$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
ליגת העל 2023-2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 מכבי תל אביב 24 21 3 87.5%
2 מכבי עירוני רמת גן 23 17 6 73.9%
3 הפועל תל אביב 22 16 6 72.7%
4 הפועל ירושלים 23 14 9 60.1%
5 הפועל חולון 22 12 10 54.5%
6 עירוני קרית אתא 22 11 11 50%
7 בני הרצליה 23 11 12 47.8%
8 הפועל עפולה 23 10 13 43.5%
9 הפועל חיפה 23 10 13 43.5%
10 עירוני נס ציונה 23 9 14 39.1%
11 הפועל אילת 23 6 17 26.1%
12 הפועל גליל עליון 23 6 17 26.1%
13 הפועל באר שבע/דימונה 22 5 17 22.7%
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

סכנה, כאן בונים? על הבעיות של הפועל ת"א

הפארסה סביב המחליף של לימונד הפצוע, העימותים של רמי הדר והיחסים של ההנהלה עם הקהל שהגיעו לנקודת רתיחה. דווקא בעונה בה בהפועל ת"א חשבו שהם יעשו את הצעד קדימה לפיינל פור, הגיעו אינספור טעויות שהשיבו את המועדון לנקודת ההתחלה

יואב יהב ורועי גלדסטון  20.04.17 - 17:00

בשבוע שעבר, מיד לאחר סערת ריצ'ארד הוואל, הפועל ת"א הוציאה הודעה לקונית לפיה דארל וויליאמס משוחרר מהקבוצה. על פניו, בכל מועדון אחר, אפשר היה לקחת בקלות את הדבר הזה ולהמשיך הלאה. אך לא אלו פני הדברים אצל האדומים.

שחרור הפורוורד הוא רק עוד נדבך בשורת הטעויות הארוכות שביצעה הנהלת האדומים בעונה הנוכחית. מאי הבאת מחליף לרביב לימונד, דרך הפיטורים של שרון אברהמי ועד פרשת ריצ'ארד האוול הידועה לשמצה. לפניכם כל המהלכים שאירעו העונה בהפועל.

הטעות שכולם התעלמו ממנה
אחרי שנה שבמהלכה הצליחו להנחית בדרייב אין כוכב בקנה מידה עולמי, נייט רובינסון, והסתיימה רק בהדחה דרמטית להפועל ירושלים ברבע גמר הפלייאוף, בהפועל ת"א ראו את הכיוון הנכון, העמידו את התקציב הגדול בתולדות המועדון (קרוב ל-11 מיליון שקל), וחשבו שהעונה הזו תתעלה על קודמתה.

אפילו מחשבות על פיינל פור, לא היו פנטזיה בלבד. במהלך ההכנות, בחודש אוגוסט האחרון נפצע כוכב הקבוצה רביב לימונד ולאיש לא היה ברור כמה זמן ייעדר, ובאיזו יכולת יחזור למגרשים.

על העמדה שלו היה שם אחד בלבד - תמיר בלאט. הרכז הצעיר שנתן עונת פריצה לא היה מוכן לתפקיד הגדול שייעדו לו ושהיה גדול עליו בכמה מידות ולא באשמתו. במקום להביא רכז ישראלי או קומבו גארד, ההנהלה האדומה בחרה לתת לילד בן ה-19 את המפתחות לאחת הספינות המתנדנדות הגדולות בכדורסל הישראלי. בלאט לא הצליח לעמוד בציפיות הן מבחינת סטטיסטיקה ובעיקר בתרומה שלא רואים על הדף והאצבע כלל לא מופנית אליו.

עוד לפני הפציעה של לימונד, האדומים כן החתימו גארד, שהיה הבטחה: בריון אלן. הגארד האמריקני היה אמור להוביל את הכדור יחד עם תמיר בלאט ולהוות כוח התקפי. אלן היה ה-MVP של הליגה השנייה באיטליה בשנה שעברה, בן 24, צעיר ורעב. סיים את הליגה השנייה באיטליה כמלך הסלים עם 22 נק' למשחק, ו-3.5 אסיסטים.

הוא שוחרר עוד לפני שהגיע לארץ, ולפני שעשה אימון אחד, וזאת כדי לפנות מקום לאדריאן בנקס, שנחת ממקום לא צפוי. אגב, לאחר שנחתך מהפועל ת"א, אלן עבר לנימברוק של ננו גינזבורג. הוא קולע 14 נק' ומוסר 3.2 אסיסטים בליגה הצ'כית. בליגת האלופות של פיב"א הוא רושם 15.5 נק' ב-25 דקות. לפי המספרים העונה נראה כי היה יכול לעזור להפועל.

בחזרה להחתמה של בנקס. הפועל בחרה להחתים את הגארד בן ה-31 שיודע לשחק רק בעמדה 2. השמועות סביב החתמתו של בנקס לא עשו רושם טוב. מצד אחד חלק טענו כי עקב היותו נשוי לישראלית, בנקס יקבל אזרחות ויוכל להירשם בליגה כישראלי. (רק להזכיר כי בשנה שעברה שאיזרחו שחקנים כמו רוצ'סטי הפועל ת"א דפקה על שולחנות במנהלת והתרעמה). ובאותה העת, כמו גם עם ריצ'ארד האוול, עוד אמריקאי יתאזרח בהליך מהיר.

ההשערה שניה, שמסתובבת בשוק סוכני השחקנים בנוגע להחתמה של בנקס הייתה בתחום אחר, כלכלי. חלקים טענו כי אבי אישתו של בנקס, הוא אדם אמיד שהעביר כספי תרומה למועדון, והפועל באדיבותו החתימה את הגארד. הרי בנקס הוא לא מה שהפועל חיפשה או הייתה צריכה לחפש. לא מעט סוכנים עימם שוחחנו הביעו יותר מתמיהה על החתמה זו. מיד אחרי המחזור השמיני, כשהיא במאזן טוב של 2:4 החליטה הפועל להחתים שחקן אלמוני בשם אלייז'ה ג'ונסון.

באותה נשימה אמרו במועדון כי הם בונים על אזרוחו של בנקס וכך יתפנה עוד מקום לזר. כאן חשוב לציין כי בקיץ האחרון עברו האדומים לשחק במתכונת 5 זרים במקום 4. הקבוצה שבנתה את עצמה על ישראלים, כנראה זנחה לעת עתה, את הרעיון על מנת לפנות מקום על הפרקט לעוד אמריקני שאולי חלק מהאוהדים יתקשו להתחבר אליו.

מיותר לציין שבנקס לא קיבל את אזרחותו באותה העת, ואחרי חודשיים שבהן לא לקח חלק במשחק אחד, אלייז'ה ג'ונסון שוחרר עקב "חוסר התאמה". יממה לאחר מכן הפועל ת"א פרסמה כי הביאה חיזוק משמעותי - מארק ליונס. הגארד שלקח אליפות עם ראשל"צ בא לעזור בעמדת הרכז ולספק נקודות שהיו חסרות לאדומים. אין ספק חיזוק מעולה של הנהלת האדומים.

4 ימים בלבד חלפו, כשבין לבין לא שיחק שום משחק, ושרון אברהמי פוטר מהקבוצה עם מאזן של 6:6. ליונס טרם דרך על הפרקט והשינוי המיוחל שאברהמי קיווה לו, ייעשה כעת בלעדיו. עוד יומיים חלפו, עדיין ללא משחק בזמן הזה, ורמי הדר שהתפטר ממכבי ת"א, חצה את הכביש ומונה למאמן הפועל ת"א. וכאן החלה מסכת של צרות.

הבעיות של רמי הדר
מקורבים למועדון מספרים כי מיד עם הגעתו הצליח המאמן החדש לריב עם כמעט כל זר בקבוצה. מבנקס וטאקר שעשו לו פרצופים, דרך ליונס שלא קיבל את הגישה שלו, ועד דארל וויליאמס, אותו מחק כמעט לחלוטין מהרוטציה. על פי סיפורים, באחד האימונים כינס הדר את כל השחקנים ולטענת נוכחים שהיו במקום, השפיל ברמה האנושית את הפורוורד. לאחר מכן הוא גם התנצל על הדברים,  אך זה היה קרע בלתי ניתן לאיחוי. משחקן של 16 נקודות ו-9.5 ריבאונדים ב-26 דקות בממוצע על הפרקט אצל אברהמי, וויליאמס ירד ל-7 נקודות ו-4 ריבאונדים ב-12.5 דקות אצל הדר.

הוא גם לא שותף ב-4 משחקים אולי בשל פציעה. לא הגיוני ששחקן שכל כך קריטי לקבוצה יימחק בכזאת קלות מהרוטציה. אז נכון, אומרים שהדר מאמין בגבוה אחד על המגרש, אבל להפועל ת"א זה פשוט לא התאים.

בזמן שלו בהפועל ת"א הדר נמצא במאזן שלילי של 8:7. שיפור ביכולת לא ניתן לראות מאז חילופי המאמנים. ואם רוצים להיכנס עוד קצת לעומק, אז הדר שנחשב בכל שנותיו ל"מאמן הגנה" ממש לא נכנס להגדרה הזאת העונה. מאז שרמי הדר מאמן הפועל ת"א אי אפשר להגיד שהיא הגנתית יותר, להפך.

המאמן השני העונה של האדומים סופג 85.1 נקודות למשחק, ב-15 משחקי ליגה. לפניו, שרון אברהמי ספג 82.5 נקודות למשחק עם האדומים. יותר מכך, הפועל של הדר נמצאת שניה מהסוף בכמות ספיגת הנקודות בליגה (אחרי היורדת קרית גת), ואם לוקחים רק את ממוצע הספיגה של המאמן החדש בלבד, אזי שהיא אחרונה בליגה.

מפה לשם הליגה המשיכה. לא נראה שיפור משמעותי אצל האדומים, אך כל ניצחון נתן תקוות מחודשות וכל הפסד היה מפלה גדולה. ואז הגיעה פרשת ריצ'ארד האוול. בתוך המועדון היה ידוע שרמי הדר לא מסתדר עם הסנטר. באותו הזמן, הליך אזרוחו קיבל האצה והשמועות על יציאה אפשרית החוצה החלו. בתחילת החודש דווח על מעבר של הסנטר להופעל ירושלים וחתימה בין הצדדים.

הביקורת שהגיע מצד הקהל, על הקלות בה מועבר השחקן, גרמה להשמעת קולות כי ההסכם אינו תקף והאוול לא יעזוב את הקבוצה. הפועל ירושלים הראתה הסכם עליו חתומה הפועל ת"א ואחרי סאגה שנמשכה כשבועיים הסכימו הצדדים, כנראה בתמורה לעוד סכום קטן, לערוך את העסקה והאוול עזב.

על פי מקורות, רמי הדר היה קול משמעותי במעבר ובאחת הפעמים כבר אמר להנהלה "זה או אני או הוא". מיד לאחר המעבר הסופי פרסם איתי ברגר, דובר המועדון, פוסט בחשבון הפייסבוק שלו בו הסביר את המהלך לאוהדים: "הסיטואציה לא נוחה לכולנו, אבל ברור שהקבוצה שבורה וחייבים לשנות. עמדו בפנינו שתי אופציות - ללכת עם המאמן או עם השחקנים". בכך אישש את הדברים.

הדובר המשיך וכתב: "התקבלה ההחלטה שזה לא הגיוני למנות מאמן שלישי באותה עונה, וגם לא יעזור, ומהרגע הזה היינו חייבים לשחרר את אלה שלא "איתנו" במאה אחוז ולא נותנים את הנשמה. זו החלטה קשה, אולי הימור, אבל להיראות רע יותר אנחנו לא ניראה. מקווה שנצליח, וממה שאני מרגיש זה יעשה לקבוצה טוב והיא תיראה מחויבת יותר". הדובר ברגר הרגיש שפיטוריו של רמי הדר לא היו משפרים את המצב.

לא מעט מאוהדי הפועל ת"א טענו כי הודעה שכזאת לא יכולה להיות פוסט של דובר. אומנם האוהדים האדומים ידועים כדעתניים ולעיתים קרובות זה דבר טוב, אבל מועדון שרוצה לרוץ בצמרת לא יכול שלא יהיה חוצץ בינו לבין הקהל ברמה המקצועית. הודעה שכזאת, שבטח גם השחקנים רואים, יכולה להשפיע על ההתנהלות שלהם ולפחד לומר את אשר על ליבם, אחרת אולי יחליטו גם בפעם ההיא ללכת "עם המאמן, כי לא הגיוני למנות מאמן שלישי באותה עונה".

במהלך כל פרשת האוול, הרוחות התלהטו בין הקהל, שסבלנות פקעה, להנהלה. אחרי התבוסה המשפילה 105:80 לעירוני נהריה בבית, צעקו האוהדים אל עבר היו"ר רמי כהן בסיום ואף החלו בדחיפות הדדיות. זה היה מחזה מאוד לא נעים לצפייה ומוזר לראות שהאיש שהם כל כך מעריכים הפך לאחד שלדעתם פועל בצורה הפוכה מטובת המועדון. רמי כהן יחד עם ידידיה רפפורט הם המנהלים הבלעדיים של הפועל ת"א, כך על פי מקורות. הם אלה שמקבלים את ההחלטות, על פי שיקולם ומבלי לערב יותר מדי גורמים מסביב.

חשוב לציין כי רפפורט אינו חבר עמותה של הפועל ת"א. אין ספק כי הדבר מאוד מפתיע במועדון שבו חברי העמותה נותנים את הטון המרכזי ובעצם אלה שבנו את כל מה שקורה עכשיו, אך הוא אינו חבר עמותה בשל היותו בעל אחוזים במועדון, והדבר אסור מבחינה טכנית. דבר נוסף שקרה תוך כדי פרשת האוול היה החתמתו של ברנדון דוסון. עדיין לא מובן אם הזר האלמוני הגיע עקב פציעתו של אלאנדו טאקר או בגלל העזיבה של הגבוהים.

ממשחקו הראשון במדים האדומים הצלחנו להבין כי הוא משחק בעמדה 4 ולא בעל קליעה מרחוק. הוא לא מכיר את אירופה עדיין וקשה להבין החתמה שכזאת לפני השלבים המכריעים של העונה. קשה לסמוך על מישהו שאתה לא יודע מי הוא. בסופו של דבר, שיחררו של דארל וויליאמס הגיע ובעצם היה הטעות האחרונה (בשלב זה). הסנטר שהיה אחד מעמודי התווך האדומים קרס לנגד העיניים של כולם ולבסוף נזרק, וכאן הפועל ת"א נמצאת בצומת דרכים משמעותי.

העונה של האדומים עדיין רחוקה מסיום וייתכן שהם גם יעשו את הבלתי יאמן והכל יישכח, כי הליגה הזו משוגעת עם קבלות. אבל במועדון שחרט על דגלו את ההתנהלות המשפחתית והאחדות, הפועל ת"א צריכה לעשות בדק בית. יש לה קהל עצום ואדיר שמרחיק לכת מנהריה שבצפון, דרך הדרייב אין המפוצץ בכל משחק ועד אילת הדרומית, והוא לא יכול להרשות לעצמו שהעתיד ייראה כך.

זו קבוצת פאר בכדורסל הישראלי, שנתנה עד לא זמן דוגמא לסמל ומופת של שיתוף אוהדים, של קבוצה שהיא קהילה. והנה דווקא בעונה שאמורה היתה להיות עונת שיא, הפועל זנחה מעט מהעקרונות שלה והיא חייבת להתנהל כמו קבוצה של הרמות הגבוהות ללא שום פשרה בדרך.

תגובת הפועל ת"א: "רצינו לעלות במנהלת את נושא המתאזרחים בסוף אפריל 2015, ומעבר לזה הצענו להעלות להצבעה החלטה שבכל קבוצה ישחק מתאזרח אחד עוד לפני שעניין רוצ'סטי עלה על הפרק. עניין וויליאמס ו-האוול לא היה ולא נברא. לגבי המקרה עם רמי כהן, באירוע המדובר לא היה מגע פיזי, אלא הוצאת אמוציות".