הכל טבעי, נשבע אדאמה טראורה. "האימונים שלי במכון? אני לא מרים משקולות בכלל", אמר בשבוע החולף בריאיון ל"לה סקסטה". "קשה להאמין, אבל אני לא עושה את זה. הכל עניין של גנטיקה. אני מתאמן ועובד, אבל אני פשוט צובר מסת שריר מהר מאוד".
התשובה הזו לא הגיעה משום מקום. ב-22 בדצמבר, אחרי שוולבס ניצחה 1:2 בחוץ את נוריץ', התפרסמה תמונה שכבשה את הרשתות החברתיות ברחבי העולם ובה נראה טראורה, לבוש בגופיית ה-GPS המוכרת, חוגג אחרי המשחק ומציג זרוע שמאלית אימתנית במיוחד. הבאזז סביבו רק גדל כמה ימים לאחר מכן, כאשר וולבס חזרה מפיגור 2:0 ביתי נגד מנצ'סטר סיטי לניצחון 2:3 בדקה ה-89. טראורה כבש את השער הראשון, זכה בתואר שחקן המשחק ובאופן כללי, היה בלתי ניתן לעצירה. השילוב בין הפיזיות המפחידה שלו למהירות המסחררת הובילה את פפ גווארדיולה לומר בסיום: "הוא כמו אופנוע! כמעט בלתי אפשרי להתמודד איתו. אף אחד לא מסוגל לעמוד בקצב הזה".
ואם פפ אומר, פפ יודע. בכל זאת, יש להם היסטוריה.
********************************
טראורה, שנולד בפרבר של ברצלונה להורים שהיגרו ממאלי, החל את דרכו בקבוצה המקומית הקטנה, אך כבר בגיל שמונה התקבל ללה מאסיה ובמהרה, הפך לאחד השמות המדוברים ביותר במחלקה המפורסמת, בדיוק בשנים בהן גווארדיולה אימן את בארסה ב' ואחריה את הקבוצה הבכירה. את הבכורה בברצלונה ב' הוא ערך באוקטובר 2013 וחודש בלבד לאחר מכן כבר עלה, בגיל 17, כמחליף של ניימאר ב-0:4 הביתי של הבלאוגראנה על ג'ירונה. הבכורה בליגת האלופות לא איחרה להגיע ובמקביל, הוא גם היה חלק משמעותי בזכייה של קבוצת הנוער במהדורה הראשונה של ליגת האלופות, אבל בקושי מצא לעצמו דקות עם החבר'ה הגדולים.
אחרי שתי עונות וארבע הופעות בלבד בכל המסגרות, טראורה וברצלונה הבינו שהעסק לא מתקדם לשום מקום ובקיץ 2015 הוא נמכר לאסטון וילה תמורת כ-10 מיליון יורו, כאשר ברצלונה מכניסה לחוזה סעיף לפיו היא יכולה לרכוש אותו בחזרה תוך שלוש שנים מקסימום. ירידת הליגה עם הקבוצה מבירמינגהאם, לצד בעיות משמעת, לא ממש קירבו אותו בחזרה לקאמפ נואו ואחרי שנה אחת ו-11 הופעות, הוא המשיך לנדוד, הפעם למידלסברו.
גם שם הוא ירד ליגה בעונת הבכורה, אבל השינוי החל ב-2017/18, בליגת המשנה. בורו אומנם לא הצליחה לעלות (הודחה בפלייאוף על ידי... האקסית אסטון וילה), אבל טראורה נראה מצוין וזכה בתואר שחקן השנה של האוהדים ושל המועדון ובתואר השחקן הצעיר של העונה. זה הספיק לוולבס, שכן עלתה, כדי להחתים אותו על חוזה לחמש שנים תמורת כ-25 מיליון יורו ומאותו רגע, האהבה פורחת.
היו כאלה שכבר ויתרו עליו. טראורה
********************************
הזאבים היו הפתעת העונה של הפרמיירליג אשתקד. הם סיימו עונה פנטסטית עם 16 ניצחונות, 57 נקודות והמקום השביעי, ששלח אותם לליגה האירופית. גם השנה, למרות שני ההפסדים האחרונים, הם דבוקים לצמרת, מחכים בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית לאספניול ובשבת, מארחים את מנצ'סטר יונייטד בסיבוב השלישי של הגביע. ואם מישהו יגיד לכם שהם פייבוריטים, מול מנצ'סטר יונייטד הגדולה, לא תחשבו לרגע שהוא משוגע. לא מעט בגלל שליונייטד אין אף אחד שיכול להתמודד עם טראורה.
כך למשל, לפי אתר הסטטיסטיקה OPTA, במשחק האחרון מול ווטפורד (בו וולבס הפסידה 2:1), טראורה השלים 15 כדרורים מוצלחים, הכי הרבה מאז שהנתונים הללו החלו להיבדק בעונת 2006/07. לשם השוואה, לטרנט אלכסנדר ארנולד, שחווה עונה מופלאה בליברפול, יש 13 כאלה. כל העונה. נכון, תפקיד שונה, דרישות שונות, סגנון שונה ועדיין, מה שטראורה עושה השנה עבור קבוצה צנועה כמו וולבס הוא היסטורי, במונחים של הפרמיירליג כולה.
והיריבים שמים לב, לא רק גווארדיולה. אחרי שטוטנהאם ניצחה 1:2 את וולבס באמצע דצמבר, שחקני התרנגולים ניגשו לז'וזה מוריניו והתחננו בפניו שיעשה מאמץ להחתים את מי שכבש את שער השוויון הזמני עבור המארחת. כאשר ליברפול פגשה את וולבס במהלך מחזורי חג המולד, גם יורגן קלופ החמיא: "במידלסברו הוא היה נהדר, אבל מישהו היה צריך לכוון אותו עוד קצת. הוא כישרון ענק, ענק. אתה רואה אותו ולא חושב שהוא רק בן 23 וצעיר כל כך. היה ברור שהוא יפרוץ מתישהו ואני שמח בשביל וולבס שזה קרה. הוא מאוד מסוכן. הוא השחקן שהכי קשה לשמור עליו כשיש שטח פנוי".
כל הדיבורים הללו הגיעו לשיאם כאשר טראורה נשאל האם יהיה מעוניין להצטרף יום אחד לריאל מדריד והשיב: "בטח, למה לא. אם תהיה לי הזדמנות לעבור לשם, אעשה זאת. הייתה אי הבנה כאשר עזבתי את ברצלונה וזו לא הייתה הדרך הכי טובה לעזוב את המועדון, אבל זה כבר מאחורי". לראות אותו מככב במדים הלבנים יכול להיות סיוט גדול עבור בארסה בשנים הבאות.
איך הוא היה נראה אז, ואיך היום? טראורה (getty)
***********************************
אז איך באמת יראו השנים הבאות? וולבס, שדשדשה במשך כעשור בין ליגת המשנה לליגה השלישי, מוצאת את עצמה בשנה וחצי החולפות בשיפולי הצמרת של הפרמיירליג בניצוחו של נונו אספיריטו סנטו הנפלא, אבל גם יודעת שההצלחה הזו גם תעלה ביוקר וכוכבים כמו טראורה, ראול חימנס או רובן נבס לא יישארו עוד יותר מדי זמן.
כבר היום היא מתחילה להיות קטנה למידותיו של טראורה, תרתי משמע והצלחה נוספת בהמשך העונה לא תשאיר לקבוצה הצנועה מפרברי בירמינגהאם יותר מדי ברירות. "אני לא חושב ש-2019 הייתה השנה הכי טובה שלי ולא מסכים עם הקביעה הזו", הבהיר טראורה. "כי אם אני אותו אדם שהייתי אתמול, מבחינתי היום הזה הוא יום אבוד. אני צריך ורוצה להשתפר בכל יום". חלק מההתקדמות הזו אמורה לכלול, מתישהו בקרוב, גם הופעה ראשונה במדי נבחרת לאומית. השאלה כרגע היא איזו.
עוד ב-2014, מאלי הודיעה שטראורה הצעיר ואחיו הגדול מוחמד בחרו לייצג אותה, אבל הוא עצמו הכחיש ושיחק בכלל בכל הנבחרות הצעירות של ספרד, כולל ה-U21. לפני חודשיים הוא סופסוף הכריז שהוא הולך לייצג את הנבחרת הבוגרת של מאלי, אלא שדווקא אז הגיעו שני דברים כמעט במקביל: הפריצה הגדולה לתודעה העולמית ופציעה של רודריגו, שגרמה ללה רוחה לזמן אותו לראשונה לצמד משחקים במוקדמות היורו.
הוא לא שיחק בהם בסופו של דבר, בגלל פציעה שלו, אבל העניין נותר כרגע תלוי באוויר וטראורה יצטרך לקבל בקרוב מאוד את ההחלטה הסופית שלו, כאשר לספרד נותרו קצת יותר מחמישה חודשים עד למשחק הרשמי הבא שלה, באליפות אירופה ומאלי תשחק באוגוסט הקרוב במוקדמות אליפות אפריקה. כך או כך, אם טראורה ימשיך בהתקדמות המטאורית שלו, בקרוב נראה אותו גם בזירה הבינלאומית, זו או אחרת, וגם באחת הקבוצות הבכירות באירופה.