הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מכונה חורקת: הסיבות לחולשה של סיטי

מהמכות באלופות ועד חדר ההלבשה. מה עובר על פפ?

אריק רייניש
אריק רייניש  03.01.21 - 12:01

המסלול של פפ גווארדיולה בקריירת האימון נראה תמיד חלומי מדי, משל היה נער המשחק פוטבול מנג'ר. שוב קבוצתו מתעצבת לפי השיטה שלו, שוב חניכיו מציגים יכולת מזהירה ושוב הוא מניח את ידיו על תואר האליפות המקומי. השחקנים הטובים בתבל עברו תחת ידיו, אולם גם אם לא הכרת את החניכים שלו, כשהם על המגרש היית יכול לדעת ישר מהצורה בה שיחקו - הם משחקים עבור גווארדיולה. אין מקום לספק. אשתקד, משהו בקונספציה הזו נסדק.

מנצ'סטר סיטי הפסידה את האליפות לאחר שנתיים בהן החזיקה בתואר, ומליגת האלופות היא הודחה, שוב, ובידי ליון הצרפתית, קבוצה שהסיטיזנס צריכים לזרוק מעליהם בכל יום ובכל מצב. לקראת העונה הנוכחית סיטי לא זכתה להכנה ראויה, בדומה לקבוצות רבות, בעקבות המשבר העולמי. ועדיין, לאחר צפייה במשחקים האחרונים שלהם, קשה להאמין שהחניכים בתכלת משחקים במנצ'סטר סיטי, הקבוצה האימתנית מהשנים האחרונות. קשה לזהות שהם משחקים תחת גווארדיולה. הנה כמה מהסיבות.

תקרת זכוכית
סיטי כידוע לא זכתה ללקק דבש בליגת האלופות. אולי היא קרסה תחת גודל הציפיות, יכול להיות שהיעדר המסורת במפעל השפיעה, ובוודאי שההתחכמויות של המאמן בשלבים המכריעים עשו זאת. בשורה התחתונה, הם מצאו את עצמם נזרקים מהמפעל היוקרתי פעם אחר פעם, למרות הכסף האדיר שהושקע. אחרי עונת התאקלמות, סיטי של פפ זכתה בקלילות באליפות, ובעונה העוקבת ליברפול הגיעה לשיא היכולת מזה שלושה עשורים, ובכל זאת התואר נשארה במקומו, צבוע בצבע תכלת. את תחושת הגאווה, הביטחון והעליונות רק ניתן לדמיין.

אך השלב הבא בתוכנית הפך לבלתי אפשרי, בעיקר מהבחינה הפסיכולוגית. אם זה לא עבד מול מונאקו בשמינית גמר ליגת האלופות (2016/2017) זה לא יעבוד מול ליברפול ברבע הגמר (2017/2018), וכשזה לא עובד מול טוטנהאם ברבע (2018/2019), זה לא יעבוד באותו שלב, שנה אחר כך, מול ליון.

שחקני הסגל, רובם ככולם, מעולם לא הגיעו לשלבים המאוחרים של ליגת האלופות, האוהדים מביעים פחות עניין במשחקים הבינלאומיים וממעטים להגיע אליהם, וגם מאמן הקבוצה צריך להוריד קוף מהגב בכל הנוגע למשחקי הנוקאאוט – שכן הוא מעולם לא זכה בטורניר בלי עזרתו האדיבה של מסי. כשפסגת שאיפותיך לא נראית ברת-השגה, וזו האלטרנטיבית נכבשה על ידך בעבר שוב ושוב, התיאבון גווע, והמוטיבציה להילחם בכל משחק מתפוגגת.

רגל מסיימת
קשה להמעיט בחשיבותו של קון אגוארו לקבוצתו. במהלך תשע שנותיו במועדון (לא כולל זו הנוכחית), הוא כבש בממוצע 22.5 אחוז משערי הקבוצה, הבקיע 20 שערים לעונה, וידע לספק את הסחורה בכל דקת משחק בה היה כשיר – עם שער בכל כ-106 דקות משחק, יותר ממה שכבשו חלוצים נהדרים בקבוצותיהם דוגמת קיין בטוטנהאם, סאלח בליברפול, זלאטן בכל קבוצותיו באיטליה, סוארס בברצלונה, רוני ביונייטד, דרוגבה בצ'לסי, שירר בניוקאסל, הנרי בארסנל, ועוד.

לכן ניתן להבין את הקושי של הסיטיזנס להסתדר בלעדיו, כשהוא מבלה את מרבית זמנו העונה על מיטת הטיפולים. ודאי כשמחליפו, גבריאל ז'סוס, לא מצליח להיכנס לנעליו הגדולות, ולעיתים אף סבל מבעיות כשירות משל עצמו. רק לשם ההשוואה, בשלוש העונות החולפות הקבוצה כבשה 18, 22, 23 בהתאמה יותר שערים ממה שהצליחה זו הנוכחית לאחר 14 משחקים. החיסרון ברגל מסיימת הוכיח לאמירתים שגם אם ירכשו את כלי הנשק הנוצצים ביותר שבנמצא, בלי המחסנית הם יאבדו את המחץ.


מנהיגות
כאוהדים מהצד, קל לנו לדרוש שינויים, למרות שאנחנו לא מודעים לאספקטים נוספים שמגלים רק באימונים או בחדר ההלבשה. כשאנחנו רואים שהקבוצה איטית אנחנו דורשים עוד מהירות, כששחקני ההתקפה לא פוגעים נייחל לעוד חלוץ וכשההגנה מחוררת לבלם או שוער חדשים. נשפוט בביטחון על סמך מה שאנחנו רואים על המגרש. ופפ, כאמור, משול לנער המשחק במשחק מחשב, או אפילו אוהד מהיציע.

הוא ראה, כמו כולנו, כישרונות על מתפתחים - כמו ברנרדו או סאנה - אז הוא הביא אותם למנצ'סטר. לכולם היה ברור שלקבוצה יש בעיה דפנסיבית, אז הוא הביא שחקני הגנה במאות מיליוני פאונד. אבל לפעמים, לא הכל הולך כפי שכתוב בספר. הרי מדובר בקבוצה של בני אדם, בסופו של דבר, ודברים עלולים להשתבש. לכן, חשוב לקחת בחשבון גם את הדברים שלא נכנסים לסטטיסטיקה.

ובמקרה הזה, את הצורך באלו שירימו את חבריהם לחדר ההלבשה ברגעים הקשים, שיכווינו אותם על המגרש. מנהיגות קשה לכמת במספרים, אך היא נחוצה מאין כמוה. ולכן קשה להתנתק מהתחושה שסיטי לא מצאה מי יכנס לנעליו של דויד סילבה, שעזב בפגרה האחרונה, ולנעליי קומפאני שעזב עוד לפני כן. אין סמלי מכך שאת שער האליפות האחרונה כבש הקפטן הבלגי מעמדת הבלם. כשכולם בריאים, לסיטיזנס יש בסגל את כל הכישורים והיכולות לזכות בכל תואר. רק מרכיב אחד חסר, וחסרונו מקשה עליהם. אופי.

חשוב לומר. אלו הסיבות בגללן סיטי הציגה יכולת מאכזבת העונה, עד כה. אך הכל יכול להשתנות. ודאי כעת, כשאגוארו חוזר לכשירות, חלון העברות בפתח והקבוצה מולה הוגרלה בליגת האלופות, בורוסיה מנשנגלדבאך, היא משוכה שהתכולים אמורים לעבור. מישהו, למשל, זוכר שבשלב הזה של העונה אשתקד, המכונה של באיירן מינכן קירטעה ונראתה רע?

לסיטי יש את הכלים להפוך הכל, בעיקר כששאר קבוצות העילית פתחו את העונה רע. אך כדי להמשיך ולקבע את מעמדה כמועדון על, היא תצטרך לצלוח את הקשיים הללו, ומהר. אחרת, היא עלולה לעלות על המסלול בו היא מאבדת את נכסיה וחוזרת לגודלה מהימים ההם – לפני הבעלות הזרה.