ההיכרות הראשונה שלי עם נינטדו הייתה עם הגיימבוי. בתור ילד נטול מחשב נורמלי, המכשיר דאג לשעשע אותי על בסיס יום יומי. בתור מתבגר כבר היה לי מחשב ופלייסטיישן, והתחלתי טיפה לזנוח את נינטנדו ומוצריה, אבל דאגתי להתעדכן לאורך השנים עם המשחקים והקונסולות שיצאו, ותמיד היה להם קסם כלשהו. "הקסם הזה של נינטנדו", כאילו חוויית המשתמש הרבה יותר חשובה מהגרפיקה או מכל דבר אחר.
סקירה כללית
וזה בדיוק מה שנינטנדו ניסתה לעשות פעם נוספת, שהם השיקו במרץ האחרון את הקונסולה החדשה שלהם, ה-Nintendo Switch, שרק לאחרונה התחיל לקבל ייבוא רישמי לארץ. מדובר על קונסולה שהעיקרון שלה הוא לתת למשתמשים שלה את הדרך הכי נוחה להם לשחק, זה אומר שאפשר לשחק ב-Switch כמו כל קונסולה ביתית אחרת, ולהמשיך לשחק בדיוק מאותה נקודה גם בצורה ניידת וגם במצב נייח, וזה עובד ככה: הקונסולה מעוצבת כמו טאבלט, שלצדדיו מתחברים שני ג'וייסטיקים קטנים, ל-Switch קיימת גם תחנת טעינה ועגינה, שמתחברת בכבל HDMI לטלוויזיה, וכמו שציינו, השלטים מתפרקים: מה שאומר שאפשר לשחק עם השני השלטים כמו שלטי ה-WII שהיו בעבר בצורה חופשית ולהחזיק שלט בכל יד (אמנם יש להם חיישני תנועה שמותאמים למשחקים מסויימים, אך זהו לא העיקרון בקונסולה הנוכחית) או שאפשר לחבר אותם למתקן שמדמה כבר ג'וייסטיק של פלייסטיישן ואקס בוקס, ונותן תחושה יותר מוכרת של קונסולה מהדורות האחרונים. בהתחלה שימוש בשלטים הרגיש לא טבעי, אבל אחריי שעה של התעסקות עם הקונסולה התחלתי להרגיש בבית. בנוסף, במשחקים מסויימים אפשר להשתמש בכל שלט לשחקן אחד וכך לשחק אחד נגד השני, או אפילו לקחת את הקונסולה ולשחק במשחק מרובה משתתפים מקומי, ולהתחרות פנים מול פנים.
ה-Switch במצב העגינה שלו
שלטי ה-Joy con במצב נפרד
חומרה
מבחינת חומרה, ל-Switch מסך בגודל שישה אינץ' ברזולוציית 1280X720, מה שהופך את הקונסולה לפחות נוחה וזמינה להסתובב איתה בכיס. בזמן חיבור לטלוויזיה ניתן לקבל רזולוצייה של 1920X1080 סטנדרטי. המעבד של הקונסולה הוא של NVIDIA, וזה בהחלט מסמל שינוי מצד החברה, שהכניסה חומרה של חברה חיצונית כמו NVIDIA לקונסולה שלה, ואפשר לומר שהשינוי מבורך, כי הקונסולה מסוגלת להגיע לגרפיקות מרשימות בהחלט. כנראה זהו סימן שנינטנדו הבינה שהיא מתחילה להפסיד בקרב הקונסולות והיא חייבת להלחם בשוק הקונסולות, מעבר לנישה של עצמה.
מעבד של NVIDIA עושה פלאים לקונסולה החדשה של נינטנדו
לקונסולה יש זיכרון מובנה של 32 ג'יגה, וניתנת להרחבה עם כרטיס מיקרו SD עד שני טרה. האודיו הוא סראונד דיגיטלי 5.1 ערוצים, או עם חיבור אזניות סטריאו 3.5 אינץ'. נינטנדו הבטיחו 6 שעות משחק בקונסולה וקיימו, ובהחלט הייתי יכול להסתובב עם הקונסולה בתיק ולשחק בה במהלך היום בלי לדאוג יותר מידי לחיי הסוללה. חבל רק שהאוייב הגדול ביותר של הקונסולה הוא העובדה שהשימוש שלו בחוץ, באקלים הישראלי ובשמש הקופחת הופכת לקצת מעצבן, מכיוון והשמש מסנוורת את המסך ומונעת מהשחקן להנות מהקונסולה במלואה.חוויית משתמש וסיכום
אין ספק שלקונסולה יש את הייחוד שלה, אבל אחת הבעיות המרכזיות שלה היא שכרגע אין לה מבחר של משחקים להציע. יצאו כמה משחקי השקה, ותוכלו לקרוא ביקורת על Legend of Zelda שהיווה משחק הדגל להשקה של הקונסולה בהמשך, אך כרגע אין מבחר גדול של משחקים להציע, כמו שיש לשאר הקונסולות בשוק וזו בהחלט נקודה לרעתו. לצערנו גם ה-Nintendo Shop (החנות המקוונת של נינטנדו) לא זמינה כרגע בארץ ואי אפשר להשתמש בשירותיה, למרות שיש דרכים עקיפות להשיג כותרים נוספים. בהמשך השנה אמורים לצאת עוד משחקים, אך נכון לעכשיו המבחר הדל ולא מצליח להצדיק את הקונסולה, וחבל. בשורה התחתונה, אם יש לכם סבלנות לחכות שעוד משחקים ייצאו במהלך השנה, בהחלט מדובר בקונסולה מהנה וכיפית, שלא מחפשת להיות קאליבר מוחץ כמו הפלייסטיישן או האקס בוקס מבחינת חומרה, אך בהחלט מנסה לתת לשחקן חוויה שונה ממה שהורגל אליה עד היום, כיאה לנינטנדו. כי כמו שאמרתי בהתחלה: זו נינטנדו. ולנינטנדו תמיד יהיה את הקסם שלה.
המשחק נמסר לבדיקה ע"י רשת באג
Mario Kart 8 Deluxe, אחד ממשחקי ההשקה של הקונסולה
Legend of Zelda Breath of the Wild, עוד משחק השקה של הקונסולה