מהפח אל הנחת: חלוצי הגאות והשפל

נהג משאית, חשמלאי, כרטיסן ואפילו הומלס. ג'יימי וארדי שהגיע מהליגה ה-11 באנגליה הפך לסיפור סינדרלה, אך הוא לא היה הראשון לעשות זאת. הכירו: חלוצי הגאות והשפל

מור רכס  01.12.15 - 12:05
תחילת כתבה

לא ברור אם ג'יימי וארדי הוא סיפור הסינדרלה של העונה, של העשור או של המאה הנוכחית בכדורגל העולמי, אך לכל חובבי הכדורגל - וגם לאלו שסתם חיים מפנטזיות – ברור שחלוץ לסטר הוא הדבר הכי חם כיום. החלוץ האנגלי, ששבר בשבת את שיאו של רוד ואן ניסטלרוי וכבש בפעם ה-11 ברציפות במשחק פרמיירליג, מעניין במיוחד את הממלכה ולא רק בגלל הכושר בו הוא נמצא. הסקורר הנפלא אמנם נמצא בימים אלו על גג העולם, אך רק לפני 7 שנים דשדש בליגה ה-11 באנגליה. (בווידאו: ורונה ולוקה טוני מסיימים ב-1:1 עם פיורנטינה)

אבל לא רק וארדי נשם אבק דרכים בדרך לאוויר הפסגות. ההצלחה של החלוץ שלחה אותנו לחפש סיפורים דומים על גיבורים שאחרי שנים קשות בתחילת הקריירה, נגעו בתהילה.

הנהג שלנו חברמן: מקבינת המשאית ועד למלכות השערים
עם כל הכבוד ליכולת הכיבוש של וארדי, יש לו עוד הרבה רשתות לקרוע כדי להגיע למספריו של לוקה טוני. פעמיים מלכות השערים באיטליה, אליפות, גביע ומלכות השערים בגרמניה וכמובן הזכייה הנוצצת במונדיאל ב-2006, הם רק חלק מהישגיו של "המשוגע" בחלוף השנים.

למרות הרזומה המפואר של החלוץ בן ה-38, אי שם בשלהי שנות ה-90 הבחור החסון מהעיירה פרג'יאנו, כבר חשב לתלות את הנעליים ולהמשיך את חייו במסעות מפרכים על כבישי איטליה. בניגוד לחלוצים גדולים שעשו את המסלול השגרתי והנוח, טוני התחיל את הקריירה בקבוצת מודנה מתחתית הסרייה C. אם כיום מאזן שעריו עומד על 279, כנער צעיר הוא התקשה למצוא את הרשתות ונזרק בקצב סיטונאי מקבוצה לקבוצה.

להתפרנס רק מכדורגל היה בלתי אפשרי באותם ימים עבור אלוף העולם לשעבר, ולכן הוציא רישיון ג' והחל לעבוד בתור נהג משאית מעל 15 טון. באותה תקופה הנהג חימם את ספסלה של פיורננזולה מהליגה הרביעית, כבש שני שערים ב-26 משחקים ובסיום עונת 1997/8 שמע מלואיג'י גאלי, מאמנו דאז, את המשפט הבא: "עדיף שתתרכז במשאית, כדורגלן כבר לא תהיה". למזלו ולמזלם של חובבי הכדורגל, החלוץ המשוגע נשך שפתיים והפך לאחד הכובשים הגדולים ביותר בכדורגל האיטלקי.

שחקן מחשמל: מרעב ועוני לחיי הזוהר בעיר האורות
מי שלקח את הרהורי הפרישה צעד קדימה הוא שחקן פ.ס.ז' אזיקייל לאבצי. אל פוצ'ו חתום כיום על חוזה של מיליוני יורו באחת הקבוצות העשירות בתבל, אך הרבה לפני שהבחור המקועקע הרוויח סכומי עתק הוא ומשפחתו רעבו לפת לחם. מאז ומתמיד יבשת דרום אמריקה הייתה המקום שבו נולדות אגדות או במקרה של כתבה זאת - סינדרלות.

פלה, רונאלדו, רונאלדיניו, מראדונה, ריקלמה ו-ואלדרמה הם רק חלק מהשחקנים שקמו מהאשפתות והפכו לגיבורי על במולדתם. בניגוד לסופר-סטארים, לאבצי לא התבלט בגילאי הנוער, ובגיל 17 התבשר על ידי אחראי מחלקות הנוער של בוקה ג'וניורס, כי הוא לא מתאים למועדון. הקיצוני, שגדל באזור קשה יום בשם גוברנדור גאלבז, חש כי חלום חייו התנפץ לרסיסים והמטרה החשובה ביותר היא לעזור בפרנסת משפחתו. אל פוצ'ו החליט לפרוש מכדורגל והחל לעבוד עם אחיו בתור חשמלאי. אחרי תקופה מסוימת של עבודת כפיים מפרכת, קיבל מקבוצת אסטודיאנטס בואנוס איירס מהליגה השלישית "חוזה עתק" שעמד על סכום של 100 פסו בחודש.

החשמלאי בדימוס הציג יכולת מחשמלת, הציל את קבוצתו מירידה לליגה הרביעית ואת המשך הסיפור אתם כבר יודעים. לא בטוח היכן הוא ישחק בעונה הבאה, אך דבר אחד בטוח לחלוטין - אל פוצ'ו ומשפחתו לעולם לא ירעבו ללחם.

הכרטיס הזוכה: כרטיסן האוטובוס שהצליח בגדול
עוד חלוץ דרום אמריקאי שהתרומם מהשפל וכיום ניצב על גג העולם הוא קרלוס באקה. חלוצה הקולומביאני של מילאן חי בימים אלו בבירת האופנה העולמית, אך אם נחזיר את גלגלי הזמן מספר שנים אחורה, נגלה סגנון חיים פחות יוקרתי. הרבה פחות. בניגוד ללוקה טוני ואל פוצ'ו שהתבשלו בליגה השלישית במדינתם, באקה ירד "רק" עד לליגה השנייה. אך אם נבחן לעומק את נקודת הפתיחה שלו, נגלה סיפור סינדרלה מרגש הרבה יותר. "חיינו באזור מאוד עני, החיים היו רחוקים מלהיות ורודים ויפים, דלתות הכדורגל תמיד היו סגורות בפניי כי חשבתי קודם כל על משפחתי. תודה לאל שבסוף שמע אותי", סיפר החלוץ.

אחד הסקוררים החדים בעולם, התחיל לשחק באופן מקצועני רק בגיל 20. הוא עשה זאת כשהגיע למבחנים בקבוצת אתלטיקו ג'וניור הקולומביאנית. באקה, שבשני העשורים הראשונים לחייו הפגין את כישוריו דווקא בתור דייג בכפר קטן בעיר פוארטו, לא השתלב בליגה הראשונה ויצא לתקופת התאקלמות בבראנקייה מליגת המשנה. למרות שלראשונה בחייו לא התפרנס מעבודת כפיים, נאלץ להשלים הכנסה. איך? ככרטיסן בקו אוטובוס מקומי. "הכרתי את כל הנוסעים וכולם הכירו אותי, היה לי מסלול קבוע שמאוד אהבתי", הסביר באקה.

כעת, בגיל 29 הוא באנקר בחוד של מילאן ונבחרת קולומביה, ובהחלט ניתן להצהיר – באקה בחר במסלול הנכון.

החיים בזבל? ההומלס שחתם בליגה הטובה בעולם
סיפורו של טיאגו מנואל דיאש קוריירה, או בשמו היותר מוכר – בבה, הוא המדהים מכולם – למרות שהצליח פחות מגיבורי הכתבה. "התינוק" (כינוי שהודבק לו על ידי אחיו הגדול בצעירותו) נזנח על ידי הוריו ונאלץ לחיות חיי הישרדות ברחובות העיר אגואלבה. "פעמים רבות אני ואחי נאלצנו להתקיים משאריות של אוכל שמצאנו בזבל", סיפר בבה. מי שהצילה את האחים הייתה סבתם שבגיל 12 העבירה את השניים לחסות הכנסייה. בין כל התפילות וטקסי הנצרות, בבה ועוד מספר חברים הוזמנו להשתתף באליפות העולם להומלסים בבוסניה בשנת 2009.

כנראה שהחלוץ נשא לא מעט תפילות חרישיות אי שם בכנסייה, כי באותו טורניר נבחר לשחקן המצטיין וצד את עיניהם הבוחנות של סקאוטים רבים. מי שזכתה בשירותיו היתה אסטרלה אמאדורה מהליגה השלישית שצירפה אותו בעונת 2009/10. קיץ לאחר מכן הקריירה של בבה המשיכה לנסוק כאשר ויטוריה גיימראייש מהליגה הבכירה החליטה לטרוף את הקלפים ולהמר על ההומלס לשעבר. לצערם/שמחתם של ראשי ויטוריה, עוד לפני שבבה הספיק לשחק אפילו דקה עבור מועדנו החדש, הגיעה הצעה שאי אפשר לסרב לה.

קרלוס קירוש, עוזרו של אלכס פרגוסון באותם ימים, עקב אחרי החלוץ בן ה-20 ועשה הכול כדי להנחית אותו בצד האדום של מנצ'סטר. המועדון הפורטוגלי לא סירב ל-16 מיליון הדולרים שיצאו מחשבון הבנק של השדים האדומים ושיחרר אותו לליגה הטובה והנוצצת בעולם. אז נכון, מאז אותה חתימה מפתיעה לפני 6 שנים, בבה מדשדש בין קבוצות כמו בשיקטש, ריו אבה, פאסוס די פריירה וקורדובה אך אם נחזור לימי ילדותו העגומים נגלה סיפור הצלחה אחד עצום.

הדפס