ליגת העל - עונה סדירה 2022/2023
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 הפועל ירושלים 0 0 0 0
2 מכבי ת"א 0 0 0 0
3 בני הרצליה 0 0 0 0
4 הפועל חולון 0 0 0 0
5 גליל עליון 0 0 0 0
6 הפועל חיפה 0 0 0 0
7 הפועל ת"א 0 0 0 0
8 גלבוע גליל 0 0 0 0
9 הפועל אילת 0 0 0 0
10 נס ציונה 0 0 0 0
11 הפועל ב"ש 0 0 0 0
12 עירוני קרית אתא 0 0 0 0
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מכבי ת"א השנייה: כשבלאט מאותת לוויצ'יץ'

ממעמדו של המנהל המקצועי והקשר בינו לבין "ישראל השנייה", דרך שובו של הדייויד והדמיון בין עודד קטש לז'ליקו אוברדוביץ' ועד לניצני השינוי המורגשים בהיכל. שי האוזמן על המצב ביד אליהו

שי האוזמן
שי האוזמן  16.06.22 - 21:05

מכבי השנייה
כו-לם מכירים את תאוריית ישראל השניה. נו, ההיא, של הדוקטור ההוא מהטלוויזיה. שלקח אלמנט והחליט לכפות עליו כל אירוע. או ליתר דיוק, שהחליט לכפות את התאוריה המונפצת שלו על כל מה שזז. בבואכם לקרוא ולהתרשם מאירועי הימים האחרונים במכבי תל אביב, נציע לכם כעת קריאה אלטרנטיבית להבנת העניין. ולתאוריה (שאיננה) מונפצת שלנו נקרא, לצורך העניין, מכבי השנייה. עכשיו זמן הסברים. במכבי תל אביב נוצרה הגמוניה, גם אם איננה מושתתת בהכרח על רוב מקרב מקבלי ההחלטות. וההגמוניה הצהובה החליטה להציב בראשה, או ליתר דיוק מלפניה, שחקן עבר אדיר בשם ניקולה וויצ'יץ'. ו-וויצ'יץ', אשר טווה מעמדו בקרבה ובכלל בסדרת מהלכים גאוניים, משמש גם כמוציא ומביא מטעמה, גם כפרונטמן וגם ככולא הברקים.

רגע, עצירה מתודית. תופעת וויצ'יץ' היא חסרת תקדים. מדובר באיש מקצוע אשר זוכה לתשבוחות מבפנים כאשר יש הצלחות מקצועיות ספורדיות ואקראיות, אך מתברר כמי שאיננו קשור לעניינים המקצועיים כשהמצב חרבנא. ו-וואלה, המצב שם חרבנא כבר הרבה הרבה זמן. או אז, מתברר שניקולה הוא בכלל האחראי רק לענייני פתיחת דלתות, משאים ומתנים ומשיכת שחקנים (צעירים או בכלל). שזה בסדר, רק שאם מנתחים את מידת ההצלחה שלו גם על פי פרמטרים אלו, מגלים שהאיש לא טוב בעבודה שלו.

כי אני לא יודע על איזה פתיחת דלתות אמון האיש, אבל לפחות בעיני הדיוט גמור, לא הצלחתי לזהות הישגים כלשהם של הסמי פיינליסטית בכל הנוגע להבאת שחקנים לשורותיה; לא הצלחתי לזהות שחקנים צעירים, למשל מאקס יוגוסלביה, שעשו דרכם לארצנו הקטנטונת (אלא אם שמם הפרטי דראגן ושם משפחתם מתחרז עם בלנדר); ומשאים ומתנים? אהה, אינני יודע מהי הכשרתו של וויצ'יץ' בתחום, אבל קשה לומר שהיבשת הישנה עצרה נשימתה נוכח ההישגים העצומים של הצהובים בהחתמות ובחוזים השונים.

ואם היה מעורב גם במשא ומתן של צ'אבי פסקוואל וזניט, אז אפשר לרשום עוד ציון שלילי בתעודה שתינתן לו בסיומה של שנת הלימודים (מבלי שישאר כיתה, אבל גם מבלי שיאבד את מקומו). ואם אנחנו אמורים לשפוט את טיב עבודתו של המנהל הספורטיבי הצהוב על פי פרמטרים אחרים, שאינם ידועים לאיש, אז זאת בול התאוריה של הדוקטור. בדיוק כפי שתאוריית ישראל השנייה שהפכה לבלתי ניתנת להפרכה, מאחר שכל הטוען נגדה, לשיטת ממציאה, רק מוכיח את קיומה, כך גם אי אפשר לטעון נגד ניקולה.

חזרנו. הקיצר, ההגמוניה שאיננה מודעת לניקוליותה מעוניינת לשמר את הקיים. כלומר, היא אמנם מתוסכלת ככולם ממצב הקבוצה, אבל נאחזת בתירוצים מוכנים (כולל כמובן ענייני תקציב) ומסבירה לעצמה שאולי בפעם הבאה, כשיטיחו את אותן קוביות המזל על אותו השולחן, פלאס קצת יותר כסף, ייצא שש שש.

אלא שהפעם יש גם את מכבי השנייה. ונכון, חלק ממנה נוגע בכלל לדור המייסדים. ולחלק ממנה, הדבר האחרון שאפשר לייחס לו הוא מוחלשות כלכלית, אבל זהו עדיין הפלג שרוצה לעשות אחרת. וכשאתם קוראים על עודד קטש, תחשבו מכבי השנייה. וכשאתם צופים בדיוויד בלאט מתחבק עם שימון מזרחי, תחשבו מכבי השנייה. וכשאתם מבינים שמכבי פתאום מסמנים שחקנים ישראלים, תהא עדתם המתוקה אשר תהא, תחשבו מכבי השנייה.

שובו של הדיויד
עם כל הכבוד לענייני כדורסל, מכבי ומחנות, הדבר הכי חשוב שקשור בדיוויד בלאט נוגע לתחום הבריאות. והאיש, שכידוע מתמודד עם מחלה לא פשוטה בכלל, נראה בסדר. ומדבר בסדר. ולפחות על פי מה שראינו אתמול, גם מתנהל בסדר. אפשר ללהג – וכך ייעשה מעתה והלאה – על נושאים מקצועיים שונים, אבל קודם כל בריאות. ומכאן, נאחל לאחד מגדולי המאמנים שידענו שישמור עליה ושימשיך לחייך. כל השאר בונוס.

ועכשיו לבונוס, כלומר למכבי השנייה. מי שלא מזהה קשר בין שובו של הדיוויד לבין ההגמוניה של ניקולה הוא תמים במקרה הטוב. כי אם אי אפשר להזיז את וויצ'יץ' מכיסאו, ואי אפשר, אז נמצאה כעת הדרך לנסות ולנטרל את מידת ההשפעה. וכך נוצר, ממש בימים האחרונים, קשר עם בלאט. וכך מונה בלאט לתפקיד יו"ר הוועדה המקצועית. אוקיי, אז אמנם אין עדיין ועדה כזאת שבראשה יעמוד, אבל אלו דברים טכניים שאפשר לפתור. קצת וויצ'יץ', קצת אבן ואפילו קצת יאיר שבח, האסיסטנט של אבן, והופ – יש ועדה. וכן, זהו איתות חד וברור שמיועד ומכוון להגמוניה, או לפחות מי שהייתה עד לא מזמן ההגמוניה.

והאיתות של בלאט איננו מכוון רק פנימה. מדובר באיתות מובהק החוצה, כלפי בעלי המנויים שמהססים אם לחדש, שהשינוי בדרך. שאנשים שיודעים מה זה מכבי וחשוב מכך – יודעים מה זה לנצח, נכנסים לעמדות מפתח. שאנשים, סליחה, שבלאט עצמו, שחווה על בשרו התמודדות שורטת ופוצעת עם אותם כוחות מוכרים מתוך יד אליהו הישן והצליח לצאת גם כשידו על העליונה וגם כשהוא אוחז בגביע היורוליג, יידע איך לנווט את הספינה אל עבר מים בטוחים. וזהו איתות גם כלפי עודד קטש, אשר תוהה מה יהיה מעמדו בקאמבק האישי שלו, בטח ובטח בסוגיית עוזר המאמן בה ניגע עוד מעט, שההגה נמצא בידיים של אחד שמבין. של אחד שלא ייתן לאלו שמערערים דרך קבע את מעמדו של המאמן שלהם לנהוג כתמול שלשום.

כשדיוויד בלאט מדבר, כבר בשעותיו הראשונות בצהוב, על הרצון לתת את הטון עם הישראלים הכי טובים, מדובר בשינוי כיוון מובהק לעומת הדוקטרינה ששלטה בשנים האחרונות, שבתרגום חופשי מקרואטית משמעותה שישראלים = בזבוז כסף. וגם אם יש מידה של הגיון בדברים, הרי שהמצב שנוצר, שבו הייצוג של הצהובים בנבחרת ישראל הופך זניח במקרה הטוב, שבו אין לאלופה הנצחית והיוצאת יתרון בתחום הזה על פני יריבותיה לליגה, הוא כזה שקואליציית השינוי החדשה רוצה להפוך. ועל פי הידוע, גם פועלת כדי להפוך.

בעניין הישראלים, אגב, צריך לומר עוד דבר. זהות ישראלית היא עניין שבו דשים בעיקר כשקבוצה מפסידה. כל עוד הצליחה מכבי תל אביב לייצר קבוצות מנצחות, לא שינה לאף אחד כמה צברים נוטלים חלק במשחקים. אבל זהו, שהיא כבר לא מנצחת הרבה מאוד זמן. ואם מפסידים, עדיף ששחקנים ואנשים שמוגדרים משלנו ישחקו בפנינו. ואם מפסידים בלי ישראלים, אז אולי אולי צריך לנסות את הגישה ההפוכה.

קשה לצפות את מידת ההשפעה שתהיה בסופו של יום למינויו של בלאט. שהרי, עם כל הכבוד, האיש האחרון שנשא בתואר יו"ר הוועדה המקצועית היה אחד אמנון אבידן, שלא באמת החליט או הכריע. מה שכן, אפשר לצפות לשינוי כיוון הרוח, או לפחות לנסיון משמעותי כזה. מכבי תל אביב, או לפחות מכבי השנייה, רוצה לעשות אחרת. בלאט, בין אם יקראו לו יועץ, יו"ר וכו' וכו', אמור להיות זה שיגרום לכך.

קואץ' קטש
בשש אחרי סיומה של סאגת צ'אבי פסקוואל, התפנו אנשי מכבי תל אביב לאוץ, לרוץ ולאתר להם פלאן בי, קרי תכנית חלופית. קרי קטש. ואם נחזור לרגע לכרוניקה של הדברים, נזכיר שעודד קטש לא מונה במהלך העונה שעברה להיות המאמן הצהוב לאחר פיטוריו של יאניס ספרופולוס, מאחר שהתעקש לקבל חוזה של מעבר לחצי שנה בלבד. והם, שהבהירו/החליטו/פנטזו לכאורה על טרינקיירי/איטודיס/פסקוואל מחד, בעוד שלא באמת רצו מאמן ישראלי מבחוץ מאידך, קבעו שלא. ומינו את אבי אבן כמאזן זמני קבוע. והפסידו אליפות על הדרך. ובקיץ הלכו לרעות בשדות זניט. ונדהמו לגלות שהמו"מ בעניין צ'אבי פסקוואל, אשר סיכוייו היו נמוכים במקרה הטוב, אכן לא הבשיל לכדי הנחתתו של אחד המאמנים הטובים שיש. מי היה מאמין?

ועכשיו קטש. ראשית, אך אירוני הוא שמועדון שפגע במעמד המאמן מחד, ומאמן שהתראיין וקבל על אותו מעמד מאמן שנשחק מאידך, הם אלו שמסייעים לריסוקו הסופי של מעמד המנהל המקצועי. כי קטש, כזכור, הוא מנהלה המקצועי של גלבוע/גליל ואף היה זה שהחתים עבורה מאמן אך לא מזמן. וכאשר מעלים של שמו של יונתן אלון, מנהלה המקצועי של גליל עליון, כמועמד לתפקיד עוזר המאמן, וכאשר זוכרים שאצל היריבה הגדולה מירושלים החליטו לוותר על הנישה ולהצניח את יותם הלפרין אל הקווים, מבינים שנישת המנהל המקצוע שפרחה פה עד ממש לא מזמן, כנראה שאיננה רלוונטית עוד במחוזותינו.

שנית ועל פניו, מגיע עודד קטש לתפקיד במצב אופטימלי, לקבוצה שתיבנה מאפס. ועם תקציב לא קטן, בטח לאור השחרור המסתמן של ווילבקין והביי-אאוטים שבדרך. שבה, בטח לאור אירועי מכבי השנייה, יוכל אשכרה להיות חלק פעיל ודומיננטי בגיוס שחקנים שנוחים ומתאימים למידותיו. שזה, כמובן, רלוונטי לכל מאמן – אבל לקטש יותר. ונסביר. יש הרבה מאמני כדורסל טובים, אבל יש מעט מאוד מאמני כדורסל שממש יודעים. כלומר, לא רק ליישם תרגיל התקפה כזה או אחר או הגנה כזאת או אחרת, אלא שממש מבינים את המשחק לעומק. וקטש הוא כזה.

מוח הכדורסל שלו ממקם אותו, פוטנציאלית, בשורה הראשונה ביבשת הישנה. ממש ככה ולא פחות, אבל עם כוכבית. כי יש את המאמנים הנקודתיים/האופורטוניסטיים, שיודעים לאלתר משהו עם הסגל הקיים, שאינם כבולים לשום סיסטם כזה או אחר, שחושבים מיקרו, כאן ועכשיו. ויש את המאמנים האידיאולוגיים, שהופכים למאסטרים של השיטה שלהם. שמבינים אותה בצורה העמוקה והטובה ביותר. אבל רק אותה. ורק המאמנים הגדולים ביותר, ברמת הז'ליקו אוברדוביץ', יודעים גם וגם. הם גם מבינים את השיטה שלהם בצורה מושלמת, לאורך ולרוחב, אבל גם יודעים לשנות וליישם שיטות אחרות, ברמה מושלמת לא פחות.

עודד קטש שייך לקבוצה השנייה. ומהבחינה הזאת, קטש הוא גם מאמן סופר יצירתי אבל גם מאמן מקובע למדי. הוא יודע מה שהוא שיודע ברמה שנושקת לשלמות, ולמעט עדכוני תוכנה נקודתיים, לא מוכן ללכת לכיוונים אחרים. ומהמקום הזה ומהדלתא הזאת, קיים הפער העצום בין הפוטנציאל הבלתי נגמר של קטש לבין ההצלחות שכמעט ואינן קיימות בזירה האירופאית, בשורות הפועל ירושלים, למשל.

האם ההבנה העמוקה של קטש פלאס היכולת לבנות קבוצה עם שחקנים שיתאימו למידותיו יכולה להוביל את מכבי תל אביב להצלחות? התשובה, חד משמעית, היא כן. האם הקיבעון המחשבתי שלו עלול לבוא בעוכריו ולהקטין את סיכויי ההצלחה? התשובה, חד משמעית, היא כן.

וכאן נכנסת סוגיית עוזר המאמן, שגם אותה יש לקרוא לאורה של תאוריית מכבי השנייה. מצד אחד, קטש רוצה אנשי שלומו, שגם חושבים כדורסל כמותו. מצד שני, מכבי (לפחות הראשונה) רוצה כעוזר מאמן דמות דומיננטית ובכירה. אני, באופן אישי, חושב שבמכבי תל אביב חייב עוזר המאמן להיות מאמן בעצמו, שכבר עשה דברים כמאמן ראשי. אני, באופן אישי, חושב שהרעיון לשים איש מקצוע שיחשוב כדורסל שונה לגמרי מזה שמכיר ואוהב קטש, הוא רעיון בעל הגיון רב.

איגור מיליצ'יץ', מאמן נבחרת פולין, מתאים מהבחינה הזאת. גם כי הוא מאמן. גם כי אין בין הכדורסל שבו הוא מאמין לבין הכדורסל של קטש כמעט שום מכנה משותף. מצד שני, יש את עניין ניקולה. שאם מצניח לתוך צוות האימון מישהו ששייך לו, שאיננו איש אמון של המאמן עצמו, אנחנו הופכים את הגישות השונות בהנהלה לכדי בעיה מובנית בחדר ההלבשה ועל הספסל. ועל כן, עם כל הכבוד הראוי להגיון שמאחורי הרצון להנחית כאן איש מקצוע מנוסה, הרי שבבחירה בין זה לבין השקט הנפשי של המאמן, אני הולך עם בחירתו של קטש.

הקהל
משהו קורה במכבי תל אביב. ואם נקפיד על מימיקה דמוית דמותו של אלי גוטמן בבובה של לילה, אז נאמר שאם -  א נ יייי  - הקהל הצהוב, אני שם לב שמישהו מנסה שם משהו. ונכון, יכול להיות שיהיו כאלו שיחושו כאן טביעת אצבע יח"צנית מוכוונת מינויים. ובצדק. ונכון, יש כאלו שיראו במהלכים הללו משום נסיון על גבול הנואש להראות לגרעין הצהוב שהכל יהיה בסדר. ובצדק. לתחושתי, התהליכים שם מעט רחבים ועמוקים יותר. בסופו של יום, מה שיקבע את מידת ההצלחה של הצהובים השנה יגיע בדמות השחקנים שאת פניהם יקבלו בנתב"ג הפקוק, זה נכון. אבל ממועדון שנראה בשנים האחרונות כמו מקום שבו מתקשה הדשא לצמוח, מתגלים סימנים קטנים שמעידים אולי על שינויים גדולים בהמשך. אולי.

הולך להיות קיץ מאוד מעניין. ואם נזרוק ניחוש פרוע לחלל האוויר, נגיד שעומדת להיות עונה סופר מעניינת. נעקוב מקרוב ובעניין.