$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
מוקדמות יורו 2025 עד גיל 21
קבוצה מש’ נצ’ הפסד יחס נק’
1 גרמניה U21 6 5 0 4:15 16
2 פולין U21 7 5 2 6:14 15
3 בולגריה U21 7 3 1 7:14 12
4 קוסובו U21 7 2 2 10:8 9
5 אסטוניה U21 6 0 5 19:2 1
6 ישראל U21 5 0 5 10:3 0
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

חכו עם המחשבונים: מדרגות שחקני הנוער

הדבר הגדול הבא, פוטנציאל רק על הנייר או סתם "רק" שחקן טוב? טור דעה

יניב פרנקו
יניב פרנקו  02.07.22 - 13:39

תגיות: נבחרת הנוער

(תקציר באדיבות 'כאן')

לפני שכולנו פותחים מחשבונים ומתחילים לחשב כמה כסף יעשו בכל מועדון מהשחקנים של הנוער והנערים שעוד יבואו, מורה נבוכים שלי שהמצאתי בעצמי לזהות את הכשרונות ופוטנציאל ההתפתחות שלהם.

סגמנט א׳ – שחקן נוער שהוא שחקן משמעותי בבוגרים.
פה הכסף חברים. כאשר יש שחקן בן 18 שמסוגל כבר בגיל 18, לא כפוטנציאל לשחק בוגרים אלא מישהו שעושה זאת כבר עכשיו. יש לנו שחקנים כאלה, כמו באירופה. גלוך כזה (ולקח למכבי ת"א כמה חודשים להבין), סתו למקין כזה, אין הרבה כאלה. אני רואה את ההתלהבות של תאי עבד ואומר שעוד לא ראיתי את זה בעיניים מול בוגרים אבל אולי יש שם משהו אמיתי. בכל מקרה זה הדבר הכי משמעותי, שחקן נוער שמסוגל לשחק בצורה משמעותית זה היהלום.

סגמנט ב׳ – שחקן נוער יותר טוב מהשנתון שלו.
פה הכסף התיאורטי, כלומר על הנייר. יהלום הוא שחקן שמנצח את השנתון שלו, מזומן לנבחרת ומועדף על פניו חבריו, אבל זה לא אומר שעומר סניור פחות טוב מאחרים. זה אומר שבעמדה שלו היה שחקן שיותר טוב ממנו, אבל הכסף תיאורטי. כל השחקנים האלה צריכים להוכיח שהם יכולים לשחק בבוגרים.

אולי לא באופן משמעותי, כי אז הם היו בחלק הראשון, אבל הם יימדדו מול בוגרים. לכן המסלול של קבוצת הבת במכבי תל אביב בעייתי. במקום לראות כשרונות מתמודדים עם בוגרים, יש מעין סימולציה משכרת שהאטה את היכולת לסווג אותם למקום הנכון.

סגמנט ג׳ – שחקן נוער ברמה של השנתון שלו.
מתחיל קצת לרדת מהפנטזיות של כסף גדול למציאות בה יש עשרות רבות של שחקנים. שחקנים עם הרבה כישרון גולמי, אבל דברים אחרים שמשפיעים כמו מנטליות, מצב המועדון, נכונות לעבודה קשה והמון מזל.

מועדונים עם הרבה כשרונות ברמה הזאת עלולים להתבלבל. מועדונים שיידעו לקחת שחקני נוער בגיל הזה, להבין שהם בנקודה שבה הם ברמה של השנתון ושיש עוד דרך ארוכה פניהם יוכלו לקטוף פירות. רובם ברמה המקומית, מעטים כשרונות שעושים עליהם קופה.

סגמנט ד׳ – שחקן נוער שהוא רמה אחת פחות מהשנתון.
לכאורה מייאש. אם שחקן נוער הוא ״רק״ השוער מספר 4 בשנתון שלו, איך יוכל להתמודד עם 50-60 שוערים טובים יותר בארץ? זה תקף גם לקשר אחורי או חלוץ, אצלם המספרים מוכפלים ומשולשים. חשוב להבין את ההבדלים. סביר להניח ששחקן בן 17 שנמצא בסגמנט הזה לא יהיה שחקן שמועדונים עושים עליו קופה וסביר להניח שמלבד קלישאת מזל יש פה הרבה עבודה קשה ומוכנות לקבל את הסיטואציה, לא מעט שחקנים שהיום נהנים מקריירת בוגרים טובה היו בסגמנט ד׳ בגיל 17-18-19.

סגמנט ה׳ – שחקן לא מספיק טוב.
פה, אין הרבה מה לעשות.

בהפועל ת״א יש לדעתי במקבץ המושאלים, נוער ונערים כ-30 שחקנים, בכל הרמות. עכשיו החוכמה זה להבין מי שייך לאיזה סגמנט, מי הוא ״חלום״ ופנטזיה של בעלים, הורים וסוכנים ומי הוא סגמנט ג׳ קלאסי שאפשר בעבודה קשה ונכונה להפוך לשחקן, הבחירה בעומר בוקסנבוים כמנהל המקצועי של המועדון כולו היא בחירה שיכולה לעזור לאותם 30 שחקנים להגיע למימוש הפוטנציאל המלא ולמועדון להמשיך במסע התאוששות מקצועי ופיננסי הכרחי.

אבל הכי חשוב, להוריד את מפלס הפנטזיה.

הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א