אומרים שזעזוע על הקווים זו הדרך הטובה ביותר להתאושש, אבל יש מקרים בהם טראומת פתיחת העונה כל כך גדולה שגם זה לא עוזר - וזה מה שקרה הערב (שבת) לחולון בארנה. עם סטפאנוס דדאס על הקווים, הסגולים הגיעו לאחד המשחקים הקשים ביותר שיש לליגה להציע, הראו המון אופי במשחק הפכפך במיוחד, אך בסופו של דבר נכנעו לשיא עונתי של סולימן בריימו, שקבע 84:91 לטובת הקבוצה מהבירה.

האמת, מלבד אוהדי חולון לא הרבה ציפו למשחק צמוד. חולון הגיעה לארנה אחרי ההפסד הקשה ביותר שספגה העונה, או אם תרצו, אחרי אחד ההפסדים הקשים שספגה בתולדותיה - 92:60 למכבי חיפה. ואם לא די בכך, היא ראתה את ירושלים אוספת ניצחון אחרי ניצחון ויוצרת רצף של שישה ניצחונות ליגה, אבל אתם יודעים - ליריבות בין חולון וירושלים חוקים משלה.

ואכן, פערי הרמות לא כל כך הורגשו על הפרקט. ירושלים אמנם פתחה את המשחק בסערה הודות ליכולת אדירה של ג'יימס פלדין (20 נקודות), אבל החבורה של דדאס הראתה אופי וחזרה פעם אחר פעם. למעשה, ירושלים כבר הייתה ביתרון דו ספרתי עוד בשלהי הרבע הראשון, אבל ריצת 8:22 - כולל 60% מהשלוש - החזירה את חולוניה למשחק והבטיחה מחצית שנייה צמודה.

המגמה נמשכה גם ברבע השלישי וחולון המשיכה לנגוס בהפרש, שאף נחמק לגמרי באיזשהו שלב - אבל אז החל המופע של בריימו. הסנטר של קטש היה בכל מקום, קלע נקודות כשאף אחד אחר לא תיפקד וקטף כמעט כל ריבאונד אפשרי, בדרך לשיא עונתי של 25 נקודות, לצד עשרה ריבאונדים ו-28 נקודות מדד (הכי הרבה על הפרקט). ומזה, דדאס וחניכיו כבר לא הצליחו להתאושש וירושלים השיגה את ניצחון הליגה השביעי שלה ברציפות ונותרה צמודה למכבי ת"א בפסגה.

לירושלים אין יותר מדי זמן לחגיגות, שכן כבר ברביעי מצפה להם משחק חוץ לא פשוט בקונכייה מול ב"ש המקומית, משחק אליו ינסו להכשיר את תמיר בלאט שנעדר בעקבות פציעה בקרסול. מן העבר השני, חולון תחזור להיכל הטוטו, שיארח לראשונה את דדאס למשחק ביתי בו ינסה להשיג ניצחון בכורה על חשבונה של אילת.