מעבר לטירוף וההבנה שמדובר בקבוצה הגדולה ביותר של ליברפול שראיתי בחיי, ליל ה-0:4 ההוא על ברצלונה ייזכר מבחינתי בזכות אירוע נוסף: לידתה של חולצת המזל שלי. זו לא אחת מפוארת במיוחד, סתם אחת לבנה עם הדיוקן המפורסם של וולטר סובצ'אק (ג'ון גודמן בביג לבובסקי) שקיבלתי בדואר יממה לפני כן ולבשתי באופן ספונטני, אבל ברגע אחד של שכרון חושים קבעתי שתהיה עליי בכל משחק חשוב.
מאז? ליברפול יחד עם וולטר סופרת מאזן מושלם ושני תארים: ניצחון בגמר ליגת האלופות על טוטנהאם ובסופר קאפ האירופי מול צ'לסי, 1:3 באנפילד על מנצ'סטר סיטי ו-0:2 מול יונייטד. בינתיים, הלבן הפך לוורדרד בשל תאונת כביסה עגומה, אבל סובצ'אק שם בכל פעם שצריך ניצחון מול יריבה מאתגרת.
אני בטוח שאני לא היחיד, ברור לי שכמעט לכל אחד יש את האמונה התפלה הזו כשזה נוגע לקבוצה שלו וכשזה נוגע לליברפול ענייני האמונות, ובעיקר הנאחס מרים את הראש אפילו יותר. הרי מדובר בקבוצה שבעשור הקודם עמדה פעמיים במרחק נגיעה מלשבור את הבצורת ההיא שהחלה ב-1990, כזאת שהובילה בגאון את טבלת הפרמייר ליג בכריסמס ארבע פעמים, הוכתרה כאלופה שבדרך והתרסקה פעם אחר פעם. נאחס במיטבו.
ואז הגיעה עונת 2019/20, שעדיין רחוקה מלהסתיים, אבל כבר בנובמבר זהות הפייבוריטית המוחלטת לאליפות התבהרה. עבור אוהדי ליברפול, שכבר חוו שלל אכזבות וקריסות, כל הכתרה כזו הייתה בגדר מילה גסה. עשר נקודות הפרש ממנצ'סטר סיטי? זה כלום, אפשר לאבד את זה בחודש רע אחד. אפילו לסטר יכולה לבצע מהפך עם קצת נחישות. וכך, בלוג אליפות שמתחיל בדצמבר הוביל לו לשלל תגובות נאצה מצד אלה שמסרבים לקלוט שהשנה זו השנה.
אבל ליברפול מודל 2019/20 חזקה מכל נאחס. היא עוצמתית, ווינרית וכזו שאפילו המזל הולך איתה. פה מהפך בתוספת הזמן על אסטון וילה, שם 1:2 על לסטר וקריסטל פאלאס למרות ספיגת שער שוויון בדקות מאוחרות. אפילו מנצ'סטר סיטי עושה את העבודה ומפנה את מקומה אחרי שנתיים בהן שלטה באנגליה עם איבודי נקודות קריטיים. אז איך אפשר שלא להאמין?
וולטר סובצ'אק. כבר לא צריך אותו (Getty)
קלופ. איך אפשר שלא להאמין? (Getty)