה לי לפחות, קראנו לו מגהסון) החלפתי פוקימונים ביסודי בגיים בוי, ושנים לאחר שה-Wii יצא גם אותו השגתי והייתי מאושר. כשהייתי צריך לקנות לחבר שלי ליום הולדת את הסוויץ׳ קינאתי קינאה חסרת רחמים עד שאישתי גרמה לי להרגיש כמו ילד שוב וקנתה לי אותו ליום הולדת 30 (אחרי שביקשתי ממנה כמו ילד).

בקיצור, אני אוהב את שניהם. תמיד שמשווים אותו למתחרים כמו הפלייסטיישן והאקסבוקס ומתחילים לבחון גרפיקה ולספור פריימים אני הראשון שיגיד ״אני לא מחפש 60 FPS בסוויץ׳, אני מחפש משחקיות. העובדה שאני יכול לשחק בזלדה בדרך לעבודה ברכבת, זה כל מה שאני צריך. כאשר הכריזו על Overwatch לסוויץ׳, ידעתי ששני דברים שאני אוהב הולכים להתאחד לילד אהבה שאחרוש עליו שעות. משחק מהיר וכיפי שמעניק שעות על גבי שעות של הנאה ואני אוכל להנות בו בטלוויזיה, במיטה או אפילו בדרך מהוד השרון לתל אביב....או שמא?

Overwatch מבחינתי הוא הסטנדרט הנוכחי של משחקי היריות הקבוצתיים, שהם לא באטל רויאל, משחקים בסגנון של Call of Duty: Black Combat V (הטעות במכוון. לא שאני מזלזל, פשוט איבדתי את העניין אחרי טרילוגיית Modern Warfare). המשחק מזכיר לי את מה ש-Unreal Tournament או Quake 3 III Arena היו: שתי קבוצות, אחת נגד השניה, במגוון סוגי משחק וחוקים, שלל נשקים, ויאללה מכות, כמו שאומרים.

היופי במשחק כמו Overwatch, הוא הפשטות שלו, כמו Unreal: קל להתחיל איתו, אך מאתגר להשתפר בו. הוא צבעוני, מהיר ומהנה. מעבר לכך, המשחק הצליח לתרגם שלל של נשקים למגוון דמויות שונות, שלכל אחת מהן יש את הנשק שלה, היכולות שלה, צורת המשחק שלה, והכי חשוב: האסטרטגיה האישית והקבוצתית שלו. וזה לא רק יאללה מכות, זה גם הרבה חשיבה קבוצתית ולא משנה כמה האקשן מהיר וסוחף - אם אין מחשבה ותקשורת, אין נצחון.

 

בשניה שנכנסתי התלהבתי אך קצת חששתי. מאיזושהי סיבה לעשות סינק עם בליזארד לקח יותר מדי זמן, ועדיין המשיך לבקש ממני רשות לאחד לתת לו אישור בכל פעם שאני נכנס למשחק… לא ברור לי למה. אבל היי, מחיר קטן לשלם לא? אבל ברגע שהתחלתי את הסיבוב הראשון הבנתי שמשהו לא בסדר. הגרפיקה הציקה לי, בוודאות היו צריכים להוריד באיכות שלה בשביל שתרוץ כיאות על הסוויץ'. בסדר, מחיר קטן לשלם, אני האחרון שאתלונן על זה. אבל אז זה פגע בי: 30 פריימים לשנייה, וזה המקסימום. כמובן שעצרתי רגע ושאלתי "מי צריך את כל הפריימים לשניה האלה?", והתשובה היתה ברורה. "Overwatch צריך".

לא יודע אם זה בגלל ששחקתי לפני זה במחשב, אבל כל החוויה המהירה והחלקה, מה שבעצם הפך את האקשן לכל כך כיפי ומלהיב, הרגיש כיאילו דלף החוצה מהדוק של הסוויץ ורק רציתי לדעת איך אני סותם את הדליפה. בכל פעם שראיתי אויב, ושלא לדבר שניים, להביא את הכוונת אליו הרגיש כמו מטלה מעייפת והפריימים רק צנחו בכל פעם שעוד אפקטים ועוד אוייבים התווספו על המסך. התחושה היתה פשוט, מבאסת. והקטע הוא שואני יודע שהסוויץ מסוגל ל -60 פריימים, וזה מרגיש כאילו במשחק כזה, זה Must בכל מחיר, אחרת זה מרגיש Look, but don't touch.

אז זה היה כאשר הקונסולה מחוברת לדוק ולטלוויזיה, אז זה לפחות במצב נייד? שיחקתי על הספה ואיכשהו נהנתי קצת יותר. משהו במשחק הרגיש כיאילו ייעדו אותו יותר ל מצב נייד. לא שהפריימים השתפרו, אבל משהו בחוויה הרגיש קצת נכון יותר באופן מפתיע.

אבל ליהנות מהמשחק ברכבת? זה לא הולך לקרות. נכון של-Overwatch אף פעם לא היה מצב אופליין, אפילו כשאתם משחקים נגד בוטים, אבל ציפיתי שיהיה משהו בשביל חוויית הניידת של הקונסולה, אבל לא. נאלצתי לשחק על הרשת של הפלאפון שלי, נגד בוטים והיו לי לאגים, המון מהם. ולכל מי שחושב שלכוון עם חיישני התנועה של ה-Joy Cons של הקונסולה זה כיף, אז זה לא. ובאמת אין לי יותר מה להרחיב בנושא.

לסיכום
עם כל הטענות, בכל זאת הצלחתי להנות, כי כפי שאמרתי בהתחלה, Overwatch הוא משחק כיפי שייתן לכם חשק של עוד, אבל - קשה להתנער מהחיסרון המובהק שך גרסת הנינטנדו סוויץ'. אלא אם באיזשהו דרך נס בליזארד, שמפתחת את המשחק, תשפר את הקצב של המשחק (לא סביר), או שהמשחק ייצא למובייל (לצערי, יותר סביר), גרסת הסוויץ' מרגישה ללא ספק הגרסה הכי נחותה של המשחק, כמו גירסה עמומה של מה ש-Overwatch אמור להיות. הייתי אומר שהדרך שהכי אפשר להנות ממנו, היא אם לא שיחקתם במשחק בעבר, או שלא ראיתם סרטוני משחקיות בשום פלטפורמה אחרת. גם אם כן, בכל זאת הייתי ממליץ להתחיל בכל פלטפורמה אחרת (PC MASTER RACE).

עותק הסקירה התקבל תודות לעדלי יונייטד, היבואנית הרשמית של Overwatch בישראל.

הדפס