הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

עולים חדשים

עשרות ישראלים יצאו בקיץ לאירופה, וביניהם כמה בכירים שהצטרפו בקיץ הנוכחי לחגיגה. למי מהם יש את הסיכוי הכי גדול להצליח? בורוביץ' מנתח

יואב בורוביץ'  23.07.11 - 12:30
שהר, ורמוט, בן בסט וביטון, כולם בחמישיה (gettyimages)
שהר, ורמוט, בן בסט וביטון, כולם בחמישיה (gettyimages)

תחילת כתבה

5. דודו ביטון
קבוצה: ויסלה קראקוב, פולין
גיל: 23
מה עשה בעונה שעברה: 12 שערים ב-15 משחקים בהפועל פתח תקוה, 5 שערים ב-12 משחקים בשרלרואה

צפי לעונה הקרובה: ביטון אמנם אינו ליגיונר טרי כיוון ששיחק חצי עונה במדי שרלרואה, שירדה לליגה הבלגית השניה, אך הוא בהחלט הרשים ואת העונה האירופית המלאה הראשונה כבר יעשה בליגה הראשונה בפולין. ויסלה קראקוב, ובכלל הכדורגל הפולני, אינה שייכה לדרג העליון או אפילו השני ביבשת, אך היא עשויה להתגלות כבית טוב מאוד לביטון, המצטרף למאור מליקסון שכיכב בקראקוב במחצית השניה של העונה הקודמת. בעוד מליקסון נכנס היטב למשבת הפנטזיסט של המועדון הפולני, ביטון עשוי להיכנס למשבצת הסקורר. מדובר בחלוץ חד, צנוע, עובד ולא מפונק.

ביטון חווה מספיק אכזבות בגיל צעיר (הילד מטוברוק לא הצליח לתקוע יתד במכבי חיפה ומכבי תל אביב) ורק בהפועל רעננה הקטנה החל להשתקם בהליך שהגיע לשיאו בחצי עונה נפלאה בהפועל פתח תקוה. דודו דהאן היה זריז להוציא אותו לבלגיה, ובניגוד למקרים רבים, ביטון לא התגלה כפלופ למרות הירידה של שרלרואה. בקיץ הנוכחי דהאן כבר שלח את הלקוח שלו לפולין. אז למרות שהכדורגל הפולני לא בשיאו, הליגה הזו מספיק טובה ומשלמת כדי לקלוט הקיץ ארבעה ישראלים (כולל מליקסון, עידן שריקי וכנראה תמיר כחלון). למרות שמליקסון הוא כרגע הסטאר, ביטון בן ה-23 יכול להתגלות כמציאה הגדולה והמוציא לפועל הבכיר. חלוצים צנועים, שבנויים היטב ויודעים לתת גולים הם מצרך די נדיר בכדורגל הישראלי. ובימים אלה גם בפולני.

4. לירוי צעירי
קבוצה: מכלן, בלגיה
גיל: 22
מה עשה בעונה שעברה: 5 שערים ובישול בבני יהודה

צפי לעונה הקרובה: הסטאר של הליגיונרים הישראלים בעונה שעברה היה אלמוג כהן, קשר הגנתי בעיקר שהגיע מנתניה בשקט יחסי לבונדסליגה. כהן הוכיח שגם באחת הליגות הטובות בעולם יש ערך למוטיבציה, ניידות, אגרסיביות ודיוק. השנה אתגרו של כהן - להמשיך להצליח ולהחזיק במקום הרכב קבוע בנירנברג - יהיה קשה לא פחות. אבל במקום אחר, בליגה פחות בכירה אך עדיין בכירה בהרבה מזו שלנו, יכול לירוי צעירי להיכנס למשבצת שמילא עמיתו בגרמניה. גם צעירי קשר הגנתי עם יכולות התקפיות, גם הוא נייד ועובד קשה וחכם. גם הוא מגיע מקבוצה לא גדולה במיוחד בישראל. גם הוא עבר לאירופה בשקט.

מכלן היא בעיקר שם מן העבר. אלופת גביע אירופה למחזיקות ב-1988, קבוצתו של אלי אוחנה. "אני מקווה להיכנס לנעליים של אוחנה", אמר צעירי השבוע. אך בקבוצה המשנית שבה הוא משחק אין לו כל סיכוי להיכנס לנעליו של חלוץ העבר המצוין. ספק אם גם זו צריכה להיות המטרה. צעירי משחק בתפקיד שונה ומכלן היא כיום קבוצה הרבה פחות חזקה. ודווקא בגלל סיבות אלה הסיכויים שלו להצליח בה לא נמוכים. צעירי הוא מהקשרים הטובים שהכדורגל הישראלי הצמיח בשנים האחרונות, ויחד עם זאת הוא גם בין השקטים. כפי שהצליח לבנות לעצמו שם בקבוצה מסדר גודל בינוני בישראל, כך הוא יכול לעשות גם בבלגיה. הבונדסליגה גדולה עליו, נכון לעכשיו. גם הקבוצות הגדולות יותר בבלגיה. מכלן יכולה להתגלות כיעד אופטימלי, כזה שישגר אותו עד להרכב הראשון של הנבחרת.

3. עדן בן בסט
קבוצה: ברסט, צרפת
גיל: 25 (בעוד חודש)
מה עשה בעונה שעברה: 18 שערים ובישול בהפועל חיפה

צפי לעונה הקרובה: בשנים האחרונות התקבל הרושם שאם כבר לעבור לאירופה, מוטב לכדורגלן הישראלי לנדוד לבלגיה. שם יש רפיוטיישן לא רע לישראלים, גם הרמה לא הכי גבוהה בעולם. ועדיין, מרבית הישראלים בבלגיה נכשלו. לכאורה, גם היעד של בן בסט היה צריך להיות בלגיה, אך שפר מזלו של חלוץ הפועל חיפה והוא הגיע לליגה בכירה כמו הצרפתית. על פניו, אולי הליגה הצרפתית גדולה על בן בסט. הרי זה חלוץ שנתן בסך הכל עונה אחת באמת גדולה בכדורגל שלנו, זו האחרונה. אך בן בסט אינו מגיע לקבוצה גדולה בצרפת. למעשה, ברסט היא אחת הקטנות. לכן הסיכוי שלו לקבל דקות משחק גבוה בהרבה.

חלוץ חיפאי אחר שעבר תהליך דומה הוא תומר חמד, שלאחר חצי שנה מבריקה במדי מכבי חיפה שוגר עד לרמות הכבירות של הליגה הספרדית, למרות שגם הוא לא הגיע לקבוצה גדולה במיוחד בספרד (מאיורקה). עבור שניהם מדובר בסיטואציות טובות, לכאורה. אז מדוע היתרון לבן בסט? כי חמד משחק בקבוצה יותר טובה והסיכוי שלו לזכות בדקות משחק קטן יותר. בן בסט גם היה שייך לרמות הגבוהות בארץ יותר זמן מחמד. הוא גם כנראה כובש קצת יותר מיומן ממנו (למרות שחמד הוכיח שהוא סקורר לא מבוטל ברמה הישראלית). לסיכום, בן בסט זכה בשני העולמות: ליגה גדולה, קבוצה קטנה. שילוב שיכול להתברר כמעולה לחלוץ שנכנס לגיל הנכון כשהוא מצוי בכושר הכיבוש והמשחק הטוב בחייו.

2. גילי ורמוט
קבוצה: קייזרסלאוטרן, גרמניה
גיל: 27
מה עשה בעונה שעברה: 5 שערים ושישה בישולים בהפועל תל אביב

צפי לעונה הקרובה: שלושה ישראלים, כולם יוצאי הפועל תל אביב, מצטרפים הקיץ לליגות גדולות: ורמוט, איתי שכטר וערן זהבי - השניים הראשונים לקייזרסלאוטרן מהבונדסליגה, זהבי לפאלרמו מהסרייה A. במשולש הזה ורמוט לכאורה נראה כמו הצלע הפחות אטרקטיבית. הוא יותר מבוגר משכטר וזהבי. הוא מגיע לאירופה לאחר עונה לא טובה. הוא כבר היה ליגיונר פעם אחת, בליגה הבלגית, וכשל בגדול. כמו כן, זהבי הולך לפאלרמו, הננטשת כנראה על ידי חבייר פאסטורה, הכוכב הארגנטיני שלה, ולכן הוא יוכל אולי להביא גם לסרייה A את התכונה לכבוש שערים חשובים ולהשיג יותר מכפי שכשרונו הדי מוגבל מעיד. שכטר, ולא ורמוט, היה המטרה הראשונה במעלה של קייזרסלאוטרן, וחברו הטוב הצטרף כסוג של תוספת זולה יחסית. אז מדוע דווקא ורמוט יהיה אולי מי שיצליח הכי הרבה מבין שלושת יוצאי הפועל תל אביב שהצטרפו לליגות המעולות באיטליה וגרמניה?

כיוון שגילי ורמוט יותר מוכשר מאיתי שכטר וערן זהבי. הקשר הצנום אמנם לוקה בכוח פיזי ובתנועה ולעתים אף באסרטיביות, אך נגיעותיו בכדור הן קסם. ראיית המשחק שלו מדהימה. יש לו גם דריבל מצוין והוא בדרך כלל לא מתבלבל מול שוער. לוורמוט יש בטחון עצמי שגובל לעתים במה נראה כמו אדישות - תכונה של גדולים. מאידך, יש לו גם חסרונות רבים. כלל לא בטוח שהוא יצליח העונה בגרמניה ואפילו מרבית הסיכויים שהחוויה האירופית שלו שוב תסתיים ככשלון. ולמרות זאת, הפוטנציאל שלו כל כך יותר גבוה מזה של היתר שאם יכולתו רק תתקרב אליו, יכול גילי ורמוט להרשים בליגה שכמעט כל עיני העולם מוטות לכיוונה. כי כיום מעמדה של הבונדסליגה נופל רק מזה של הפרמייר-ליג.

1. בן שהר
קבוצה: אוקזר, צרפת
גיל: 23 (עוד שבועיים)
מה עשה בעונה שעברה: 16 שערים ו-3 בישולים בהפועל תל אביב

צפי לעונה הקרובה: בן שהר לא רואה בעיניים. בן שהר תמיד בטוח ביכולתו, ולא משנה כמה קבוצות הוא יצטרך לעבור. לא משנה כמה הפתיחה שלו בהפועל תל אביב תהיה חלשה. לא משנה מה אמא שלו תאמר. לא משנה כמה המאמן שלו יספסל אותו או התקשורת תבשל אותו. בן שהר מאמין בעצמו. אם להיות כנים, אז התוצאות בשטח פחות מרשימות מבטחונו העצמי של שהר. באנגליה לא הצליח לתקוע יתד. גם לא בספרד. בהולנד הרשים בקבוצה קטנה. בישראל הרשים בקבוצה גדולה, אך גם לא לאורך כל העונה. ועדיין, שהר הוא כנראה המוכשר מבין כל הליגיונרים החדשים (למרות שהוא חדש-ישן). השילוב בין כוח, מהירות והתמצאות ברחבה מייחד אותו מבין כל החלוצים הישראלים האחרים (אולי למעט טוטו תמוז, שלא ברור מדוע הוא אינו ליגיונר בשלב הזה בקריירה שלו).

שהר מגיע למקום טוב. אוקזר היא קבוצה מסדר גודל בינוני בליגה טובה. אוקזר היא קבוצה שגידלה לא מעט כדורגלנים כבירים. היא יודעת איך להתייחס לצעירים, בעיקר אם הם מוכשרים. ויחד עם זאת, היא השקיעה לא מעט כסף בשהר (כחצי מיליון יורו, רק משכורת). בניגוד לאספניול, צ'לסי ופורטסמות', הוא מגיע לאוקזר כשחקן הרכב ויצטרך לשחק לא טוב כדי לאבד את מקומו. שהר מסוגל לכך, אבל הוא גם מסוגל לכבוש בצרורות ולעורר מהומות ברחבה. שהר הגיע לאוקזר כדי לעבוד. הוא רעב ומשתוקק להצלחה. באירופה, את ישראל הוא לא סופר. אולי זו הגישה, שבנוסף לכשרון ולעבודה המאוד קשה שמאפיינים אותו לכל אורך הקריירה, תאפשר לו לזרוח סוף סוף ביבשת הנכספת. לא ברמה הגבוהה ביותר שלה - קרי אנגליה, ספרד, גרמניה ואולי איטליה - שם כשרונו של שהר כנראה לא מספיק כדי לזרוח. אבל בקבוצה בינונית בליגה הצרפתית? על פניו, יעד אידיאלי לחלוץ הצעיר והאמביציוזי.