בסיכומי העשור שנערכו לא מזמן, כמעט בכל פלטפורמה היתה תמימות דעים לגבי השחקן הזר הטוב ביותר ששיחק בליגת העל בין השנים 2010 ל-2020. כבר בזמן האמת היה ברור שהוא הזר הטוב ביותר שהגיע לכאן מאז אנתוני פארקר, ו-4 גמרים ברציפות, שמתוכם זכה ב-2 אליפויות, ואף אחת מהן לא במדי מכבי ת״א, בתוספת עליונות סטטיסטית שלא היתה כאן שנים ואופי שעוד יכול להיכתב עליו ספר שלם - הפכו את דונטה סמית׳ לאחד הזרים הדומיננטיים ביותר שהיו כאן מאז ומעולם. והוא לא הונחת כאן ע״י מכבי ת״א, וגם לא ע״י הפועל ירושלים, אלא דווקא ע״י מכבי חיפה הצנועה.
אחרי שנתיים אדירות בכרמל, שבהן הביא לירוקים אליפות היסטורית, עשה על המגרש ככל העולה על רוחו והיה רחוק פוזשן אחד מלהבטיח אליפות שנייה ברציפות (ד״ש לשיטת הפרש הסלים), סמית׳ הצית את הדמיון גם למכבי ת״א וגם לפרויקט השאפתני של אורי אלון בהפועל ירושלים. דונטה בחר לבסוף בצבע האדום, וכמו כמעט כל דבר שקשור באישיות הצבעונית שלו - זה לא קרה ללא סיפור מעניין שמובא כאן לראשונה.
גישושים והיכרות
גמר הפלייאוף בין מכבי ת״א למכבי חיפה, שנערך בשיטת הפרש הסלים, הסתיים בצורה דרמטית כאשר דונטה, שכנראה לא היה סגור כל כך על שיטת ההכרעה, משך את הכדור האחרון עד לשנייה האחרונה, במצב שבו חיפה הובילה ב-2 נקודות (אחרי שהפסידה ב-4 ברוממה), ולבסוף נחסם. הירוקים ניצחו אבל הפסידו הזדמנות היסטורית לזכות באליפות שנייה ברציפות, והרבה אצבעות מאשימות הופנו לפורוורד המצוין. זה לא מנע ממנכ״ל הפועל ירושלים גיא הראל להרים טלפון כבר בבוקר שלמחרת לסוכנו הישראלי של סמית׳, מתן סימן טוב. ״אנחנו רוצים את דונטה״, מיהר הראל לציין, מבלי שידע בזמן אמת שקבוצה נוספת גם שלחה איתותים ברורים בנושא.
סמית' במדי חיפה. שלט בליגה (אלן שיבר)
הפגישה נקבעה למחרת, בשבת בבוקר, במשרדו של אייל חומסקי, אז במגדל אלקטרה, כמה מאות מטרים מהיכל מנורה מבטחים. דונטה הגיע יחד עם סימן טוב, ומהצד השני היו אלה חומסקי והראל. הפגישה, שתוארה כ״פגישת היכרות״, עדיין ללא הצעה ממשית, מכיוון שראשי ירושלים רצו קודם לפגוש את השחקן, שעליו כבר שמעו סיפורים ומעשיות שונות ומשונות, ולהחליט אם להמשיך הלאה.
בתחילת השבוע שלאחר מכן, סמית׳ כבר המריא חזרה לביתו שבאטלנטה, ופגישה נוספת נקבעה לסוף השבוע, במשרדיו של אורי אלון בניו יורק. כמה שעות לפני שעלה על המטוס יחד עם חומסקי, נפגש הראל עם דני פרנקו וסוכנו אבי זילברמן בבית קפה באיירפורט סיטי. בסיום הפגישה התגבשה ההחלטה העקרונית שפרנקו הוא האיש שירושלים רוצה על הקווים, אבל בניגוד לעסקת החבילה שכולם חשבו שהיתה בזמן אמת, לא היה קשר בין הגעתו של סמית׳ לחתימתו של פרנקו.
הפגישה בניו יורק נקבעה, הפעם השתתפו בפגישות גם סוכנו האמריקאי של סמית׳, וואלאס פראת׳ר, יחד עם סימן טוב, אורי אלון, חומסקי, הראל ודונטה כמובן. הראל וחומסקי נחתו בניו יורק רק שעה קלה לפני המועד שנקבע לפגישה, ולכן פתחו בריצת ספרינט ברחבי טרמינל JFK, כשחומסקי מסתכן ברמיסת עוברי האורח בדרך למונית. לבסוף השניים הצליחו להגיע בזמן לארוחת הערב בהשתתפות כל הנוכחים.
חומסקי. כמעט איחר לפגישה (אלן שיבר)
לא פספס אף סעיף
הפגישה החלה ברגל ימין. הכימיה בין כל הצדדים נבנתה במהירות, עם הרבה אנרגיות טובות ושתייה טובה שזרמה לשולחן. אחרי הארוחה הזאת, שכבר היתה הפעם השנייה שבה נפגשו עם דונטה אבל עדיין לא דיברו ביזנס, אלון החליט שהוא מיצה את הפור פליי ורצה להתקדם הלאה. וכשאלון רוצה להתקדם הלאה, זה כולל הודעת ווטסאפ לגיא הראל ב-6 בבוקר שלמחרת. השניים נפגשו שעה קלה לאחר מכן, אבל בינתיים התקדמו באפיק אחר: טלפון לדני פרנקו. ״ברכות, אתה מאמן הפועל ירושלים״, אמרו לו.
הפגישה הנוספת עם דונטה ואנשיו תוכננה ל-10 בבוקר שעון ניו יורק במשרדי ״קומפאס״, מיזם הנדל״ן של אלון. אחד הנוכחים בפגישה נזכר: ״באותו זמן המשרדים תפסו קומה אחת או שניים בבניין, היום הבניין כולו כבר שייך לאורי״. הפגישה התחילה עם בריף שלם שאנשי ירושלים נתנו על המטרות של הפועל ירושלים, ואיפה דונטה משתלב בהכל.
אורי לקח את רשות הדיבור, סיפר על החזון שלו ואיפה הוא רואה אותם בעתיד, ואחר כך פרש לעסקיו הפרטיים, לא לפני שעדכן את דונטה שהמאמן יהיה דני פרנקו. אבל אלון וחומסקי, שהריחו שעסקה גדולה בדרך, לא באמת היו יכולים לשבת בחוץ, וחיפשו דרכים להבין מה קורה. פה הודעת ווטסאפ, שם כניסה מפתיעה והתעניינות אם מישהו רוצה לשתות משהו. הנוכחים בחדר לא ידעו שבין לבין, אורי כבר הרים טלפון לצלם של החברה וביקש ממנו שיגיע.
התמונה המפורסמת (הטוויטר של אורי אלון)
ועוד אחת אחרי החתימה
בינתיים בחדר הישיבות, אנשי ירושלים מבינים שמדובר בעסקה מורכבת. הרבה כסף מונח על הכף, עם המון סעיפים ותת סעיפים, ודונטה הפגין חדות שהפתיעה את האדומים: בניגוד לרוב המכריע של השחקנים, שמשאירים את החלק הזה של המו״מ לסוכניהם ורק מבקשים שיראו להם איפה לחתום בסוף - דונטה לא פספס אף פרט. ״הוא התעכב על כל סעיף וסעיף, שאל את כל השאלות שהיה ראוי שיישאלו, ירד לדקויות, נכנס למורכביות, זה היה ממש כיף לראות חדות כזאת״, נזכר אחד הנוכחים. בשלב מסוים, הראל אף ביקש מסמית׳ לוותר על היציאות המתוכננות לנבחרת ונצואלה, וסמית׳ נעתר למרות שהוא מקבל לא מעט כסף על הופעותיו בנבחרת.
ואז הגיע הצלם
כל הפרטים סוכמו, ואז נקראו חזרה אלון וחומסקי, ״שנכנסו לחדר עם חיוך כמו הורי החתן״, נזכר אחד הנוכחים. בנקודה הזאת, סימן טוב החליט לספר לאדומים שמכבי ת״א הביעו התעניינות בדונטה מייד בסיום הגמר, ועוד לפני הפגישה הראשונה באותה שבת בת״א, אבל דונטה פסל את האפשרות. הסיבה: הוא רצה שתהיה לו השפעה גדולה, להיות כינור ראשון, ולא עוד רול פלייר. סימן טוב נזכר: ״כמו שדונטה עיצב את ההיסטוריה במכבי חיפה, כך הוא רצה לעשות בירושלים, וזה בדיוק מה שהוא עשה״. ירושלים היו מוכנים לתת לסמית׳ את הכינור הראשון, את עמדת המנצח ולמעשה את כל התזמורת.
בזמן שהחבורה עובדת על הניירת, לפתע מגיח הצלם המיוחד שאורי אלון הזמין. סימן טוב, שידע שברגע שאלון מעלה את התמונה הטלפון שלו יתפוצץ מהודעות, ביקש מכולם לא לעלות שום דבר לפני שהוא מעדכן את ראשי מכבי שסמית׳ החליט לחתום מקום אחר. סימן טוב עשה את הטלפון, אך לא סיפר לצהובים מהו המקום האחר. את הבשורה הם קיבלו כמו כולם, כשאלון העלה את הצילום שלימים ייהפך לאיקוני ויסמל בצורה הטובה ביותר את תקופתו של אלון בירושלים.
זה נגמר באליפות (אלן שיבר)