בעד: פוקימון מגן\חרב מצליח לרענן את המותג

המשחק החדש מציג עולם ענק, מעל 400 פוקימונים לתפוס, וחידושים מבורכים עבור השחקנים הותיקים של המותג. ביקורת של שחקן אדוק

דודי קריחלי  02.12.19 - 10:06
תחילת כתבה

הערכת העורך: מכיוון שגרסאות המשחקים שיצאו השנה לפוקימון היו "מגן\חרב" זוהי הביקורת על Pokemon: Shield, מפרספקטיבה של מעריץ אדוק שיגן על הסדרה. בשביל הביקורת הנגדית על Pokemon: Sword, בה תקבלו פרספקטיבה מצד שחקן מיואש שיתקוף את הסדרה, לחצו כאן.

שנתיים וחצי אחרי שהקונסולה החדשה של נינטנדו יצאה לקהל הרחב, ניתן לקרוא לקונסולה ההיברידית הצלחה מסחררת. עם משחקים מרשימים כמו Breath of the Wild, מריו מייקר, מריו אודסי, זלדה LINK'S AWEKENING, הארמון של לויג'י 3, וכמובן סופר סמאש ברוז, הקהל זכה לאחת מקולקציות המשחקים המרשימות שלדור הקונסולות הנוכחי יש להציע. אבל - אף משחק מתוך הרשימה המרשימה הזו לא מתקרב ברמת הפופולריות שלו לפוקימון, והמשחקים החדשים בסדרה, הם הראשונים מסדרת המשחקים המרכזית שיוצאים לעולם מזה שש שנים! (אם אנחנו לא נספור את החידושים של הדור השביעי שיצאו ב-2016, ULTRA SUN  ו-ULTA MOON.

בנוסף, מדובר במשחקים הראשונים בהיסטוריה של סדרת המשחקים המצליחה שאנו זוכים לשחק על גבי מסכי הטלוויזיה, וכל שלנו נותר לתהות זה האם מדובר בעוד סיפור הצלחה מסחררת והחידוש לו אנו חיכינו או בעוד סקין חדש וטיפה יפה יותר שהלבישו על נוסחה זהה? אני שמח להגיד שלדעתי מדובר במשחק מהנה שמעריצי הסדרה ישחקו בו ללא הפסקה לזמן הקרוב, אבל - מדובר במשחק אם לא מעט מגרעות.

העלילה:
החלק שלרוב מתעלמים ממנו, ואף יש שיגידו הפחות חשוב בסדרת המשחקים, הוא הסיפור, וגם השנה הסיפור מרגיש כאילו גיים פריק, מפתחי המשחק, די חיפפו. למרות שיש כמה שינויים שמתקבלים בברכה. סיפור המשחק עוקב אחרי דמות השחקן וחברו הטוב ביותר הופ (שמתגלה כאח של אלוף הליגה והמאסטר פוקימונים הבלתי מנוצח במחוז גלאר, ליאון) והמסע שלהם בדרך להיות הטובים ביותר. אחרי שקיבלנו במשחקים הקודמים גרסאות של הוואי, ופריז, השנה עולם המשחק מתרחש במחוז גלאר, גרסת המשחק של האי הבריטי. המחוז מתאפיין בנוף ויקטוריאני, תעשייתי ומאוד מתכתי, במה שיוצר סגנון שונה מהמשחקים הקודמים בסדרה, שאני אישית מאוד אהבתי.

שינוי נוסף בחרב ומגן בהשוואה למשחקים הקודמים הוא שבמחוז גלאר כל מאמן פוקימונים נרשם למעין ליגה ומקבל מספר ומדים ממש כמו ספורטאי, וכל קרב מכון מתרחש באצטדיון ענק מלא בקהל שצועק את שמות המאמנים ופוקימוניהם, כשלבסוף אחרי שהשחקן אוסף את כל התגים הוא יכול להירשם ולהתמודד על האפשרות להילחם מול אלוף הליגה, לאחר שניצח שוב בתחרות נוקאאוט את כל מאמני המכון שפגש בדרך, ומדובר בעוד שינוי שאני מאוד הערכתי לטובה. אך החולשה של הסיפור היא שהוא מאוד גנרי, אינו משנה את הנוסחה הקבועה של משחקי הסדרה, ולאחר שאתה זוכה בתואר האלוף, אין לך הרבה מה לעשות, במה שניתן לתאר כפוסט גיים החלש בסדרה.


ה–WILD AREA:
השינוי הגדול והמתוקשר ביותר שנעשה בעולם המשחק היה התוספת של ה-WILD AREA: שטח ענק שמחבר בין הערים השונות במשחק, בו השחקן מטייל ופוגש פוקימונים שונים שהוא יכול לתפוס עם רמות קושי שונות, חפצים נסתרים, ולראשונה בסדרה השחקן זוכה לראות שחקנים אחרים המחוברים לרשת מטיילים גם הם בעולם הענק. הWILD AREA מחולק לשני חלקים: החלק הראשון שנחשף לשחקן אחרי שיצא לראשונה למסע שלו, והחלק השני שנפתח אחרי המכון השלישי ומכיל בו שטח גדול יותר ופוקימונים חזקים יותר.

מזג האוויר ב-WILD AREA משתנה בהתאם לתאריך במציאות, יום אחד יכול להיות גשום, אחר יכול להיות חם ובעל שמש חזקה, וכדומה, וכל יום חושף בפני השחקן פוקימונים אחרים שניתן לפגוש. ה-WILD AREA  הוא בעצם הפעם הראשונה שפוקימון הופך למשחק עולם פתוח מנקודת מבט של גוף שלישי, ואני מאמין שכל מי שגדל על פוקימון רד ובלו כמוני, זוכה לראות מול עיניו את פרי דימיונו הופך למציאות, עולם פוקימון ONLINE אינטראקטיבי במיוחד, מי היה מאמין?!

MAX RAID ו-GIGANTAMX:
התוספת השנייה והמשמעותית של חרב ומגן לעולם של פוקימון היא קרבות ה-MAX RAID: קרב בו השחקן ועוד שלושה מאמנים (שחקנים שמצטרפים מהרשת, או מאמנים רנדומליים שהמשחק יוצר) נלחמים נגד פוקימון אחד ענק (תרתי משמע!) בעל נתונים משופרים ועוצמות לא רגילות, ומטרתם המשותפת היא לנצח את אותו הפוקימון תוך עשרה סיבובים מבלי שנפלו ארבעה פוקימונים במהלך הקרב, אחרת הקרב מסתיים בהפסד. אחרי שהפוקימון מובס כל מאמן יכול לנסות וללכוד אותו עבור הקולקציה שלו, ומדובר בפוקימונים חזקים במיוחד בעלי נתונים נדירים ושווה לכל מאמן לנסות ולתפוס.

אחרי שנחשפנו בעבר ל-MEGA EVOLUTIONS של פוקימונים מסוימים, בגיים פריק החליטו לוותר על הפיתוחים הללו אחרי שהתקבלו בברכה בקרב השחקנים בצעד די הזוי ומיותר לטעמי, ובחרב ומגן ניתן לפגוש בסיכויים מופחתים גרסאות מיוחדות של חלק מהפוקימונים שיכולים להתפתח לגרסא עוצמתית במיוחד ושונה כאשר הם גדלים לגרסת ה-G-MAX שלהם ומדובר במפגשים נדירים במיוחד! במהלך המשחק השחקן יזכה להכיר חלק מהגרסאות המיוחדות הללו כאשר יפגוש את מאמני המכונים השונים, כשלכל אחד מאותם מאמנים יש פוקימון אחד שיכול לשנות צורה לגרסאת G-MAX במהלך הקרב. בכל קרב RAID/מכון/ליגה ניתן לפתח רק פוקימון אחד לגרסת G-MAX פעם אחת.

הפוקימונים
אחרי שבעה דורות של פוקימונים, הדור השמיני הפתיע אותי די לטובה. אמנם אין פה את היצירתיות של המשחקים הקודמים בסדרה אך חלק מהפוקימונים החדשים הם די מקוריים ונראים מגניב לטעמי: DRAGUPAULT המגניב שבהם לדעתי. הקמעות של חרב ומגן, זשיאן וזאטאמנטה, הם תוספת די מרשימה לדעתי לאוסף הפוקימונים האגדיים, וזשיאן למרות ההעתקה הברורה מ-DARK SOULS (והמבין יבין) די גונב את ההצגה מזאטאמנטה לדעתי. ולמרות ההפתעה החיובית בכל הנוגע לפוקימונים החדשים, אי אפשר להתעלם מההחלטה הכי שנויה במחלוקת של מפתחי המשחק בשני המשחקים החדשים, והיא לצמצם את כמות הפוקימונים הקיימים במשחק ל400 בלבד!.

אני באמת לא מצליח להבין מה עמד מאחורי ההחלטה ההזויה הזאת, בטח ובטח כשבמשחקים הקודמים בסדרה, SUN ו-MOON, שרצו על חומרה חלשה בהרבה! ממה שיש לסוויץ' להציע, יכולנו לאסוף את כל הפוקימונים שאי פעם נוצרו, ודווקא עם המעבר הראשון בהיסטוריה של הסדרה הוותיקה לקונסולה ביתית וחזקה, אנחנו קיבלו פחות פוקימונים חדשים ופחות פוקימונים בכלל!

הגרפיקה
עוד נושא שנוי במחלוקת במשחקים החדשים הוא נושא הגרפיקה. עולם המשחק יכול לעיתים להיראות נפלא, ואף מעולה, והמודלים של הפוקימונים השונים נראים נהדר! אך עם זאת, אחרי שמשחקים כמו זלדה, מריו, ו-ASTRAL CHAIN, יצאו לקונסולה ההיברידית של נינטנדו והראו כמה עוצמה גרפית יש בקונסולה הקטנה הזאת לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ניתן היה לצפות לעולם מעט יפה יותר, וכאשר השחקן מסתובב ברחבי ה-WILD AREA, ניתן לשים לב לירידה חדה במספר הפריימים לשנייה, שאף מתחזקת כאשר מתחברים לאינטרנט. מה שעוד יותר מחזק את תחושת הפספוס היא העובדה שמפתחי המשחק החליטו למחזר מספר מצומצם של האנימציות ממשחקי העבר, וניתן לשים לב לזה בחלק ממתקפות הפוקימונים, ועד לאנימציות קרב.

לסיכום
פוקימון חרב\מגן הוא המשחק לו מעריצי הסדרה חיכו כל כך הרבה שנים. מדובר במשחק מהנה, שנותן לשחקן עולם ענק לחקור, 400 פוקימונים לתפוס וחידושים מבורכים שקצת מרעננים את הנוסחה עבור השחקנים הוותיקים. בתור מעריץ וותיק של סדרת המשחק נהניתי מאוד לאורך כל המסע ואף הייתי מדרג את המשחק כאחד המשחקים הטובים שיש לסוויץ' להציע. אך בו זמנית אני לא מצליח להתנער מתחושת הפספוס. גרפיקה מעט מיושנת, סיפור מאוד גנרי שלא מעניק הרבה מעש לאחר סיומו, והחלטות הזויות ביותר של מפתחי המשחק קצת פגעו לדעתי במוצר הסופי ומונעים ממני להכתיר את המשחק כטוב בסדרה. ושוב - למרות הכל אני ממליץ לכולם לצאת ולקנות את המשחק! וכמו שהסלוגן אומר "לתפוס את כולם".....  או בעצם רק את ה-400 שמאפשרים לנו.
 

הדפס