מעל כולם

גובה, כישרון וקור רוח ויכולות יש לשטילוב בשפע. מירי נבו יודעת שהמדליה באליפות העולם תקנה לו מעמד אצל השופטים וגם בלונדון אפשר לקחת אחת

מירי נבו
מירי נבו  15.10.11 - 14:55
לונדון מחכה לו. אלכס שטילוב (gettyimages)
לונדון מחכה לו. אלכס שטילוב (gettyimages)

תחילת כתבה

אלכס שטילוב הוא חבר של קבע בצמרת מתעמלי הקרקע בעולם. יותר מכך, הוא כבר חבר של קבע על הפודיום. עבורי, ועבור כל מי שקשור לענף ההתעמלות, כל מדליה של שטילוב הן עדיין בגדר חזון אחרית הימים והתרגשות עצומה. שטילוב הקפיץ בכשרונו הענק את ההיסטוריה של הענף הישראלי שנות דור קדימה. על זינוק כזה אפילו לא חלמנו ואנחנו בהחלט חרדים אם יהיה לזה המשך, אבל על כך בפעם אחרת, כי באמת שמגיע לשטילוב שנתרכז רק בו.

באופן אישי אלכס שטילוב קפץ מדרגה באליפות העולם בטוקיו. לא בגלל שהוא זכה בארד, כי מדליה כזו כבר יש לו מאליפות העולם 2009, אלא בגלל שהפעם מדובר היה בתחרות שבו הוא, ולא מעט מתעמלים אחרים, חייבים מדליה כדי להבטיח מקום במשחקים האולימפיים בלונדון. המשמעות היא ברורה: עוד משקל רב על הכתפיים, כאילו שלא היה כבד לסחוב ממילא.

גם העובדה ששטילוב היה שמיני ואחרון מבחינת סדר המתעמלים בגמר הקרקע הוסיפה ללחץ העצום. הישראלי בן ה-24, נאלץ להמתין כחצי שעה באולם, מטר מהמזרן, ולשמוע את הקפיצים החורקים של במת הקרקע. הוא מקפיד שלא באמת להסתכל על התרגילים של המתעמלים האחרים, וגם שלא להתבונן בלוח התוצאות, אבל אי אפשר שלא לשמוע את תשואות הקהל ולהבין היטב את הנעשה מסביב. בתוך כל סיר הלחץ המבעבע הזה הוא הצליח לשמור על ריכוז מקסימלי ולא לתת למתח לבוא לידי ביטוי בביצוע. תוסיפו את הידיעה שגם בארץ צופים בו בשידור ישיר, וקבלו סכנה לקריסה. כזו שגם ספורטאים גדולים בעולם נפלו בה.

קריסה? לא אצל אלכס שטילוב. הוא עלה למזרן בביטחון שיא וביצע תרגיל מצוין. בכלל, קשה שלא להתאהב בשטילוב. 1.85 מ' שמעופפים באויר הם מראה מסחרר (הגובה הממוצע של מתעמלים בקרקע הוא 1.65 מ', וזה ביום טוב). אם תצפו בו מקרוב באולם ההתעמלות הלסת תיפול לכם מרוב התפעלות.
הוא אמנם לא סיפק עד היום ביצוע שיספיק לזהב, אבל הוא בהחלט מסוגל להגיע לשם כי הוא קורץ מהחומר של ספורטאים פנומנאליים.

הנה גם המחשה: באחד הראיונות שערכתי עימו, אלכס סיפר כי הוא מסוגל לשנות אלמנט בעודו נמצא באוויר (באוויר!). בענף שבו מתעמלים, אחרי תרגול ממושך, מבצעים אלמנטים באופן אוטומטי, רק מתעמלים נדירים מסוגלים לשנות אלמנט בעודם באוויר, לשמור על אוריינטציה ומחשבה צלולה.

לזכיה של שטילוב בארד יש גם משמעות גדולה לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון ולסיכויים שלו לזכות במדליה. ראשית היא משפרת את הביטחון שלו אחרי עוד הצלחה במעמד של תחרות גדולה. בנוסף, לקיבוע מעמדו כמדליסט אצל השופטים יש חשיבות עצומה (כולם ראו היום את הכבוד שקיבל היפוליטו הברזילאי). כשהוא יגיע ללונדון הם יזכרו היטב שבבית יש לו מדליות מאליפויות אירופה ומאליפות העולם, ויבדקו את עצמם טוב טוב כשהם שופטים אותו.

ההתעמלות שייכת לאחד משלושת הענפים הפופולאריים ביותר במשחקים האולימפיים, לצד אתלטיקה ושחייה. מכאן היוקרה הגדולה של הענף, ומכאן גם התשוקה שלנו למדליה אולימפית היסטורית ראשונה לישראל במועדון היוקרתי הזה. אלכס שטילוב יכול להיות הראשון שיעשה זאת. אני יודעת מה אעשה בקיץ 2012, ומה אתכם?