$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קנטטה לקאנטה: אחרון הפועלים על כר הדשא

על 169 סנטימטריו, אנגולו קאנטה מצ'לסי הוא אנטי תיזה לתהילה הצפויה לו. מי שנאמר עליו ש"מים מכסים 70 אחוז מכדור הארץ והוא מכסה את השאר" הוא אחרון הפועלים על הדשא. אבי מלר עם שיר הלל לשחקן העונה באנגליה. וגם: הבטחה אם לא ייקח את התואר

אבי מלר
אבי מלר  22.04.17 - 12:10

בווידאו: קליפ שערי ליגת האלופות

אין לי מושג ירוק (גם לא כחול או לבן) מה יקרה בחצי גמר הגביע האנגלי בין צ'לסי לטוטנהאם בסוף השבוע, אבל יש לי תחזית ברורה וחדה באשר למה שיתרחש בהמשך השבוע: אנגולו קאנטה יהיה שחקן העונה באנגליה. נכון, זה לא הימור נועז במיוחד. הרי צ'לסי תוכתר או-טו-טו  לאלופת אנגליה 2017, הקמפיין שלה כל הדרך לתואר הוא שיא ההוד, ההדר והתפארת, וכדורגלן העונה יבוא מן הסתם משורותיה. עד לפני מספר חודשים גם לא היה כמעט ויכוח באשר לזהות השחקן מספר אחד של הפנסיונרים העונה – החלוץ  דייגו קוסטה – הג'וקר בחבילת הקלפים של אנטוניו קונטה בחצי הראשון של העונה. מאז איבד קצת הספרדי מאונו ומתהילתו, ולמשוואה נכנס דווקא אדן הזאר, עוף החול הבלגי שקם ושוקם מעונת ייאוש לעונת ליטוש.

אבל קאנטה יקדים את שני עמיתיו לסגל, ואת כל שאר הרצים, כולל דלה עלי הנפלא מטוטנהאם. הצרפתי של צ'לסי יקטוף את שני התארים – של השחקנים ושל העיתונאים. זו תהיה בחירה מוצדקת, אבל היא עדיין תהיה אחת הבחירות היוצאות דופן בתולדות המפעל. אולי אפילו יותר מזו של ריאד מחרז האלג'יראי, עמיתו של קאנטה בלסטר סיטי בעונה שעברה. שניהם היו עד לפני שנתיים אלמונים לחלוטין, לבטח אם מציבים אותם למול זוכים אחרים כמו וויין רוני, רובין ואן פרסי, לואיס סוארס, גארת בייל, ריאן גיגס וכריסטיאנו רונאלדו, שהניפו את הפסלון האנגלי היוקרתי בעשור האחרון. אבל קאנטה יכול להחשב אף נדיר ממחרז, שכן התפקיד שלו על המגרש, קשר אחורי, הוא בין הנחבאים ביותר אל הכלים בספורט הפופולרי בתבל.

רוי קין (מנצ'סטר יונייטד) וסטיבן ג'רארד (ליברפול) הם שני הקשרים האחוריים היחידים שזכו בתואר כדורגלן העונה בחצי יובל האחרון. לך תשווה אותם עם כדורגלן צרפתי בן 26 (מזל טוב, יומולדת בסוף מארס) שהגיע משומקום (קון) לשומקום (לסטר) לפני 20 חודשים – והיום הוא לא רק המנוע של צ'לסי בדרך לאליפות, אלא השחקן היחיד בפרמיירליג העומד להיות אלוף שתי עונות ברציפות במועדונים שונים.

אנגולו קאנטה, 169 סנטימטרים בסך הכל, הוא גם אנטי תיזה לתהילה הצפויה לו ככל הנראה, כי הוא גם בדיוק הטיפוס שאבק הכוכבים מעולם לא נדבק אליו, ואין גם סיכוי שידביק אותו במניירות של סטאר או סלבריטי. קאנטה הוא למעשה אחרון הפועלים על כר הדשא. הזיעה היא הסמל המסחרי שלו, הריצה שמו השני, והתיקול חברו הטוב ביותר. אין פלא שלקח לשדרים ולפרשנים זמן להכיר בערכו. הוא ממעט לכבוש ולבשל – שער אחד ובישול אחד בלבד העונה, שלושה שערים וארבעה אסיסטים בלבד במירוץ המטורף של שועלי לסטר סיטי אשתקד – ולכאורה קשה מאוד לכמת את תרומתו. אך כאשר זה מגיע לאיכות – מסתבר שאין לו שני. ז'וזה מוריניו סבור שהוא הקשר האחורי הטוב בתבל כיום. מאמנים רבים אחרים מחזיקים בדיעה דומה. קונטה, המנג'ר שלו בצ'לסי, נשמע תמיד כאילו הוא עוצר בעצמו מלהרעיף על קאנטה יותר מדי שבחים, שמא המחמאות יחלחלו אל האגו הבלתי קיים של הצרפתי, או מחשש שעמיתיו למועדון יקנאו.

אבן הדרך הפיקנטית ביותר שנרשמה בקריירה המתפתחת והמפתיעה של קאנטה היתה פתיחתו בחודש שעבר של חשבון טוויטר "עובדות על קאנטה" בידי אוהדי צ'לסי. הדבר האחרון שאפשר למצוא בציוצים ההומוריסטיים הללו הוא עובדות, אבל האהדה לקשר וההערכה לפועלו חוצות גבולות. כך למשל עלה לכותרות הציוץ השנון "מים מכסים 70% מכדור הארץ – ואת השאר מכסה קאנטה". או "תשכחו מהתחממות גלובלית. אין חיה כזאת. לאנגולו קאנטה היה קר, אז הוא הדליק את השמש". קאנטה מקבל את הפולחן שנולד סביבו באהבה ובעיקר בצנעה. "ברור שאני נהנה מזה, אבל ברור לכם גם שאינני מכסה 30% מהגלובוס", אמר.

ועדיין, עם כל הזרקורים שלפתע מפנים את אורם אליו, קאנטה הוא האיש שפרט לאוהדי צ'לסי ולסטר סיטי, איש כנראה לא יזהה ברחוב. ואולי זה יהיה אפילו נכון אחרי שיניף את הגביע הקבוצתי והפסלון האישי. שהרי אפשר אולי להוציא את אנגולו קאנטה מצרפת, אך אי אפשר להוציא את צרפת ממנו. וצרפת שלו ושל ילדותו ובחרותו היא המדינה בה הוא היה משוכנע עד לפני שלוש שנים בלבד, שמזלו בגד בו ושהוא לעולם לא יזכה בקידום אליו הוא שואף.

עד גיל 19 עזב הנער מפאריס את ביתו וניסה כוחו באינספור מועדונים, בהם רן, לוריין, סושו ואפילו אקדמיית הצעירים הצרפתית המהוללת של קליירפונטיין. הוא נתקל בחומות של אדישות והמשיך לשחק בקבוצה חובבנית. גם כאשר בגיל 20 הצטרף סוף סוף לבולון, מועדון מקצועני מהליגה השלישית, הוא הושלך לקבוצת המילואים שלה. אפילו הצטיינותו שם ושדרוגו לקבוצה הבוגרת שעלתה ליגה, לא שיכנעו את ראשי המועדון להמר עליו. הוא עזב לקון בהעברה חופשית.

אבל כאן המקום לכתוב AND THE REST IS HISTORY. קאנטה בלט בעליית קון לליגה הבכירה, צד את עיני הסקאוטים של לסטר, ותמורת 8 מיליון (!) יורו נרכש על ידי קלאודיו ראניירי, היה שותף בכיר לכתר וסיפור הכדורגל הגדול בתולדות עם עולם, נקנה ע"י צ'לסי ב-30 מיליון פאונד, הוזמן לנבחרת צרפת בה הפך לשחקן הרכב אינטגרלי ועימה הגיע לגמר היורו, ועכשיו הוא דוהר אל עוד זריחה בסטמפורד ברידג'. למישהו מגיע יותר ממנו? לא. ולכן הכתר האינדיבידואלי יונח בקרוב ברוב כבוד על ראשו. אם לא – אני קופץ מגשר סטמפורד.