רוק 31: איזה עמרי כספי מגיע למכבי תל אביב?

"'זכרונות' אתה אומר, וזה האות שלך לזוז / והחיים קצרים מדי בשביל לחזור עכשיו לבלוז" (טונה, "רוק 30")

מרפקים. 14 ביוני 2009 היה יום ששינה את מסלול הקריירה של עמרי כספי. זה לא היה יום הדראפט, בו יהפוך כעבור זמן קצר לישראלי הראשון שנבחר בסיבוב הראשון, ולישראלי הראשון שנכנס ל-NBA. גם לא יום של משחק רשמי או טורניר גדול. זה היה עוד יום של מבחנים לקראת הדראפט, הפעם עבור ניו ג'רזי נטס, ובו אוסטין דיי וכספי נקלעו לקרב מכות. כספי ניצח, ובפעם הראשונה הוכיח גם לסקאוטים האמריקנים, מול עיניהם, את מה שידעו אז בעיקר ישראלים ואירופים: הבנאדם יודע להשתמש במרפקים.

כספי היה עד אז קצת "סקיני יורופיאן גאי". נמרץ, אנרגטי, מהיר אבל עם סימני שאלה לגבי כוחו. הדרך בה התמודד עם דיי, שנחשב אז בעיני רבים לבכיר מכספי בדירוגי הדראפט, הראתה לכולם שמדובר בבחור לא פראייר. המוטיבציה הזו הובילה אותו למקומות שאף ישראלי לא הגיע אליהם: חמישייה ב-NBA, סופשבוע אולסטאר, לשמור על קובי בראיינט ולברון ג'יימס, לשחק עם ג'יימס הארדן, דו-קרב שלשות בלתי נשכח מול סטף קארי, עונה רגילה שלמה לצד סטף קארי וקווין דוראנט. בסך הכל עשר שנות קריירה ב-NBA – כפול מפרק הזמן של שחקן ממוצע בליגה.

מצד שני, כספי של השנים האחרונות כבר היה פחות מרפקיסט, והתמקם באיזור נוחות: טריטוריית שחקני ה-3&D, שלשות והגנה, ריווח וחטיפות, לצד מעט אגו, והרבה נוכחות חיובית בחדר ההלבשה. הוא הבין את מקומו בליגה, ידע שיהיה קשה מאוד במעמדו להתקדם למדרגה הבאה. מעטים ונדירים מאוד הם שחקני ה-NBA שמצליחים בגיל 28 ומעלה להמציא את עצמם מחדש. מכאן והלאה, היכולת לשרוד היא כבר עניין של ביקוש, היצע ומוכנות להתפשר.

בון וויאג'. לאט לאט החסרונות של כספי התחילו, בעיני קבוצות בליגה, להתעלות על היתרונות. 3 שנים רצופות של פציעה רצינית בפברואר-מארס כבר פגעו באטרקטיביות. בסופו של דבר, גם טריטוריית שחקני ה-3&D כבר מוצפת ולכספי קשה לבלוט בה, ואחרי שלא שיחק מאז פברואר, המניה שלו היתה בירידה. בקיץ שעבר הוא קיבל חוזה ב-1 ביולי, היום הראשון של השוק. בקיץ 2019, כנראה שכבר לא נמצא, עבור שני הצדדים, שידוך מספיק אטרקטיבי. עמרי כספי, שעזב את מכבי תל אביב עם מרפקים חדים ורצון לכבוש את העולם, הוא לא עמרי כספי שחוזר למכבי.

מצד שני, גם מכבי תל אביב ששלחה ל-NBA את כספי אינה מכבי שמקבלת אותו בחזרה. מכבי של אז יכלה למחול על בעיית זהות ישראלית בזכות עטיפה מנצנצת של זרים מוצלחים וכדורסל מנצח – באותם ימים, עונה בלי פיינל-פור אירופי היתה כישלון מהדהד. מכבי של השנים האחרונות פשוט מחפשת זהות. חיובית. כלשהי. משהו שיסיר מעל נוקיה את תחושת תחנת הרכבת למאמנים ולזרים לרגע, את עננת חוסר היציבות, את התלות באנשי מקצוע שאי אפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות.

הבאתו של השחקן הישראלי המשמעותי והאיקוני ביותר מאז מיקי ברקוביץ' היא אמירה ומהלך שיווקי חשוב מצד מכבי. אבל לא רק שיווקית. יחד עם דני אבדיה ויובל זוסמן, כספי נותן למכבי שלישיית ישראלים משמעותיים בעמדות הפרימטר הכל כך קריטיות.

למה לא עכשיו. ולמרות שכספי מגיע כסמל עטור תהילה, נראה שיהיה מופרז מצד האוהדים לפנטז על סופרסטאר שיקלע 20 נקודות לערב ויסחוף את הקבוצה לפיינל פור. בהזדמנות היחידה שהיתה לכספי להוביל ולככב אל מול עשרת אלפים זוגות עיניים בהיכל בשנים האחרונות, כשנבחרת ישראל אירחה בית באליפות אירופה, זה נגמר במפח נפש ובדמעות.

זה אומר שאפשר, בעדינות, להגדיר כהצלחה עונה של 12-13 נקודות לערב ביורוליג. זה אומר שלהיות כינור שלישי בהתקפה של קבוצת מרכז טבלה ביורוליג זו לא בושה, גם אם רקורד ה-NBA שלו הוא אחד המרשימים באיזור. זה אומר, למחול על האגו מהצד של כספי, בטח יחסית לעצבים ולמעורבות של האבא בקדנציה הקודמת במכבי (כולל הבטחה להיות בטופ-8 ברוטציה, אחרת יהפוך לשחקן חופשי), ואולי להוריד במשהו את רף הציפיות מצד ההנהלה, הקהל, התקשורת.

גם זה יעבור. אם כבר, תפקיד לא פחות חשוב יהיה לכספי בהעברת הלפיד הסמלית לדני אבדיה. שניהם משחקים על פניו באותה עמדה, אם כי אבדיה הוא יותר פוינט פורוורד, וניחן ביכולת יצירת המצבים לעצמו ולחברים שלכספי, ולאף שחקן ישראלי במימדים שלו בעידן המודרני, מעולם לא הייתה. למרות גובהם הכמעט זהה, התפקידים שלהם שונים לגמרי – ואם ישחקו יחד ויפתחו כימיה, מכבי יכולה להרוויח צמד שיחזיר להיכל אנרגיות ותחושות מימים זוהרים הרבה יותר.

ב-NBA בשנים האחרונות, כספי התרגל ל-10-15 דקות לערב ברוב המשחקים. במצב הנוכחי ולמרות מעמדו ושכרו הנאה, כדי לחזור לאיזור ה-25-30 דקות, הוא יצטרך לחזור לשחק בטירוף, כאילו אוסטין דיי שוב מתמודד איתו בצבע על מקום בסיבוב הראשון של הדראפט.

כשכספי היה בן 18-19, למכבי היו ישראלים בכירים אחרים סביב גיל 30 – טל בורשטיין ויניב גרין – אבל הזרקורים הופנו אל השחקן הצעיר והאמביציוזי שרוצה לעבור לאמריקה. עכשיו כספי נמצא בערך בגיל בו היו אז בורשטיין וגרין, ואם יהפוך למנטור עבור אבדיה, אחד שיכול לתמוך בו ברגעים קשים וידאג שלא ייתקע בענן ברגעים מזהירים, הילד ייצא מוכן יותר ל-NBA. האופי, ההתמדה ומוסר העבודה, לא פחות מהכישרון, עזרו לכספי לשרוד עשור בליגה של קארי והארדן. בעונה ראשונה באור הזרקורים, אבדיה יזדקק גם מדי פעם למישהו שישים לו יד על הכתף.

נשאר בחיים. "לפעמים צריך ללכת, גם כשלא רואים לאן", שר טונה, וזה המוטו שכספי ובני דורו אימצו בקיץ הזה. כספי בן 31, אם ממש מתעקשים, אבל את שובו למכבי אפשר לראות גם כחלק מתופעה נרחבת יותר. מגרג מונרו עד שלווין מאק, מווסלי ג'ונסון עד לאנס סטיבנסון, מקוסטה קופוס עד חברו לדראפט ומקבילו השבדי של כספי יונאס ירבקו – שחקני NBA רבים באיזור גיל 30, שאינם בטופ-150 של הליגה אבל כן היו שחקני רוטציה לגיטימיים, הבינו שבעידן של סופרסטארים וחוזי מקס מצד אחד, וסקאוטינג משופר וצורך בשחקנים זולים ומלאי פוטנציאל בצד השני, מה שיישאר לרובם זה חוזי מינימום ותפקידים משניים.

ההתפתחות של היורוליג, השדרוגים ביכולות הכלכליות של חלק מהקבוצות שם וההכרה בכך שגם יציאה מגבולות אמריקה אינה שוללת אפשרות של חזרה ל-NBA, מקטינות את ההבדל – והפגיעה באגו – בין מקום בחמישייה בעיר גדולה כמו מילאנו, מינכן או מוסקבה, לבין תפקיד של שחקן 9-10 באטלנטה, דאלאס או אורלנדו. כשאין כבר הבדל גדול בשכר, אבל כן אפשר לראות עולם, לשחק פחות ולא לבלות עשרות אלפי מייל באוויר עם גב כואב, שחקנים מעדיפים פעמים רבות לחזור לליגה שהם מכירים, לעיר או לארץ שבה גדלו, ובמקרה של כספי, למקום שבו אפשר לגדל בעזרת המשפחה המורחבת שני תינוקות שילמדו לדבר עברית.

במקרה שלו, ה"לאן" התברר כמכבי תל אביב. קבוצה שתקבל אותו בזרועות פתוחות, שזקוקה לו לא פחות מאשר הוא זקוק לה, אבל גם שתצטרך להכיר בכך שהיא לא מביאה סופרסטאר אירופי. אם כספי יצליח להביא לקדנציה השנייה שלו במכבי את הטירוף והמרפקים מהקדנציה הראשונה, בשילוב עם המקצוענות וחוכמת המשחק שצבר במהלך 11,959 דקות מעבר לים – כולם ירוויחו. ובהתחשב בכך שכספי בחר בקבוצותיו לאורך הקריירה רק מספרים סמליים ביהדות – 13, 18, 36 (פעמיים ח"י) ועכשיו 7 – אולי איתו, יגיע למכבי בעונה הקרובה גם קצת מזל.