$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

פרידה רגעית: הפועל פתח תקווה לעולם לא תיעלם

אם היה ספק מי האוהדים הכי מסכנים, הוא הוסר. טור אוהד

מתן ציוני  26.05.21 - 09:38

הכל ידוע מראש אבל נשכח מהלב,
שלאהוב אותך זה לשלם בכאב

אם עד עכשיו היה לכם ספק מי האוהדים הכי מסכנים בכדורגל הישראלי, אז קיבלתם תשובה ניצחת. רבים מאוהדינו גדלו בתקופה שבה הערצנו קבוצת צמרת תוססת ומסבת גאווה. השנים חלפו, המשבר הלך והחמיר עד שהגענו לתהום הכי עמוקה שבסיוטים הכי קודרים שלנו לא צפינו. אין עוד מועדון בישראל, עם כל כך הרבה אוהדים ותארים, שחווה שני פירוקים וירידה לליגה השלישית. בסבל, אנחנו האלופים הבלתי מעוררים.

אם תשאלו אותי, מעכשיו אני לא עוסק יותר בלמה הפועל פתח תקווה הגיעה לאן שהיא הגיעה היום, אלא באיך היא חוזרת לקבוצה שהייתה פעם. אף על פי התוצאות העגומות שהשיגה, כרגע אין פתרון טוב יותר מניהולו של המועדון תחת עמותת הכחולה. הרי רק לפני רגע הפועל ירושלים (קטמון) שברה את תקרת הזכוכית בעלייתה לליגת העל והוכיחה שקבוצת אוהדים מסוגלת ויכולה להגיע לליגה הראשונה. עם הפקת לקחים מיידית, מחשבה מאומצת וארגון מחדש, זה גם יקרה לנו.

נעשו הרבה טעויות העונה בהפועל פתח תקווה ויש מספיק גורמים כדי לשאת בכל האשמה, אבל זה גם לא הזמן לזה. כעת על הגרעין החזק של עמותת האוהדים, אלו שעמלו והזיעו כדי להציל את המועדון הזה, לעשות חושבים ולהתחיל לתקן ולהבריא את המועדון. מחר בבוקר נקום, נלקק את הפצעים ונתחיל מחדש. אם בליגה הלאומית לא הגיע רוכש עמוק כיסים אז בטח שבליגה א' זה לא יקרה, מי שחושב אחרת ממשיך לחלום בעמידה. עמותת הכחולה מוכרחה להבין כיצד להחזיר בהדרגה את האמון והאמונה של חברי העמותה והאוהדים. כעת יש שבר עמוק, אבל אין לנו ברירה אלא לאחות את השברים ולצאת מחוזקים יותר.

שלא תטעו, אותנו אף אחד לא יספיד. כל עוד אלפים מאיתנו נושאים את שמה של הפועל פתח תקווה, היא לא תיעלם לעולם. שותפות הגורל של אלפי האוהדים באהדה לקבוצה היא כמו כתם לידה שלא ניתן להסירו. אנחנו כל כך מושקעים רגשית באהבה הזו שלנו, שזה ממש חסר תקנה. הפועל פתח תקווה היא חלק מאיתנו לא משנה באיזה מצב ובאיזו ליגה. אולי זה לא יקרה מחר או בעוד שנה, אבל אתם עוד תראו את הקהל הכחול המיוסר חוזר לחייך ולגעוש בכל אצטדיוני הארץ.

כי עם כמה שכואב ומר לנו עכשיו, כל אחד מאיתנו יודע שברגע שאנחנו נגיע לרגע המתוק שלנו, הוא יהיה הרגע הטוב ביותר בעולם. מי שלא יודע עד כמה האהבה יכולה להכאיב גם לא ידע עד כמה שהיא נעימה ומנחמת. לרגע הזה אנחנו חולמים להגיע ואין לי ספק שבעתיד הוא גם יגיע. את משאלת הלב הזו שום דבר לא ייקח מאיתנו.