אפשר להסתכל על הכישלון של מכבי ת"א בזירה האירופית העונה בהרבה דרכים, אבל כולם מסכימים על דבר אחד - אחת הבעיות הגדולות של הצהובים השנה הייתה בעמדת הרכז. הרעיון הראשוני של שילוב הכוחות בין סקוטי ווילבקין וג'רמי פארגו היה טוב על הנייר, אבל בפועל הפציעה של פארגו פוצצה את התכניות, הובילה את הצהובים לחפש נוסחאות קסם והתוצאה ידועה לכולם.
זה הלך קשה כבר מההתחלה. הניסיונות להזיז את ווילבקין לעמדת הרכז על אף שהוא לא רכז טבעי, הבחירה בדיאנדרה קיין כממלא מקום של פארגו במקום להחתים מחליף ראוי והקדנציה הקצרה של רמון סשנס - כולם כשלו בזה אחר זה. ההיררכיה בסגל נשברה, שחקנים נכנסו ויצאו מהחמישייה ואצבעות מאשימות הופנו לניקולה וויצ'יץ' ונבן ספאחיה, שהיו אחראים על בניית הקבוצה. כל זה הוביל לקריסה מקצועית של הצהובים, אבל למזלם הגיע יאניס ספרופולוס כדי לייצב את הספינה והמאמן היווני התגלה כאיש הנכון במקום הנכון.
הפעם, אחרי שנים של כישלונות באירופה, נראה שמכבי נמצאת בידיים טובות. כחלק מהסקת המסקנות ואולי בגלל הטראומה של העונה הנוכחית, המאמן היווני, בשיתוף פעולה עם וויצ'יץ', החליט שהצעד הראשון בבניית הקבוצה שתהיה בצלמו ובדמותו הוא בחירת צמד רכזים טבעיים. הרכש הראשון לאייש את אחת העמדות החשובות ביותר בכדורסל הוא דווקא מי שמיועד להיות הרכז השני, נייט וולטרס, אבל כשיש לך הזדמנות להחתים שחקן יורוליג מוכח במחיר נמוך להפליא, אתה מעגל פינות ועושה מה שצריך.
וויצ'יץ'. קפץ על ההזדמנות (אלן שיבר)
1. למרות שז'לגיריס קיבלה ממכבי פנייה על וולטרס כבר לפני כמה חודשים, בצוות המקצועי של הקבוצה הישראלית לא הייתה תמימות דעים בנוגע אליו. אמנם החוזה של וולטרס, שיעמוד על 350 אלף דולרים לעונה, מפתה במונחי יורוליג, אבל מלבד התמריץ הכלכלי, במכבי הבינו שהוא לא שחקן שמוכר מנויים כמו שהתרגלו לראות בהיכל בשנים האחרונות, דוגמת נוריס קול, פייר ג'קסון או ג'ורדן פארמר. השם העיקרי שרץ בפנקסים של ספרופולוס היה פחות מוכר - טי ג'יי בריי - שנחשב לדבר הבא בכדורסל האירופי, אך הוא יבחר כנראה בבאיירן מינכן או, למרבה האירוניה, בז'לגיריס.
ובכל זאת, ההחלטה של מכבי לבחור בשחקן עם ניסיון אולי מעידה על כוונותיה לחזור לקדמת הבמה האירופית. וולטרס, שעבר דרך ארוכה, החל את הקריירה המקצוענית שלו ב-NBA. הוא נבחר בסיבוב השני של דראפט 2013 ע"י וושינגטון ואז החל לנדוד ממקום למקום בטריידים. תחילה עבר לפילדלפיה בערב הדראפט ויום לאחר מכן עבר למילווקי, שם הרשים בליגת הקיץ וקיבל חוזה בליגה הטובה בעולם.
ההתחלה הייתה חלקה, מעין מזל של מתחילים. וולטרס היה הפוינט גארד היחיד שפתח את העונה בריא והוא השלים 31 משחקים בהם קיבל 22.6 דקות למשחק, לא מעט לרוקי שהוא לא לוקה דונצ'יץ', אבל הוא לא הצליח להשאיר חותם, קלע 7.2 נקודות לצד 3.2 אסיסטים ומילווקי סיימה את העונה הסדירה במקום האחרון במזרח. וולטרס הצעיר לא ויתר על החלום ונחת בניו אורלינס, אלא שעשרה משחקים הספיקו לפליקנס כדי לחתוך אותו. וולטרס הבין את מקומו והתחיל רומן חדש עם הכדורסל האירופי.
וולטרס ויאניס. לא השאיר חותם (Getty Images)
2. דריסת הרגל הייתה בבשיקטאש, שם הפך לראש לשועלים. הטורקים סיימו עונת בלהות בהדחה מוקדמת מהיורוקאפ ואי העפלה לפלייאוף בליגה המקומית, אבל וולטרס, שהגיע באמצע העונה, עשה את שלו עם 15.6 נקודות למשחק. מה שהוביל אותו לנסות את מזלו ב-NBA שוב, אז במדי דטרויט פיסטונס, אבל גם אז לא קיבל הזדמנות ונופה מוקדם מהצפוי. לאחר מכן הגיע המבחן האמיתי. וולטרס חתם בכוכב האדום בלגרד וכבר אז ביסס את עצמו ככוח אש שעולה מהספסל, אבל 7.1 נקודות לא הספיקו לעונה מוצלחת ביורוליג והסרבים עשו חריש עמוק בסגל שכלל גם אותו.
וולטרס המשיך לנדוד ולחפש אחר המטרה העיקרית שלו - החזרה ל-NBA. הוא קיבל חוזה נוסף, הפעם ביוטה ג'אז, במסגרתו שיחק בליגת הפיתוח, אבל אחרי שלושה חודשים שוב נופה. הוא הספיק לעשות גיחה קצרה בשאלון הצרפתית לפני שהגיע רגע שאולי יהווה תפנית בקריירה שלו - החתימה בז'לגיריס קובנה. "היה לי מזל שקיבלתי הזדמנות לשחק בז'לגיריס, אירגון נפלא עם מאמן יוצא דופן, זו הייתה סיטואציה אדירה בשבילי", אמר וולטרס על אותה חתימה וצדק, שכן החיבור עם שאראס הוציא ממנו משהו שהיה חסר לכל המאמנים שקדמו לו.
וולטרס אמנם לא קיבל את המושכות בז'לגיריס והיה רכז שני ללאו ווסטרמן, אבל בפועל הפך לבורג משמעותי בפאזל הליטאי, רשם כמעט 25 דקות למשחק (לעומת 17 של ווסטרמן) והעלה את ממוצעיו ל-11.2 נקודות למשחק, לצד 3.8 אסיסטים למשחק. שאראס, שהיה רכז נהדר בעצמו, ידוע ביכולת שלו להוציא מרכזיו את המיטב וזה עבד גם הפעם, במה שנראה כמו עונת הבכורה האמיתית של וולטרס ביורוליג.
כעת, לאחר שקיבל את ארגז הכלים הכי טוב שיכול היה לבקש, מאחד הרכזים הבולטים בהיסטוריית הכדורסל האירופי, וולטרס יצטרך להמשיך ביכולת הטובה באחד מסירי הלחץ הגדולים של אירופה - מכבי ת"א. הרבה רכזים בעלי ניסיון שהגיעו על תקן רכז שני נכשלו לפניו במכבי. הדוגמה הטרייה ביותר היא קנדריק ריי, אך לפניו היו גם מרקיז היינס, די ג'יי סילי וטיילור רוצ'סטי. הפעם הצהובים למדו את הלקח והלכו על קונספט נטול אגו. האחרון שהגיע על אותו קונספט הוא ג'ון דיברתולומיאו, רכז שהגיע עם מינימום ציפיות וסיים את העונה כאחד מאהובי הקהל, אבל לספרופולוס זה לא הספיק.
ההחתמה הזאת מעידה על שינוי בגישה של מכבי ועל כך שיש ראש על הכתפיים של הקבוצה הגדולה ביותר במדינה. מצד אחד, וולטרס יכול להתברר כהצלחה. רכז שמגיע בתנופה נהדרת בקריירה ויודע שהוא אמור להגיע כגיבוי לרכז אחר ולא להפך. אבל מהצד השני, לשחקנים מהסוג הזה יש נטייה להיעלם כשדברים פחות הולכים וכאן הוא ומכבי ת"א מודל 2019/20 ימדדו.
וולטרס וקלאת'ס. התפנית בקריירה? (Getty Images)