פאו גאסול: צעד מקצועי או תעלול יחצ"ני?

הסנטר הוותיק מגיע לברצלונה במצב פיזי לא אידאלי, אבל מקווה בכל מקרה להיכנס לכושר לקראת טוקיו. אז מה התועלת של כל הצדדים פה ואיך יתקבל בנבחרת? עודד הלפרין מנתח

עודד הלפרין
עודד הלפרין  25.02.21 - 14:24
תחילת כתבה

החתימה הרשמית של פאו גאסול בברצלונה תפסה אותי בדיוק לצידו של שמעון אמסלם. שמעון, שמבין דבר או שניים בתקשורת ותדמית, מיד אמר לי: "עזוב. זה תעלול יחצ"ני, בגיל 40 אחרי שנתיים בלי כדורסל - אין לו באמת מה לתרום ברמה הזאת". מודה, אמירה שגרמה לי לחשוב. אז בכתבה הזאת ננסה להבין באמת האם חזרתו של השחקן הספרדי הגדול בכל הזמנים (ואולי יותר מכך) לקבוצת נעוריו הוא צעד מקצועי, או שמא, ליטוף רך ומפנק לחזות של המועדון הקטאלוני, שעלול אפילו לפגוע בשאיפות הזכייה ביורוליג ובאליפות ספרד.

רפרוף קצר על הרזומה של פאו גאסול מתחיל בארון הגביעים שלו: 2 אליפויות עם ברצלונה, 2 אליפויות עם הלייקרס, אליפות עולם עם ספרד, 3 אליפויות אירופה ו-2 מדליות כסף אולימפיות - זאת רק תזכורת לעוצמה ולהשפעה של גאסול על הכדורסל הספרדי בפרט, והעולמי ככלל. לפני גאסול שהוביל את דור הזהב, נבחרת ספרד הייתה נבחרת אירופית טובה, לא הרבה יותר מכך. כשעידן פאו בדרך לסיומו, ספרד היא מעצמת כדורסל עולמית, כזאת שבימים טובים הצליחה להסתכל בלבן של העיניים גם לנבחרות האמריקאיות החזקות ביותר.

1,362 משחקים ב-NBA על פני קרוב לשני עשורים מיצבו את מעמדו של גאסול כאחד השחקנים האירופאיים הגדולים בהיסטוריה של ליגת הכדורסל הטובה בעולם. הוא קלע 18.3 נקודות בממוצע, קטף 9.9 כדורים חוזרים וגם הוסיף 3.4 אסיסטים כל ערב. יעיל, חכם ואלגנטי, כזה שזכה בתואר רוקי השנה, שנבחר שש פעמים לאולסטאר ובעתיד - חבר היכל התהילה. זה כבר סגור ונעול. עד כאן הדברים הטובים.

הפעם האחרונה שפאו גאסול דרך על הפרקט הייתה ב-10 במרץ 2019, במדי מילווקי. עונת 18/19 הייתה העונה שהתרומה שלו הצטמצמה מאוד בסן אנטוניו. הוא הפך לשחקן חופשי וניסה לחזור ולשחק דרך הבאקס, אבל זה לא היה זה. גאסול נאלץ לעבור ניתוח בכף הרגל, וגם כשחשב שהוא יכול לחזור לשחק וחתם בפורטלנד, הוא שוחרר לאחר הבנה משותפת שהוא עוד לא מוכן.

אז הקאמבק נדחה והשיקום נמשך במטרה לחזור לכושר לקראת המשחקים האולימפיים ב-2020, ובכך לסיים קריירה מפוארת על במה שתכבד שחקן במעמדו של פאו. אבל לקורונה היו תוכניות אחרות, ויש האומרים שאולי היא הצילה את השאיפות האולימפיות של גאסול, שגם ביולי 2020 נחשב עדיין בגדר "משתקם". קפיצה קדימה, מגיעים לפברואר 2021 - גאסול חותם בברצלונה ימים ספורים אחרי שהכחיש שהוא יכול לשוב לפרקט.

בהודעה הרשמית מטעמו של האגדה הספרדית נמסר "שבקרוב הוא יצטרף לקבוצת הכדורסל של ברצלונה, כשהוא מעמיד את היכולות והניסיון שלו לטובת המועדון ובמקביל להמשיך ולשפר את מצבו הפיזי ולהיכנס לקצב משחק". המון מילים יפות, לא ברור איזה כיסוי כרגע יש מאחוריהן. על דבר אחד אין עוררין - גאסול מגיע לברצלונה כדי להכין את עצמו לטוקיו 2021, ואם על הדרך יוסיף תואר יורוליג ראשון בקריירה, מה טוב.

אבל הדבר החשוב הוא הנבחרת. אם יהיה בכושר, הוא יהיה בסגל של ספרד. הוא הרוויח את זה ביושר. גאסול יודע את זה, מאמן נבחרת ספרד סקאריולו יודע את זה, וגם אותו שחקן שיצטרך לפנות את מקומו בסגל מבין את זה. בכל זאת, מדובר בפאו גאסול.

אז מה ייצא לו מהחתימה בבארסה אנחנו מבינים, אבל איזו תועלת תוכל להפיק ברצלונה מהאירוע? ברמת העמדה, לקבוצה של שאראס חסר סנטר מחליף. עם כל הכבוד לארטיום פוסטבוי האוקראיני, וגם לרולאנדס שמיתס ופייר אוריולה - כולם פלסטרים. או שהם לא בעמדה המקורית שלהם, או שהם פשוט לא מתאימים לרמה הנדרשת מקבוצה שמתמודדת על התואר בשני המפעלים הקשים ביותר באירופה - היורוליג והליגה הספרדית. ולכן אם גאסול מסוגל לשחק, ויהיה אפילו 50% ממה שהיה בעבר, הרווח כל כולו של ברצלונה.

רק שכרגע יש כמה סימני שאלה מרכזיים סביב חזרתו של גאסול, הראשון הוא מצבו הפיזי. גם אם הפציעה באמת מאחוריו, פאו כבר בן 40. כשמחפשים סיבות לאופטימיות אפשר רק להציץ מעבר לכתף אל לואיס סקולה, שחקן בעמדה דומה לגאסול, ולראות איך הצליח לתרום בצורה לא רעה בכלל ביורוליג עם מילאנו בשנה שעברה, ואפילו להתעודד מהעובדה שגם העונה הוא מוביל את הליגה האיטלקית בנקודות למשחק.

בצד השני של המטבע, אגדת כדורסל אירופאית אחרת, וסיליס ספאנוליס, שבגיל 38 מתקשה מאוד לעמוד ביכולות הנדרשות ביורוליג. הרגליים כבר לא מה שהיו, וזה משפיע על כל אספקט במשחק שלו, מהחדירה, לקליעה וכמובן להגנה. אני יודע מה תגידו: זאת השוואה לא הוגנת בין גארד לסנטר והדרישות שונות. אני מסכים, אבל עדיין זאת השוואה מתבקשת נוכח הגיל וההיסטוריה המפוארת של גאסול וספאנוליס, וגם עקב העובדה ששניהם החלימו מפציעות לא פשוטות לאחרונה.

בעניין נוסף, לברצלונה יש את אחד המאמנים התובעניים ביותר בכדורסל העולמי, כזה שמכיר את פאו גאסול מימיהם המשותפים בברצלונה, ובמאבקים ביניהם כשחקנים בזירה הבינלאומית. עכשיו שאראס פוגש את גאסול בכובע אחר - כמאמנו הישיר. האם אתם יכולים לדמיין לעצמכם מצב שבו שאראס יוצא בסדרת צרחות על פאו בעקבות מיקום לא נכון בהגנה או שבירת תרגיל מסויים בהתקפה? אני לא.

בבארסה יש שחקנים בקליבר הגבוה ביותר באירופה, כמו מירוטיץ', קלאת'ס והיגינס, אבל אף אחד להם מתקרב לקרסוליים של גאסול ואף אחד מהם לא חסין להתקפי הזעם של המאמן הליטאי. ולכן, ההכלה של הכנסתו של גאסול לתוך המארג הקבוצתי, גם היא נדבך משמעותי בהצלחת כל הגורמים המעורבים בסיפור הזה.

אז כמו הרבה דברים בתקופה הזאת של חיינו, רב הנסתר על הגלוי מבחינת התרומה המקצועית האפשרית של פאו גאסול לברצלונה במצבו הנוכחי. גם לענות על שאלת התעלול התדמיתי זאת משימה קשה, אבל לפחות לדעתי - גם אם מדובר בצעד של יחסי ציבור, תנו למנהל השיווק של בארסה העלאה - הוא הרוויח אותה ביושר.