הכל הולך בדרכו

כוכבי ה-NBA שזרמו לאירופה מבטיחים לנו עונה מסעירה, אבל השליט האמיתי הוא אחד שהיה שם, חזר והפך בזכות לראש לאריות: חואן קרלוס נבארו

גיל ברק
גיל ברק  20.10.11 - 15:30
נבארו. עזבו אותו מ-NBA, ביורוליג הוא שולט (gettyimages)
נבארו. עזבו אותו מ-NBA, ביורוליג הוא שולט (gettyimages)

תחילת כתבה

היא תמשיך להיות פייבוריטית ואף אחד לא יתפלא אם בעוד 7 חודשים ומשהו היא שוב תהיה אלופת אירופה. ברצלונה מסמלת גאווה, מסורת, המשכיות והצלחה. את כל התכונות האלה אפשר לשייך גם לשחקן אחד שהוביל, מוביל ויוביל אותה לתארים, עם עוד איזה MVP אישי על הדרך. וויליאמס, פארקר, קירילנקו, פרננדס, פארמר ואולי בראיינט וכוכבים אחרים מה-NBA ישדרגו את עונת הכדורסל האירופאית, אך בצל כל השמות הגדולים והכסף הגדול לא פחות ילהט גם השנה מי שהיה שם וחזר. מי שטעם את הליגה הנוצצת מארצות הברית והוכיח שקריירה של יותר משחקן לגיטימי בין כל הבלינג בלינג יכולה הייתה בשקט להיכנס לרזומה העשיר שלו. הוא שוב מתחיל עונת יורוליג עם תואר טרי בכיס, הפעם כאלוף אירופה עם נבחרתו, ושוב יראה לכולם מי שולט באירופה ונחשב כבר היום, עם עוד כמה שנים טובות לתת, לאחד האירופאים הגדולים בהיסטוריית הכדורסל. נכון, קוראים לו חואן קרלוס נבארו.

לה בומבה עושה כנראה משהו נכון. נאמן למועדון בו גדל, נשאר שם לא רק בזכות האהבה לה זכה ועדיין זוכה מהקהל ומההנהלה, אלא גם מהידיעה שכל הגדולים והטובים שואפים להגיע לקבוצה אולי הכי מפוארת באירופה. זו שמושכת אליה קהל גם בזכות קבוצת הכדורגל הפופולרית שמשחקת במרחק 3 דקות הליכה מאולם הכדורסל העירוני. קבוצה מצליחה שווה תארים ששווים הכנסות ששווים כסף. ואם אפשר להיות ראש לאריות, אז מדוע בכלל לשקול אופציה אחרת?

נבארו לא מיהר לכבוש פסגות בטרם הגיע לבשלות. למרות שנבחר על ידי וושינגטון וויזארדס במקום ה-40 בדראפט 2002, החליט להישאר בברצלונה. כבר אז הוא ידע שילד בן 22 שעוד לא עזב את בית הוריו יתקשה להתפתח כאדם וככדורסלן בוסרי בוושינגטון החלשה, הקרה ונטולת הפוקוס והסקסיות, כשעליו יהיה להתמודד עם קשיי שפה ומנטליות שונה. והוא ידע למה.

שנה מאוחר יותר כבר היה שותף מלא לזכיית ברצלונה בכל התארים האפשריים - הליגה הספרדית, גביע המלך והיורוליג. דיאן בודירוגה הגדול וגרגור פוצ'קה היו שם לידו, בדיוק כמו שפאו גאסול היה זה שחיכה לו בממפיס, לשם הגיע לה בומבה ב-2007 כשהוא כבר בשל ומספיק מאותר בזירה האירופאית כדי להיות רעב לאתגר האמריקאי. בעונה אחת, מול הגארדים הטובים בעולם, הוא הגיע לממוצע של 10.9 נקודות למשחק עם 36 אחוזים מחוץ לקשת. לא רע עבור רוקי צנום בגובה 1.91 מ', לא אתלט גדול, לא שומר גדול, לא מוסר גדול, אבל חיית משחק עם חושים נדירים ויכולת קליעה חסרת טווח.

לאחר ששלב ההוכחות הסתיים, חזר נבארו לקבוצת נעוריו. אחת הערים התוססות בעולם היא הבית שלו, אין כמו האוכל של אמא וגם הפרנסה לא רעה, אם אפשר להמעיט כך בערכם של 12.5 מיליון יורו ל-5 שנים. גם אי אפשר שלא לאהוב אותו. הקטלוני בן ה-31 משחק בליגה הספרדית ובקבוצת האם ברצלונה מגיל 17. כבר למעלה מעשור שמאמנים ושחקנים יריבים מחפשים פתרונות לעצירת המלך חואן קרלוס. ואין. שליט בלעדי. וכל עוד נבארו מוביל את ברצלונה, היא בעיניי הפייבוריטית.

נשיא המועדון סנדרו רוסיי והמאמן צ'אבי פסקוואל יודעים שהמשכיות היא שם המשחק. החוזים של שחקני המפתח הם ארוכי טווח ולא בכדי המובילים שהיו שם בעונה שעברה ישחקו בבירת קטלוניה גם בזו הקרובה. ויקטור סאדה, פראן ואסקס, ג'ו אינגלס, בוניפס נ'דונג, קוסטה פרוביץ', אראזם לורבק, פיט מייקל ונבארו כמובן הם הבסיס והשלד. מבחינה מקצועית השמיניה הזאת מחולקת יפה לגארדים, קלעים, פורוורדים ושחקני פנים. מסביבם הגיעו חיזוקים נקודתיים בדמות שחקנים מחברים שעושים הרבה דברים - צ'אק אידסון, למשל, או אפילו סי.ג'יי וואלאס האמריקני ואיבן גארסיה הספרדי. תוסיפו לרוסטר שני שחקנים צעירים כמו צ'אבי רבאסדה בן ה-22 וז'וסף פרס בן ה-17 שעלה מהנוער ותקבלו חבורה מאוזנת בכל התפקידים על המגרש עם הניסיון הנדרש והמבט אל פיתוח הנוער והכשרתו. כל אלה יחפו על עזיבתם של הילד הנצחי ריקי רוביו, שאיכזב בעונות שעברו כשלא הצליח לשפר אלמנטים כמו קליעה, חוסן פיזי ויציבות תוך כדי עונה ולעיתים קרובות גם תוך כדי משחקים, וגם על סיום החוזה של טרנס מוריס האדיש והשבע.

הפלאו בלאוגראנה ימשיך להיות מלא, אוהדי הכדורגל יתערבבו עם אלה של הכדורסל והקונצרט יימשך גם השנה. המצב הכלכלי של הקטלונים הוא מהיותר יציבים ביבשת. היעד הוא פיינל פור ומעלה כדי לכפר על הפאשלה בעונה שעברה שהסתיימה בהפסד לפנאתינייקוס שלב אחד מוקדם מדי, למרות יתרון ביתיות, והדם החדש בקבוצה יעיר את הוותיקים והשבעים. וכמובן שיש לה את ההוא. כן, זה עם המספר 11 על הגב.