שלושה שבועות לחידוש הליגה, והרוחות בין השחקנים למנהלת עדיין לא נרגעו. הסיבוב הנוכחי עוסק בעיקר סביב נושא בדיקות הקורונה, לאחר שמשרד הבריאות הנחה את המנהלת שלא לבצע בדיקות לשחקנים. אם נבדוק את הטענות של שני הצדדים לעומק, נגלה שיש כאן הרבה יותר משחקן אחד ש״מתבכיין״ או מסירוב עקשני של המנהלת שלא לערוך בדיקות.
הצד של השחקנים: בעד בדיקות, נגד ריחוק
נתחיל בהסבר העיקרי שמשרד הבריאות נתן אחרי שהמליץ שלא לערוך בדיקות קורונה: "עמדת משרד הבריאות היא שהקפדה על הוראות הבידוד לאורך כל תקופת הליגה והשמירה על כללי ההתנהגות מחוץ למתחמי האימונים והמשחקים כפי שפורט במתווה, צפויה לצמצם למינימום את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה". ובתרגום פשוט: שמירה על 3 כללי הברזל, שהם היגיינה, מסכות וריחוק חברתי יעילים יותר מאשר בדיקות.
אבל במסגרתם עבודתם, כדורסלנים נדרשים להפר את כל ההנחיות הללו: הם יבואו במגע עם שחקנים יריבים, הם לא ישחקו עם מסכות, והם כמובן לא יתמרחו באלכוג׳ל לפני שהם הולכים לקו העונשין. נכון, ברור לכולם שכוונת משרד הבריאות היא בריחוק חברתי מחוץ לאימונים ולמשחקים, אבל בפועל, כל ההגנות שאמורות להיות לאזרח הפשוט - לא יחולו עליהם בזמן עבודתם, ולכן הם לוחצים לבצע את בדיקות הקורונה ואף דורשים לערוך אותה יותר מפעם אחת.
המטוש בדרך לאף של האנטר. מכבי ת"א עורכת בדיקות עצמאיות (האתר הרשמי)
זה לא במקרה שמי שמוביל את הקמפיין מצד השחקנים הוא ג׳ייק כהן. מי שממלא את תפקיד סגן נשיא ארגון שחקני היורוליג, ראה כיצד הארגון הצליח להשיג תנאי שכר מצוינים בעיצומו של המשבר, וכיצד היורוליג יצא מגדרו כדי לערב את השחקנים בתהליך קבלת ההחלטה אם לחזור או לא. ואז הוא רואה כיצד הדברים מתנהלים בליגת העל: לאורך כל תקופת ההסגר בחודשיים וחצי האחרונים, לא התנהל שום שיח בין המנהלת לשחקנים (כך יעידו גם ראשי הקבוצות), וכהן טוען שגם אחרי שהוא הציג את טענותיו בצורה מנומקת, הוא לא זכה לתשובות קונקרטיות מצד המנהלת.
בנוסף, יש לציין כי משרד הבריאות לא אסר לבצע בדיקות, הוא רק המליץ שאין בהן צורך, ובאותה נשימה הסביר שריחוק חברתי, היגיינה ומסכות (אמצעים שכפי שהסברנו לא רלוונטיים לשחקני כדורסל) יעילים יותר במניעת הדבקה. לכן יש מי שטוען שמן הראוי שהמנהלת תהיה קשובה לשחקניה ותעשה את מירב המאמצים לגרום להם להרגיש בטוחים.
הצד של המנהלת: טעות בבדיקות תביא לסגירת הליגה
הסיבה העיקרית שבגללה במשרד הבריאות המליצו נגד הבדיקות, היא בשל החשש מסיכוי של עד 30% לתוצאה חיובית שגויה, False Positive. במצב כזה, כל הקבוצה מחוייבת לחזור לבידוד מיידי וכל הליגה עלולה להיפגע, עד כדי סיכון קיום המשחקים. זו הסיבה שהמשרד המליץ לערוך בדיקה רק במקרה שבו שחקן או איש צוות מפתח תסמינים, כפי שנעשה בכדורגל. במנהלת החליטו להיצמד לכלל הזה ולפעול לפיו.
כהן. לקח פיקוד (אלן שיבר)
קיימת גם הזווית הכלכלית. לפני כעשרה ימים, פנתה מנהלת הליגה לבית החולים הדסה עין כרם וביקשה הצעת מחיר לבדיקות. ביה"ח החזיר הצעה על סך 13 אלף שקלים לקבוצה, ו-156 אלף שקלים לכל הליגה. המנהלת פנתה למשרד הבריאות והבהירה כי למרות ההנחיה, היא רוצה לערוך בדיקות לשחקנים עוד לפני תחילת האימונים ב-1 ביוני, וביקשה סיוע בהשגת בדיקות במחיר נמוך יותר. התשובה הייתה שבמשרד הבריאות עומדים על כך שהבדיקות אינן נחוצות, בעיקר בגלל טיעון ה-30% סיכוי לטעות.
במנהלת שומעים וקוראים את ציוציי השחקנים, ובזמן שהם מכירים בזכותו של כל שחקן להביע את דעותיו, קיים חשש לפגיעה תדמיתית במנהלת. ספציפית לגבי ג׳ייק כהן, אומר אחד הדירקטורים: ״קח למשל המכתב הפתוח שהוא שלח. זה היה הרי בעילום שם, והמנהלת קיבלה אותו רק אחרי שהוא פורסם בכל מקום. הוא לא פנה למנהלת באופן דיסקרטי וביקש תשובות, הוא קודם עשה רעש ורק אז התלונן שלא עונים לו. אני יכול להבטיח לך שאם הוא היה יוצר קשר עם שלומי פרי למשל (מ"מ מנכ"ל המנהלת) הוא היה עונה לו על כל שאלה בסבלנות אין קץ. ב-NBA הוא כבר היה חוטף קנס אסטרונומי".
בשיחות סגורות, במנהלת מנסים להסביר לשחקנים שעריכת בדיקות עלולה לסכן את קיום כל הליגה, בגלל הסיכון לטעויות. למרות זאת, השחקנים ממשיכים לתקוף וממשיכים לצייץ נגד ההחלטה שלא לבדוק. ייתכן שהמנהלת לא עושה עבודה הסברתית טובה דיה, אך מצד שני, ראוי שהשחקנים יפגינו מעט יותר איפוק: יש עוד 3 שבועות לחידוש הליגה, דברים עוד יכולים להשתנות גם בתנאי הבידוד וגם באספקטים אחרים.
בהקשר הזה, אחד מראשי הקבוצות מצביע על ההתבטאות של שחקן מכבי ת״א איתי שכטר, שאמר אתמול: "הבידוד הביתי לא פשוט. אנשים הולכים לים ולקניונים ואנחנו רק נמצאים בבית. אבל נעשה הכל כדי לשחק כדורגל, נרד גם לתהום אם צריך". במנהלת היו רוצים לראות את הכדורסלנים מציגים תשוקה זהה, ומדגישים כי גם בכדורגל הוחלט שלא לבצע בדיקות אלא אם שחקן מפתח תסמינים.