$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מלך מחפש כתר: הכוכבית סביב ואן דייק

וינסנט קומפאני הכתיר את ואן דייק מליברפול ל"בלם הטוב אי פעם בפרמיירליג" ועורר סערה. "כולם נסחפים", "שחצן. לא לוקח אחריות", נכתב בחלק מהביקורות. נראה שלמרות שהוביל את המייטירדס לזכייה באלופות, רק תואר אליפות אחרי 30 שנה תשתיק גם אותן

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  02.10.19 - 16:26

18 חודשים כולם ניסו, ואף אחד לא הצליח. אי שם במרץ 2018, מיקל מרינו, קשר אלמוני משהו שארבעה חודשים לאחר מכן כבר לא היה בכלל בניוקאסל, הצליח לכדרר בהצלחה ולהשאיר מאחור את וירג'יל ואן דייק.

מאותו רגע חלפו כ-3,000 דקות של כדורגל בהן הבלם ההולנדי יצא עם ידו על העליונה מכל מאבק שכזה, מול כל שחקן בפרמייר-ליג ובליגת האלופות שניסה לעקוף אותו, אבל לכל דבר טוב יש סוף. ב-7 באוגוסט, במהלך ה-1:1 מול מנצ'סטר סיטי במגן הקהילה, גבריאל ז'סוס השאיר לוואן דייק אוויר עם נגיעה רכה במרכז המגרש.

לשמחתם של שוחרי הסטטיסטיקה, ההתאחדות האנגלית לא כוללת את מגן הקהילה בנתונים הרשמיים שלה וכך, הרצף שרד עוד שבועיים וחצי, עד שב-24 באוגוסט, בניצחון הליגה 1:3 על ארסנל, ניקולאס פפה שבר אותו, בתום 68 משחקים. פפה דהר מעבר לוואן דייק, רק כדי להילחץ מהבלם, להתבלבל ברגליים ולאבד את הכדור שניות לאחר מכן.

אלא שעם כל הכבוד לרצף האישי החביב הזה, יש אחד אחר, שהרבה יותר מעניין את ואן דייק כרגע. ליברפול תתייצב למשחק מול לסטר עם 16 ניצחונות פרמיירליג רצופים. זה התחיל בעונה שעברה, אחרי 0:0 מתסכל בדרבי מול אברטון, אובדן נקודות שעלה למייטי רדז ביוקר במאבק המטורף על האליפות מול מנצ'סטר סיטי.

הרצף הזה נמשך לתוך העונה הנוכחית ובזמן שהסיטיזנס כבר איבדו חמש נקודות, ליברפול מושלמת עם 21 מ-21 וצועדת בראש הטבלה. יש לה כמה משחקים לא פשוטים עכשיו: בבית נגד לסטר, בחוץ נגד מנצ'סטר יונייטד ובבית נגד טוטנהאם, אבל אם לומר את האמת, היא פייבוריטית ברורה בכולם. ואם אכן תמשיך את הפתיחה המושלמת שלה ותתחיל לברוח לליגה, אז באמת ואן דייק יוכל להתקרב לתואר שהפסיד השבוע, של שחקן השנה בעולם. חשוב מכך, הוא יוכל להתקרב למטרה האמיתית לשמה הובא לאנפילד: אליפות.

האדומים, שספגו בכל העונה שעברה רק 22 שערים ב-38 מחזורי ליגה, קצת יותר מתקשים העונה, למרות שוואן דייק ממשיך להחזיק את ההגנה. אליסון נפצע כבר במחזור הראשון ובלעדיו, ליברפול הוציאה עד כה מהרשת חמישה כדורים בשבעה מחזורים (שמרה על שער נקי רק פעמיים) ועוד שניים בהפסד אצל נאפולי בליגת האלופות. בינתיים, חוץ מהביקור בפרטנופי, ההתקפה מספיק טובה בשביל להתגבר על הקשיים הללו, אבל זה יהיה המבחן הגדול של ואן דייק להמשך העונה.

מי שכמעט מת בכרונינגן לפני שבע שנים בגלל מחלה שהסתבכה, הפכה לזיהום בכליה ודרשה ניתוח חירום מציל חיים, היה שחקן סביר בסלטיק ולא רע בכלל בסאות'המפטון, אך פורח תחת יורגן קלופ, מאז שליברפול שפכה עליו 75 מיליון ליש"ט בחורף 2018.

בקבוצה כמו ליברפול, תוקפת, יוזמת ואתלטית, המהירות המסחררת של ואן דייק (היה חתום על הספרינט הכי מהיר בצ'מפיונס אשתקד) והיכולת לדחוף קדימה התגלו כמושלמים, הרבה יותר מאשר אצל סאות'המפטון.

אך כאמור, ולמרות שזכייה בליגת האלופות היא מן הסתם הישג ענק, לא בשבילה שברו במרסיסייד את הקופה והביאו את ואן דייק, אליסון ואחרים. בליגת האלופות ליברפול זכתה גם עם סמי היפייה במרכז ההגנה וייז'י דודק בשער. עם כל הקסם שלו, עדיין מדובר במפעל נוקאאוט, גביע שמצריך התעלויות מדי פעם (כמה כבר היה חסר כדי שליברפול תעוף נגד ברצלונה בחצי הגמר וכל העונה הזו תראה אחרת?) ולא יציבות לטווח הארוך. בשביל לזכות בליגת האלופות לא בהכרח חייבים שחקן ברמה של ואן דייק, בשביל לזכות בפרמיירליג, כן.

הרי זה מה שתמיד הפריד בין סטיבן ג'רארד לענקי פרמיירליג אחרים, שנמצאים במדרגה קטנה מעליו. התואר הזה שבורח מליברפול כבר 30 שנה הוא כל מה שמעניין אותה כרגע ועד שוואן דייק והחבר'ה שלו לא ישימו יד על אליפות, כל מה שהם השיגו וכל הסגנון המלהיב זה נחמד, אבל פחות.

בינתיים, כפי שנכתב, ההתקפה עושה את שלה. אבל סלאח, מאנה ופירמינו עלולים לסבול בשלב כלשהו של העונה מירידה בכושר, כמו שקורה לכוכבים רבים ושם, בימים הגשומים בסטוק, ליברפול תצטרך את ואן דייק בשיאו, בלם שאף אחד לא עובר במשך שנה וחצי.

בגלל זה, למרות שהוא היה נחשב כפייבוריט לזכייה ב-The Best, כדאי לצנן את ההתלהבות, לפחות חלקית. אחרי שווינסנט קומפני טען שוואן דייק הוא הבלם הטוב בתולדות הפרמיירליג, גרהאם רות'בן מ"פורבס" נזעק: "הדברים שקומפני אמר רק מראים עד כמה כולנו נסחפים עם ואן דייק". כמו כל מי שמעביר חצי ביקורת על ואן דייק (או על כל דבר בימינו), גם רות'בן מיהר לציין שמדובר בכוכב על, אבל שבמאזנו בדיוק אפס תארי אליפות בפרמיירליג.

שחקן העבר והפרשן האירי ג'ון גילס עוד פחות התלהב. "הוא שחקן אדיר, כנראה שחקן ההגנה הכי טוב בעולם, אבל אני חושב שהוא גם מאוד, מאוד שחצן וגם אחרי ההפסד לנאפולי הוא לא לקח אחריות", אמר גילס לאחר משחק הצ'מפיונס. "אני לא אוהב את המחוות המוגזמות שהוא עושה ואת הביקורת שהוא מעביר על החברים לקבוצה. זה משהו שבעיניי אסור לעשות על המגרש".

ואן דייק הפך בחודשים האחרונים לסופרסטאר אמיתי, כזה שאפילו הופיע על העטיפה באחת מגרסאות FIFA20. הוא היה קרוב לזכייה בתואר שחקן השנה של פיפ"א ועדיין יש לו סיכוי מצוין לזכות בבלון ד'אור בסוף השנה האזרחית. אבל כדי שזה יקרה והוא יהיה הבלם הראשון מאז פאביו קנבארו ב-2006 לעשות זאת, ההולנדי וליברפול צריכים לעשות משהו באמת מיוחד (קנבארו הוביל אז את איטליה לזכייה במונדיאל).

"האנשים שהצביעו לקחו החלטה ופשוט צריך לקבל את זה", אמר ואן דייק אחרי שהפסיד למסי את The Best. "זה המצב וכשחקנים, אי אפשר להשוות ביני לבין מסי, כי אנחנו שונים לחלוטין. אני מאוד גאה להיות כאן. מאוכזב? אני לא יכול להיות מאוכזב. אני שמח להיות חלק מנבחרת השנה. לא זכיתי לצערי, אבל אני לא מאוכזב".

מסי ובארסה אומנם פישלו היסטורית באותו גומלין חצי גמר ליגת האלופות מול ואן דייק וליברפול, אבל התואר הוענק לארגנטינאי בין היתר בזכות היכולת שלו למשוך, כמעט לבדו, את הקטאלנים לאורך כל העונה ולזכות באליפות בספרד. זה עדיין משפיע בעיניי מצביעים רבים, שבמקרה הזה דווקא לא הלכו עם הזרם ובחרו במסי על חשבון מי שהוצג כאהוב הקהל.

יכול מאוד להיות שבעוד שלושה חודשים, בבלון ד'אור, כבר לא תהיה שום התלבטות.