בשורה התחתונה מכבי תל אביב עלתה אמש (חמישי) להצלבה אחרי ההפסד של קאנטו לברצלונה, במשחק שהיתה לו גם השפעה למשחק מול ז'לגיריס. קובנה באה לישראל מהמקום האחרון בבית עם מאזן של 4:0, ולמרות שיש לה קבוצה סבירה היא לא היתה אמורה לאיים ברצינות על המעמד של מכבי. אבל דווקא הקבוצה שניצחה רק פעם אחת בחוץ העונה ביורוליג הזכירה את המשחק מול שרלרואה בסיבוב הראשון (59:69 למכבי, אחרי מאבק צמוד לכל אורכו).
אז מה הסיבה לכך? בשבוע שעבר נערכו בישראל וברחבי היבשת משחקי גביע המדינה, כאשר כל אחת בשיטה שלה, בין אם מדובר בפיינל 4 או פיינל 8, וברור שעבור כל קבוצה זו הזדמנות לזכות באחד התארים שכולם חושקים בו ולצאת לחגוג. למשחק כמו זה של אמש, שחקנים צריכים להגיע בשיא מקצועי ומנטאלי, אבל קשה לעשות את הניתוק מגביע המדינה ובאופן מסורתי, בכל שנה במחזור הזה מתרחשות הפתעות (הפעם זה הסתיים עם הפסדים של סיינה ופנאתינייקוס וניצחונות דחוקים של ברצלונה ומכבי).
3:24 דקות. זה משך הזמן שדמונד מאלט היה אמש על הפרקט. מאז הצטרפותו של הרכז בן ה-34 משרלרואה אחרי עזיבתו של ג'ורדן פארמר ל-NBA, מתחבט בלאט בקשר למעמדו ותפקודו של מאלט. הוא הובא כמובן למשבצת הרכז ובלאט עשה והקריב לא מעט כדי לנסות לשלבו, אולם כאשר מאלט במשחק יש "פחות עמדת רכז" במגרש. כלומר, יוגב אוחיון ותיאו פאפאלוקאס מביאים יותר תועלת כרכזים. בנוסף, גם הציוות בין מאלט לקית' לנגפורד הוא לא מוצלח וסימן השאלה סביבו מרחף כל הזמן.
דחיקתו של מאלט מרשימת השחקנים במשחקי הגביע והיעדרו של פאפאלוקאס בשבוע שעבר, לא נתנו לקבוצה לתרגל אותם ולכן מאלט התחיל את המשחק לא טוב. נכון שזה לא היה רק באשמתו, אבל מהר מאוד מכבי נקלעה לפיגור גדול כשהיה נראה שז'לגיריס הגיעה עם תוכנית משחק טובה יותר מבחינה הגנתית והתקפית, אפילו החילופים המהירים של בלאט לא עזרו. אלא שאז הגיע פאפאלוקאס, שהציג ברבע השני משחק טוב מאוד (7 נקודות ברבע) והוביל את הצהובים חזרה לתמונה.
אבל משום מה, דווקא הפיגור קטן בהפסקה (37:33) גרם שוב לחוסר הריכוז ולרמת משחק נמוכה ברבע השלישי כאשר ההפרש חזר לדו ספרתי. ההרכבים לא מספיק התחברו ולא היו די מותאמים למה שנדרש באותן דקות, למשל כאשר אוחיון ופאפאלוקאס שיחקו יחד. כאן הגיע "זמן הפעולות האישיות". שתי שלשות משוגעות של דייויד בלו בערב לא טוב בכלל מבחינה סטטיסטית (2 מ-8 מחוץ לקשת) בצירוף בידודים וכניסות לסל של לנגפורד וגם שתי חסימות גדולות של דווין סמית' על רוברטאס יבטוקאס ודאיניוס שאלנגה, סידרו בסופו של דבר למכבי את הניצחון המיוחל.
יחד עם זאת, תהיו בטוחים שהניצחון אמש לא השכיח מעיני הצוות המקצועי וגם מהצופים בהיכל נוקיה שהמשחק הקבוצתי לא היה בשיאו (רק 13 אסיסטים, 7 מפאפאלוקאס). כעת המשחק מול ברצלונה הוא לפרוטוקול ולא ייקבע דבר (ברצלונה כבר הבטיחה אמש את המקום הראשון). ולכן מכבי תצטרך להכין את עצמה טוב יותר לקראת סדרת ההצלבה מול פנאתינייקוס או קאזאן החזקות. הצהובים יצטרכו להגיע עם רמת משחק שונה בהגנה ובהתקפה. היכולת מאמש לא תספיק, למרות שהפעם זה עובר בגלל נסיבות הגביע המקלות.