כשאיקר קסיאס הניף גביע שלישי ברציפות במדי נבחרת ספרד לפני ארבע שנים בקייב, התחושה הייתה שהשליטה הספרדית הולכת להימשך עוד שנים רבות. הנבחרת של דל בוסקה זכתה ביורו ב-2008, והסירה מעל עצמה את תווית ה"לוזרית" הנצחית. ההצלחה נמשכה עם הזכייה במונדיאל בדרום אפריקה ב-2010 וביורו נוסף ב-2012. מעולם לא הייתה נבחרת שזכתה בשלושה טורנירים גדולים ברציפות, עד שהגיעה "לה רוחה".
זו גם הסיבה שהתדהמה הייתה גדולה כל כך כאשר הנבחרת הספרדית הודחה כבר בסיבוב הראשון במונדיאל בברזיל לפני שנתיים. נכון, היו הסברים: שחקני מפתח כמו צ'אבי, דויד וייה ואיקר קסיאס עצמו כבר היו מעבר לשיא. ועדיין, זה לא יכול היה לתרץ את התבוסה 5:1 להולנד ואת ההפסד 2:0 לצ'ילה.
הספרדים עצמם משוכנעים שמה שקרה במונדיאל בברזיל היה תקלה ולא הרבה יותר מזה. שאם דויד סילבה היה מבקיע מול שער ריק במשחק מול הולנד כשאלופת אירופה הובילה 0:1, היא הייתה מנצחת והכל היה נראה אחרת.
כדי להוכיח שהכישלון בברזיל היה "תאונה" חד פעמית, הנבחרת הנוכחית חייבת להצליח ביורו בצרפת. ולהצליח זה אומר להגיע לגמר לפחות. אחרי הכישלון במונדיאל אנשי מקצוע במדינה הרגיעו והבהירו שאין מה לדאוג כי יש עדיין כשרונות צעירים נפלאים, כל אותם שחקנים שכיכבו באליפות אירופה לנבחרות צעירות בישראל.
אז כן, ספרד שיחקה כדורגל נפלא ביורו הצעירות וניצחה בגמר את איטליה עם הצגה נפלאה של תיאגו אלקנטרה ושל איסקו. אבל השניים הללו לא יהיו הערב על המגרש בטולוז במשחק מול צ'כיה. קשר ריאל מדריד לא נמצא בסגל של ויסנטה דל בוסקה ושחקן באיירן מינכן, שסומן בעבר כיורשו של צ'אבי, צפוי לפתוח על הספסל.
למעשה מבין השחקנים שהרשימו כל כך לפני ארבע שנים ביורו הצעירות בישראל, היחיד שצפוי לפתוח הוא החלוץ אלברו מוראטה, שהוא זה שאחראי לפתור את הבעיה הכי גדולה שיש לספרד: ההתקפה. ביורו לפני ארבע שנים שיחקה הנבחרת של דל בוסקה ללא חלוץ חוד של ממש, כשססק פברגאס היה הקשר הקדמי ביותר. זה לא מנע מספרד להביס את איטליה 0:4 בגמר. אבל המצב מאז השתנה.
בלי צ'אבי ועם אנדרס אינייסטה בן ה-32, ספרד כבר לא משחקת את הכדורגל של ברצלונה בתקופת פפ גווארדיולה. בעצם, בארסה בעצמה כבר מזמן לא משחקת טיקי טאקה. לאלופת אירופה יש למעשה רק שני חלוצים, שהם "מספרי 9" מובהקים בסגל.
מוראטה הוא אחד מהם, והוא עדיין לא באמת הוכיח את עצמו במדי הנבחרת. השני הוא אריץ אדוריס בן ה-35, שעם כל ההערכה לעונה הנפלאה שלו בבילבאו, הוא בוודאי לא החלוץ שעליו חלמו בספרד כיורשו של דויד וייה, מלך השערים בכל הזמנים.
ההרכב שצפוי לפתוח מול צ'כיה יכלול שוב את ותיקי יורו 2012 ומונדיאל 2014: ג'רארד פיקה, סרחיו ראמוס, ג'ורדי אלבה, סרחיו בוסקטס, ססק פברגאס, אנדרס אינייסטה ודויד סילבה. כלומר שבעה מעשרת שחקני השדה. במילים אחרות: לספרד יש המון ניסיון, אבל במקביל, אסור לשכוח שמדובר נבחרת מזדקנת. מי שציפה לחילופי משמרות מאסיביים בעקבות הכישלון במונדיאל, התבדה.
ואם זה לא מספיק, מה שמעיב כרגע על האווירה בנבחרת זו הפרשה בה מעורב (לכאורה) דויד דה חאה. דל בוסקה הודה כי הוא עשוי להוריד את שוער מנצ'סטר יונייטד לספסל וכי יחליט רק קרוב לשעת המשחק על זהות האיש שיפתח בין הקורות. דה חאה מכחיש הכל וטוען כי מדובר בשקרים, אולם קשה להאמין שכל הפרסומים הללו לא משפיעים עליו.
מסיבה זאת, יש סיכוי מצויין שאיקר קסיאס, למרות עונה בינונית מאוד בפורטו, יעמוד הערב בשער. המאמן נשאר בינתיים נאמן לשחקנים הוותיקים שלו. אולם יש מצב שתוך כדי הטורניר נתחיל לראות את חילופי המשמרות, ושחקנים כמו הקטור ביירין, קוקה, נוליטו ואלברו מוראטה יקבלו את ההזדמנות שלהם ויוכיחו שהעתיד של ספרד כבר כאן. והוא די ורוד.