גבר הורס: פאביניו מעניק איזון לליברפול

הוא מתקל, מחלץ, משחרר את המגנים לתקוף ולא לחינם זכה לכינוי "דייסון" מיורגן קלופ. פאביניו מצליח לנצוץ לצד כוכבי ליברפול וגם להכניס צבע לתפקיד האפור של קשר אחורי

אריק רייניש
אריק רייניש  23.11.19 - 10:38
תחילת כתבה

עוד לפני שאימן את הנבחרת בשתי קדנציות שונות, דונגה היה מוכר לאוהדי הכדורגל בעיקר מתקופתו כקפטן הנבחרת הלאומית. הוא היה, בין כל הכישרונות, הסלע היציב של ברזיל במרכז השדה. כזה שסגנון משחקו מעולם לא היה אהוד על בני-ארצו, אך הוביל את הסלסאו לזכייה בגביע העולם ב-1994 לראשונה מזה 24 שנים. בולדוג שלא מוותר על אף כדור, מתקל ביעילות ובאגרסיביות, שחקן שמיומנותו היא להרוס את התקפות היריבה, אך יודע כיצד להניע את הכדור ולהשתתף במשחק קבוצתו. על אף הימים הפחות מרשימים על הקווים, דונגה יזכר לעד כאחד מסמלי הכדורגל הברזילאי, זה שהוכיח לאומת הסמבה עד כמה חשובה המחויבות הטקטית על המגרש, גם כשמסביבך מלהטטים וירטואוזים מדהימים. הרי כל הפנטזיונרים צריכים תמיכה, כל להקה צריכה בסיסט שיתן את הטון.

גם הקבוצה החמה באירופה כרגע, ליברפול, נראתה במשך זמן רב כקבוצה שזקוקה לאיזון. מועדון שמפסיד ללסטר 3:1 בפברואר 2017, ומנצח את ארסנל באותה התוצאה שבוע וחצי מאוחר יותר. מנצח את סיטי של פפ 3:4 בינואר 2018, ושבוע לאחר מכן מפסיד 1:0 לסוונזי. כסף רב הושקע בשחקני הגנה איכותיים בכדי לפתור את הבעיה הזו. אך בקבוצה בה שלישיית הקישור עובדת טקטית לא רק עבור השלישייה ההתקפית, אלא גם כדי לחפות על המגנים כשאלו עולים להתקפה, צריכים עוגן הגנתי במרכז השדה, איזה תואם דונגה שיאפשר לחגיגה להתרחש. מזל שיש את פאביניו.

דואג לאיזון
הגול הנהדר שכבש הברזילאי והגיע ברגעים בהם נראה היה שסיטי קרובה לעלות ליתרון במשחק העונה האחרון באנגליה, היה רק הדובדבן שבקצפת. עבודת הנמלים אותה סיפק במרכז המגרש היא זו שנתנה את הדחיפה לליברפול. הוא סיכל את התקפות היריבה בחיתוליהן, כיסה שטחים היטב בכדי למנוע מתפרצות, השתלט על כל הכדורים החוזרים, גם של שחקני היריבה וגם של חבריו ובנוסף, ידע גם לנווט את חבריו במהירות חזרה להתקפה. הדומיננטיות שהציג בלטה במיוחד לאור הרכות שהציגו שחקני הקישור של האלופה, שבחרה להעביר את הקשר האחורי הבכיר שלה למרכז ההגנה. סביר להניח שתצוגה שכזו דימיין קלופ, כשבחר לשלם עבורו 45 מיליון אירו לפני כמעט שנה וחצי.

הקשר, שלקח חלק מרכזי בזכייה של מונאקו באליפות צרפת ובהגעה לחצי גמר ליגת האלופות בעונת 2016/2017, הוא ראה כיצד חבריו עוברים בקיץ תמורת מאות מיליונים לקבוצות הבכירות באירופה, בעוד הוא נשאר לעוד עונה בנסיכות. פאביניו תמיד סיפק את הסחורה, נתן את כולו, גם מעמדת הקשר האחורי, אך גם כמגן ימני, העמדה בה החל את הקריירה ואפילו כבלם. כשהגיע למרסיסייד ביולי 2018, לסגנית אלופת אירופה, ששיחקה כדורגל התקפי וקצבי אולם לא צלחה את המסע לאליפות, המטרה הייתה אחת – איזון. לתת לשחקני ההתקפה את החופש לתקוף ללא מורא ולמגינים לעלות ולקחת חלק פעיל במשחק השוטף.

"בכדורגל המודרני תפקידו של הקשר האחורי חשוב להפליא, בטח כשחבריך סביבך שחקנים התקפיים", פרש קלופ את משנתו, והוא יודע על מה הוא מדבר. לא לחינם הוא ידע לגלות סבלנות כלפי פאבינו כאשר נראה היה שהוא מתקשה להתרגל לפרמייר-ליג. 8 מחזורים לתוך העונה, וכבר אי אפשר היה להוציא אותו מחוץ להרכב. היכולת הנהדרת – שהקלה על חבריו מסביבו להצטיין – הפכה אותו לבאנקר בהרכב ואת חלקו בעונה הפנטסטית של ליברפול אשתקד לגדול.

העונה הוא ממשיך באותו הקו, ומאמנו לא יודע את נפשו מרוב אושר. "יצרנו שני משולשים בכנפיים, עם מאנה, ויינאלדום ורוברטסון בצד אחד, הנדרסון, סאלח ואלכסנדר-ארנולד מצד שני – וכמובן שיש את 'דייסון' במרכז שישאב כל כדור", צחק קלופ לאחר הניצחון העונה מול טוטנהאם, בו אף שחקן לא תיקל או הרחיק יותר כדורים מפאביניו. "איזה משחק הוא נתן, זה לא ייאמן".

מטה את הכף
תפקיד הקשר האחורי יכול להיות כפוי טובה. תרומתו הסטטיסטית פחות בולטת לעין מזו של שחקני ההתקפה, ואפילו בהשוואה לקולגות מקבוצות אחרות קשה למדוד מכיוון שככל שקבוצתך תתרפס מול יריבתה ויתקפו יותר מולה, כך תרומתך גדלה. ובכל זאת, את פאביניו ניתן העונה לשפוט לפי המספרים.

אף שחקן ליברפול לא זכה בכדור יותר פעמים ממנו (245) בכל 2019, הוא תיקל השנה בליגה ובליגת האלופות יותר מכל חבריו לקבוצה גם יחד (92) ויצא להפעיל לחץ יותר מכל שחקני מרכז הקישור של קבוצתו פר 90 דקות (32.8). והכי חשוב – הוא מעולם לא הפסיד משחק פרמייר-ליג כשפתח בהרכב. "לעניות דעתי פאביניו הקשר האחורי הטוב בפרמייר-ליג כיום", טען ג'יימי קארגר, אגדת ליברפול בעבר ופרשן בהווה. "היה לו קשה בהתחלה, אבל לקראת סיום העונה הוא היה הטוב בשחקני ליברפול".

וקראגר בהחלט לא לבד. עיתונים ומגזינים נחשבים חיזקו את דעתו והסבירו למה הוא השחקן החשוב ביותר של הקבוצה ומדוע הוא היחיד שאין לו תחליף. קלופ כבר מצא לו כינוי מעולם שואבי האבק ועוזר המאמן, פפין ליינדרס, הסביר כי הוא המגדלור של הקבוצה מכיוון ש"אף שחקן שלנו לא מסוגל לבצע את עבודתו כך. הוא מנחה אותנו".

פאביניו רק בן 26, ויש לו עוד שנים רבות לעבוד קשה בכדי להוכיח שהוא ראוי לכל המחמאות. בוודאי בקבוצה בה לא קל לבלוט מעל לכל היתר, כשמסביבך מגינים כה כשרוניים, מלפנייך אולי שלישייה התקפית מהאיכותיות בעולם ומאחוריך הבלם הטוב בתבל. בכדי לעשות זאת, הוא יצטרך לשמור על היציבות שמאפיינת אותו ולהפגין דומיננטיות, כפי שעשה במשחקים מול טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי.

הצלחה במשימה תעזור לו להרוויח את מקומו בהרכב נבחרת ברזיל על חשבון קאסמירו ומי יודע, אולי גם תעזור לקבוצתו לזכות באליפות לראשונה מזה 30 שנה. מה שבטוח, כבר היום לכולם ברור שכפי שרונאלדו, ריבאלדו ורוברטו קרלוס היו צריכים את דונגה בכדי להיות במיטבם, כך גם סאלח, מאנה ואלכסנדר ארנולד זקוקים לפאביניו.