כבר חשבנו שראינו הכל, אבל 2020 היא באמת שנה שוברת שיאים ומנפצת מוסכמות, גם בכדורגל. בישראל קבוצות ליגת העל מקימות ליגה "אירופית" פיקטיבית על מנת לחזור לאימונים תחת הסגר. באיטליה הרשויות אסרו על נאפולי להגיע למשחק מול יובנטוס בטורינו בגלל מקרי קורונה, ובאנגליה השערים נשפכים כמו בירות ביום האחרון לפני סגירת כל הברים במדינה כתוצאה מהנגיף הארור. כאילו ראש הממשלה בוריס ג'ונסון אמר לכדורגלני הפרמיירליג לצאת ולעשות חיים ולפניכם התוצאה.
ביום ראשון האחרון היינו עדים לשתי תוצאות אסטרונומיות שגרמו להיסטוריונים לפשפש בדפים המוצהבים שהם שומרים בארונות מהתקופה שהביטלס משלו בראש טבלת הפזמונים. שעות ספורות אחרי שטוטנהאם הלמה 1:6 במנצ'סטר יונייטד והנחילה לה את הפסדה הגבוה ביותר באולד טרפורד (שווה ל-6:1 שחטפה בדרבי ב-2011), האלופה ליברפול הושפלה 7:2 ע"י אסטון וילה ולמעשה ספגה שביעייה בליגה לראשונה מאז 1963.
144 שערים הובקעו ב-38 משחקים מאז פתיחת העונה בפרמיירליג - כולל שיא כל הזמנים במחזור השני - 44 שערים. כדי לסבר את האוזן מדובר על ממוצע של 3.79 שערים למשחק - שזה למעלה משער אחד בממוצע בהשוואה לעונת 19/20 (2.72). אז נכון, גם בצ'מפיונס ליג אנחנו עדים בשנים האחרונות לעליה במספר השערים, אך לא למספרים כאלה. אפילו בבונדסליגה, מלכת השערים של חמש הליגות הגדולות, הובקעו "רק" 3.41 שערים עד כה. בספרד המצב קשה ביותר ועומד על 2.21 שערים למשחק.
האדם הממוצע ברחוב או בטוויטר ינסה להסביר את התופעה בכך ששחקני כדורגל, שעולים לכר הדשא, מול אצטדיון ריק מקהל, יכולים להרשות לעצמם לעשות טעויות ופחות חוששים מה תהיה התגובה בעולם שבו אוהדי כדורגל יכולים לצעוק ולקלל רק דרך מסכי הטלוויזיה והרשתות החברתיות. טענה אחרת ופשטנית מאוד היא שההגנות בליגה האנגלית הן מתחת לכל ביקורת, ראו ערך ווסט ברומיץ' ופולהאם שרק עלו וכבר מסומנות כשתי היורדות הבטוחות. ננסה לנתח את זה בצורה קצת שונה.
משתנה אחד מובהק שיכול להסביר את העליה הדרמטית במספר השערים הוא פנדלים - 25 כאלה כבר נשרקו במגרשי הפרמיירליג, 23 נבעטו לרשת. אם נמשיך בקצב הזה בסיום העונה נגיע ל-250 פנדלים, יותר מפי שתיים מהשיא הקודם (117) לעונת משחקים שלמה. עליה במספר בעיטות העונשין מ-11 מטרים היא לא משהו חדש, נתקלנו בה באופן חד במונדיאל 2018. ברור שלשימוש ב-VAR יש מניות רבות בשגעון הכיבושים, ולכך יש לצרף את החוק החדש של יד ברחבה (6 פנדלים כאלה נשרקו העונה באנגליה), כאשר כל נגיעה, גם מקרית, באוויר, ומנותקת מאיזור הגוף נחשבת לפנדל. השחקנים עדיין לא התרגלו לכך.
ומכאן נצלול אולי לעומק התופעה. תקופת הקורונה אילצה את ראשי הליגות לקבץ את עונת 20/21 באופן חסר תקדים. הליגה באנגליה נפתחה ב-12 בספטמבר, כשחודש קודם לכן שיחקו עוד מספר קבוצות במפעלים האירופים (צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, וולבס). עונת 19/20 הסתיימה באופן מעשי רק ב-1 באוגוסט עם גמר הגביע בין ארסנל לצ'לסי. לכן, לרוב הקבוצות אפילו לא היה זמן להתכונן ולהערך בצורה מסודרת לעונה שפתח. קיומו של גביע הליגה, שהתקיים במקביל לארבעת המחזורים הראשונים בממלכה, בנוסף לכניסה של המועדונים לשלבי הבתים באירופה סוחטת את השחקנים פיזית.
סלאח ומילנר. העייפות מכריעה? (Getty)
למפארד. התלונן על מחסור בזמן (Getty)
במקום שישה שבועות של הכנה פסטרולית באוויר הצלול של אוסטריה או טור גיבוש במחנה בארה"ב/במזרח רחוק, חלק הקבוצות באנגליה כמעט ולא עשו משחקי קדם עונה. מנג'ר צ'לסי פרנק למפארד התלונן לא מזמן שהקבוצה שלו עושה את ההכנה לעונה הזאת תוך כדי תנועה במסגרת הפרמיירליג ובגביע הליגה. יורגן קלופ לא יוכל לעבוד עם שחקני ליברפול על הטעויות הקולוסאליות שלהם מול אסטון וילה, משום שכעת יוצאים לפגרת נבחרות והגרמני יקבל את שחקניו לפני הדרבי מול אברטון הלוהטת ליומיים בלבד של עבודה.
אפשר לראות בהתפרצות השערים כעדות לכך שיש העונה באנגליה רוב למנג'רים שמאמינים בכדורגל פתוח ואטרקטיבי, גם אם חלקם לא כל כך יאהבו את הקלות הבלתי נסבלת של ספיגת שערים. להוציא כמובן את השפיץ - יורגן קלופ ופפ גווארדיולה - קבוצות שנחשבות למרכז טבלה כמו לסטר, ברייטון, סאות'הפטון, לידס משופעות במנג'רים חדורי התקפה כמו ברנדן רוג'רס, גרהאם פוטר, ראלף האזנהוטל ומרסלו ביילסה. במובן הזה, מנג'רים מיושנים כמו רוי הודג'סון וסטיב ברוס, הם מיעוט בלתי מייצג בליגה העשירה בעולם.
אז לפי ארבעת המחזורים הראשונים, ההגנה של ליברפול מקרטעת, סיטי דווקא סובלת מבעיות מקדימה, מנצ'סטר יונייטד מפסידה פעמיים בבית וצ'לסי עדיין בתהליכי גיבוש. כלל לא בטוח שנוכל לראות השנה אלופה חדשה ומפתיעה, אבל מתעורר החשד כי לקבוצות הבכירות באנגליה (בעיקר סיטי וליברפול) יהיה קשה להשיג למעלה מ-90 נקודות, כפי שקרה בשלוש העונות האחרונות ואולי לוואקום שנוצר בצמרת ייכנסו חברות לחדשות. "אני חושב שהעונה הזאת היא ייחודית. לא היתה הכנה מסודרת לפני העונה או זמן למאמנים לעבוד באימונים על טעויות בהגנה. אולי נקבל עוד לסטר כזאת או טופ 4 מוזר וזה יכול להיות דבר טוב לפרמיירליג", סיכם פרשן סקיי, ג'יימי קארגר.
אברטון חוגגת. פנים חדשות בפסגה (Getty)