קלף אחרון ביד: ההימור של מכבי עם פארגו

מסתבר שמכבי תל אביב חושבת שאליפות זה דווקא דבר די חשוב. ואל יקל הדבר בעיניכם, כשאותו המועדון משיק זה מכבר תכנית שרקח ממוחו הקודח ואשר מקטינה עוד יותר את סיכוייו להחזיר צלחת ליושנה. המועדון שפעם התייחס לתואר המקומי כאל הלחם והחמאה שלו, רק כדי להכריז כעת, קבל עם ועדה, שהוא איבד בו כל עניין ולכן יתחרה להבא בליגת העל באמצעות קבוצת מילואים בלבד, אשכרה מעוניין לחזור ולהיות שוב אלוף.

אפשר לנתח את ההחתמה המפתיעה של ג'רמי פארגו מכל מיני זוויות, ומיד נתמקד בכמה מהן, אבל צריכים לדעתי להתחיל דווקא מהמסר. מכבי תל אביב, שזכתה לאחרונה בתואר אלופת הפיינל פור המקומי בעונת 2013/14, הגיעה למסקנה שגם העונה הנוכחית הולכת לאיבוד ושגם אותה היא צפויה לסיים במפח נפש. ולכן, היא החליטה שצריך לעשות משהו. ועל כך צריכים להתעכב רגע.

בהמשך לכישלונות החוזרים בעונות האחרונות, טענו במועדון הצהוב כחול שהפעם הופקו הלקחים כהלכה ומעתה יראו הדברים אחרת. כשהיא מצוידת בתובנה ולפיה המקור לכל הצרות נבע מהתערבותה של הגווארדיה הוותיקה, החליטה מכבי שמעתה יופקד הצד המקצועי במלואו בידיה של החטיבה המקצועית. לפי מיטב הבנתנו, מדובר בדני פדרמן, אבי אבן ובמיוחד ניקולה וויצ'יץ' – אשר הפך מנהל מקצועי בתואר ובפועל. הם, ביחד עם המאמן אותו הם מינו יבנו הכל מחדש וייצרו תשתית לאימפריה הבאה.

וכך הולחמה לה יחדיו קבוצה חדשה מהניילונים. לאחר פתיחת עונה מפתיעה שהציבה את מכבי בעמדת זינוק להתברגות בשמיניה הראשונה ביורוליג, החלו להתגלות ולהתרבות הסימנים ולפיהם נתקעה הקבוצה בתקרת הזכוכית שלה. ושם, בדיוק שם, נזקקה הקבוצה לריענון.

לו הייתה פועלת מכבי, עוד בתחילת שנת 2018 כדי לצרף או להחליף חלק בפאזל השחקנים אשר מיצה את עצמו, הייתה מגדילה סיכוייה להצליח בשני המפעלים בהם נכשלה (יורוליג וגביע המדינה). אבל מכבי היססה, או שמא מצאה עצמה נטולת מזומנים מספקים, והפכה מקבוצה שנתקעה לקבוצה שמתדרדרת משבוע לשבוע וממשחק למשחק. אז אמנם באיחור ניכר ומשמעותי, אחרי שאין גביע ואין אירופה, הגיעו במכבי תל אביב להבנה שבקרוב גם לא תהיה (שוב) אליפות. וכך, בחסות מועד העברות שלא נגמר – תוצרת ליגת העל שלנו – עשו מעשה. וליתר דיוק, עשו מעשה שמקובל בדרך כלל בקבוצת ליגת על טיפוסית.

השילוב בין פיינל פור למועד העברות מוגזם אפשר לקבוצות ליגת על, שאינן מכבי תל אביב, לצרף שחקן משמעותי בשלבים מאוחרים במיוחד של העונה ואז לנסות ולזכות (שלא לומר לגנוב) אליפות. אתם הרי מכירים את השיטה: מנסים לשרוד את הליגה, איכשהו, ואז לצרף ג'וקר שנפלט לו מהליגה הסינית – כדוגמא – ואז לתת עקיצה. משהו בסגנון קית' לנפורד במכבי ראשון לציון.

מכבי, להבדיל, בדרך כלל התנהלה באופן שונה. שחקנים שצורפו במהלך העונה נועדו, לפחות בתאוריה, לפתור בעיות נקודתיות. למשל להוסיף מאסה מתחת לסל; למשל לתת גיבוי בעמדות הגארדים. לרוב לא דובר בשחקנים משמעותיים, שצפויים או מתבקשים להשתלט על הקבוצה. המקרה של ג'רמי פארגו שונה.

מבין שלל בעיותיה, מוצאת עצמה בסיומו של חודש אפריל מכבי תל אביב כשהיא נטולת כלים התקפיים מספקים. כאשר שני השחקנים המרכזיים אשר הונחתו כאן העונה למטרת יצירת מצבים מכדרור, קרי ג'קסון וקול, לא מספקים מבחינתה את הסחורה. כל אחד וסיבותיו. כשהיא מביטה ימינה ושמאלה, מבינה מכבי שאין לה על מי להסתמך. שאין לה למי לתת את הכדור כשהכל נתקע. והדברים נתקעים הרי לא אחת. שאין לה למי לתת את הכדור האחרון.

כשהגארד הצהוב המוביל היום הוא דיאנדרה קיין, הדברים מדברים בעד עצמם. גם במשחק השיא של קיין העונה ביורוליג, מול פנתינאיקוס בבית, חשש ספאחיה ללכת אליו במהלך המכריע. ואפשר להבין אותו. והנה, כשהיא בעונת הבנייה המחודשת, חסרה מכבי סוג שחקן שקיים דווקא אצל מרבית יריבותיה בליגה. למרבית יריבותיה דווקא יש גארד שאליו אפשר ללכת כשחשוב – ולה אין. לקבוצות אחרות יש את ג'רום דייסון, טו הולוואי, סק הנרי, ג'קובן בראון וכן הלאה, ולמכבי יש בעיקר צרות.

מהבחינה הזאת, ואם מחפשים שחקן שחי בשביל הכדור האחרון ושהראה כשהוא במדים הצהובים שהוא גם יודע מה לעשות איתו, פארגו הוא ליהוק מעניין. אם קיימות כלפיו טענות ביחס למשחק ההתקפה של האיש שהגיע בזמנו מאוניבסיטת גונזגה, הרי שהן נוגעות לחיבה יתרה לכדור הכתום – ולא להיפך. פארגו נולד כדי להיות גו טו גאי. פארגו נועד להיות האיש המרכזי בקבוצה שלו.

גם אם תעמוד מכבי תל אביב מאחורי הצהרותיה ותשמור על פייר ג'קסון בסגל לעת עתה, אולי בהמשך לאיזה פרץ אנרגיה פתאומי שיתקוף אותו לאור השינוי החד במעמדו, שאולי יביא גם להחלמה פלאית מאותן בעיות רפואית להן הוא טוען לאחרונה, היא לא תוכל לשחק גם וגם וגם. כלומר, גם עם ג'קסון, גם עם קול וגם עם פארגו. מישהו, או מישהם, יצטרכו לשבת בצד. ומישהו יצטרך לצעוד קדימה ולהפוך לבעל הבית. יכול בהחלט להיות שזה יהיה האיש ששב לקדנציה שלישית.

ועכשיו ליתרונות: למרות שמדובר בשחקן מרכזי ומשמעותי, פארגו יוכל להשתלב בקלות בסטים ההתקפיים של ספאחיה, ששוחקו עד כה לטובת ג'קסון או קול. מכבי תל אביב לא תצטרך לשנות את הרעיונות ההתקפיים והטקטיים שלה עד כה, וזהו אלמנט משמעותי בשלב מאוחר שכזה בעונת המשחקים.

ולמרות שבקדנציה השניה שלו במכבי, נטולת דורון פרקינס, הפגין פארגו יכולות הגנתיות מרשימות הרבה פחות מבזו הראשונה (וזה הכי עדין שיכולתי לנסח), הרי שאין שום סיכוי שיוכל לשחזר את החדלון ההגנתי שהפגין עד כה ג'קסון. פארגו פיזי וגדול ממנו מחד, וסביר שיגיע גם מחויב ממנו.

יתרון נוסף נובע מהמועד. במכבי טוענים שגם היום חדר ההלבשה בריא ושלם. לא בטוח בכלל שהם מדייקים, לאור שפת הגוף של לא מעט שחקנים שנמצאים על המגרש, על ספסל המחליפים או בשורה שמאחוריהם וכשהם על אזרחי, אבל נניח שכך הם פני הדברים. הצטרפותו של שחקן דומיננטי לקבוצה בריאה עלולה להפר את האיזון ולייצר חיכוכים. אלא מה? הקבוצה ממילא מפסידה וסיום העונה ממש מעבר לפינה. אין כאן יותר מדי זמן כדי להתעסק בשטויות, כשמשחקי ההכרעה בפתח.

אחרון – מידת ההכרות. לא קל להשתלב בקבוצה חדשה ובסיטואציה מלחיצה, אלא שפארגו היה שם כבר ויודע בדיוק איך הדברים עובדים. מצד שני, הוא גם יודע מה המשמעות של הגעה לקבוצה נטולת כלים התקפיים וזוכר היטב איך שלחו לעברו אילת ואריק שיבק בוקס אנד וואן שהעיף את מכבי עוד בשלב חצי הגמר בעונת 2014/15.

העניין הוא שעד כה דיברנו על ג'רמי פארגו כמיתוס. עד שלא יתחיל להתנועע כאן על הפרקט ביד אליהו הישן, לא נדע עד כמה רחוקה הגרסה הנוכחית מזו שלקוחה הישר ממורשת הקרב של עונת 2010/11. פארגו של העונות האחרונות מצא עצמו במקומות שמקשים על היכולת לנתח את מצבו הנוכחי.

עם כל הכבוד לוונציה, סין, לגי'-ליג ושכנתנו מצפון, לבנון, לא פשוט להקיש ולגלות עד כמה דומה או שונה הוא מהגרסאות שהכרנו כאן בעבר. ומצד שני ועם כל הכבוד לכולם, פארגו מגיע לכאן כדי להתחרות בהפועל חולון, מכבי אשדוד, ירושלים, גלבוע וכן הלאה, ולא מול צסק"א או פנרבחצ'ה. והרמה בליגה המקומית איננה גבוהה יותר מזו אשר בליגה האיטלקית, הסינית או בליגת הפיתוח. ואל תהיו משוכנעים שקיימים פערים משמעותיים לעומת הליגה הלבנונית.

לקח לה לא מעט זמן, אבל בסוף החליטה מכבי תל אביב ללחוץ על כפתור הפאניקה, כשהיא מבינה שאין לה שום ברירה אחרת. וכשהיא בפניקה, החליטה ללכת על המוכר ולא לשים את הצ'יפים על איזשהי הברקה של מחלקת הסקאוטינג (מישהו עוד זוכר את אלייז'ה מילסאפ?).

ההחתמה של ג'רמי פארגו לא מבטיחה למכבי תל אביב שום דבר, אבל היא משפרת את סיכוייה לזכות באליפות. וחשוב מכך, היא מעידה שלאנשים שם עדיין איכפת. שאווירת הנהי הכללית שעוטפת את המועדון, שהביאה אותו להאשים את כו-לם למעט עצמו בכישלונותיו ובתחלואיו, לא גרמה לו להרים ידיים לגבי העונה הנוכחית. הרמת הידיים כרגע היא רק לגבי העונה הבאה.