$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

יואל רזבוזוב לא לבד: דירוג 10 ספורטאים שכיכבו בפוליטיקה

היה להם את כל הכח, הכסף והתהילה שאתלט יכול להשיג, אבל הם בכל זאת בחרו להמיר הכל בעולם החליפות, המשרדים והתככים. בחלק מהמקרים הם ניקו אורוות, אבל היו גם כאלו שבחרו להתלכלך. לא לערבב בין השניים? אין דבר כזה

ניצן פלד  22.01.13 - 18:23
עם כיוון השעון: שוורצנגר, פורד, קווין ג'ונסון וג'ורג' וואה (GETTYIMAGES)
עם כיוון השעון: שוורצנגר, פורד, קווין ג'ונסון וג'ורג' וואה (GETTYIMAGES)

"ספורט ופוליטיקה אסור לערבב". נשמע מוכר? רק באתר הזה, מאז הבוקר, קראתם את המשפט הזה אולי 15 פעמים. נדוש, נכון? אבל תשמעו קטע: אין מה "לא לערבב כאן". התחומים האלה מעורבבים. כל הזמן. וזה לאו דווקא דבר רע. נכון, יש לו חסרונות, אבל זו המציאות ואי אפשר להפריד בין השניים. במסגרת החיבור הבלתי נמנע בין ספורט לפוליטיקה ראינו לאורך השנים לא מעט אנשים שעשו את המעבר מעיסוק אתלטי כלשהו לעולם החליפות, המשרדים ולחיצות הידיים.

רצינו לומר שהרעיון לכתבה הזו הגיע מיואל רזבוזוב, שלפי הסקרים אמור להיות הספורטאי האולימפי הראשון בתולדות המדינה שהופך להיות חבר כנסת, אבל האמת היא שהרעיון בא דווקא מעיסוקו הצדדי של ראש מפלגתו, יאיר לפיד, שידוע בתור מתאגרף חובב. אנחנו יודעים, זה לא יפה. אם כבר "ספורטאים שהפכו לפוליטיקאים" אין ספק בכלל שרזבוזוב הוא דוגמא טובה בהרבה מיאיר. ראשית, כי הוא היה ספורטאי אמיתי. שנית, כי הוא ב"פוליטיקה" יותר זמן מאשר לפיד. אבל שיהיה. זה לא משנה.

הרעיון עלה, ויצאנו לסקור את הרשת כדי להגיש לכם רשימה של עשרה מפורסמים שעשו את שלהם בזירה ספורטיבית כלשהי, והמשיכו משם לעשייה ציבורית. ובלי קשר לעשרה האלה, אין ספק שיהיה מעניין לראות עוד כמה דמויות ספורטיביות ישראליות חיוביות נכנסות לעסק הזה שנקרא פוליטיקה, בתקווה שיצליחו לנקות אותו קצת, לפני שהוא ילכלך אותם.

**
כדי לעשות את זה מעניין, הענקנו "ציון קריירה" בסולם של F (נכשל) עד A עבור הקריירה הספורטיבית והקריירה הפוליטית של כל אחד מהמוזכרים כאן, ודירגנו אותם לפי הציון הממוצע שהתקבל.

**

יורדן לצ'קוב
בספורט: OFC סליבן זו קבוצת כדורגל בולגרית קטנה, שאל המיקום הכי גבוה אליו הגיע - מקום שישי - היא טיפסה לאחרונה לפני 20 שנה, וכרגע משחקת בליגה השנייה. למה אנחנו מספרים לכם את זה? כי בין 84' ל-91' שיחק שם הקשר יורדן לצ'קוב, שגם נולד בעיר הזו. הוא פרח לקריירה עשירה, שעברה בין היתר בהמבורג, מארסיי ובשיקטאש, ולמרות שהביא גביע לסליבן הקטנה ב-91', אין ספק בכלל שהישג השיא שלו היה כשהוביל עם חריסטו סטוייצ'קוב את נבחרת בולגריה לחצי גמר מונדיאל 94.
ציון קריירה: B+

בפוליטיקה: בתחילת העשור הקודם לצ'קוב רשם הישג מיוחד - ב-2002 הוא חזר לשחקן בסליבן, ב-2003 נבחר לראש העיר, ב-2004 פרש מכדורגל. משהו התבלבל שם, כנראה. ב-2007 נבחר בשנית, וכעבור שנה הודח מתפקידו בגלל חשד לניהול לא תקין, רק כדי לחזור לכסאו בהמשך. ולא היינו יודעים את זה אם לא היינו שומעים ממש לפני כמה ימים שבסופו של דבר הוא כן הורשע, ועומד להישלח לכלא הבולגרי לשנתיים. לא נעים.
ציון קריירה: F

ציון ממוצע: C (בכל זאת, כלא וזה)

דווייט אייזנהאואר
בספורט: "כשלא התקבלתי לנבחרת הבייסבול, זו הייתה אחת האכזבות הגדולות בחיי, אם לא הגדולה שבהן". אלפי סטודנטים אמריקאים אלמוניים יכולים להיות חתומים על הציטוט הנ"ל, רק שהפעם מדובר באחד די מפורסם. "אייק" נהנה מקריירה ספורטיבית צנועה, בעיקר כצוער באקדמיה הצבאית ווסט פוינט, ואף זכה לתקל את ג'ים ת'ורפ האגדי במשחק פוטבול. הוא גם נטל חלק בקבוצות האיגרוף, הסייף, ההתעמלות והפוטבול של האקדמיה הצבאית, אבל הבייסבול היה אהבתו הגדולה. האגדה אף מספרת כי לפני הקריירה הצבאית (והפוליטית) שיחק בליגה חצי-מקצוענית תחת השם הבדוי "ווילסון", כדי לא לסכן את מעמדו החובבני. בעוד שהפוליטיקאי לעתיד חלק עם חברו לדיג את חלומו להיות שחקן בייסבול, והחבר חשף כי הוא שואף להיות נשיא ארה"ב, אך "אף אחד מהם לא הגשים את חלומו".
ציון קריירה: C

בפוליטיקה: ב-1915 סיים את לימודיו באקדמיה עם ברך פצועה, שלא איפשרה לו לשחק פוטבול יותר. אבל זה בסדר. היא הייתה מספיק בריאה כדי לתמוך בו כל הדרך עד לתפקיד מפקד בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לאחר מכן המשיך לבית הלבן, וכיהן כנשיא בין 53' ל-61'. קשה למצוא מישהו שעשה יותר עבודה עבור המדינה שלו מאשר אייזנהאואר עשה עבור ארה"ב (והעולם החופשי בכלל).
ציון קריירה: A+

ציון ממוצע: B (בגלל שמעולם לא היה ספורטאי מקצוען)

ג'ורג' וואה
בספורט: עולם הכדורגל התוודע לחלוץ הליברי האימתני ב-1988, כשהצטרף למונאקו והחל לכבוש בצרורות. בין 92' ל-95' הצטיין במדי פ.ס.ז' וזכה עמה בתארים, אבל השיא הגיע מיד לאחר מכן, כשב-95' הוא נבחר לשחקן השנה בעולם של פיפ"א וזכה גם בכדור הזהב - האפריקאי הראשון שזוכה בתארים הללו. כעבור שנה סיים שני במשאל של פיפ"א כשהוא ממשיך להצטיין במדי מילאן, בה שיחק בין 95' ל-99', וקטף שתי אליפויות. עם נבחרת ליבריה הקטנה הצליח להעפיל פעמיים לגביע אפריקה לאומות.
ציון קריירה: A-

בפוליטיקה: וואה, שנולד נוצרי, התאסלם, חזר לחיקו של ישו לאחר מכן, פרש ב-2002, וב-2005 - נוכח לא מעט קשיים - רץ לנשיאות מולדתו מול אלן ג'ונסון סירליף, פוליטיקאית ליברית ותיקה, משכילה, מוערכת ומנוסה. וואה צבר 28.3% מהקולות בסיבוב הראשון - פער משמעותי מה-19.8% שסירליף קיבלה. אבל בסיבוב השני הובס וואה 60:40, מה שהוביל למחאות מצד תומכיו בטענה לאי סדרים (טענות שלא היה להן בסיס). מאז וואה הספיק להשלים את השכלתו בלימודים אקדמאיים בארה"ב ולחזור לפוליטיקה הליברית. ב-2011 רץ שוב לנשיאות, הפעם כסגן-מיועד. התוצאה הסופית - ניצחון של סירליף עם 91% בבחירות - מעמידה בספק ניסיון שלישי.
ציון קריירה: B-

ציון ממוצע: B (בגלל ההפסד האחרון)

ג'ראלד פורד
בספורט: בימים בהם שחקני פוטבול עוד שיחקו בשני צידי המגרש, פורד היה סנטר (בהתקפה) וליינבקר (בהגנה) כשלמד באוניברסיטת מישיגן בתחילת שנות השלושים. בעונות של 32' ו-33' הוביל את הוולברינס לשנתיים של נצחונות רצופים (!!!), נקיות מהפסדים. הוא היה שחקן מכללות מספיק טוב כדי להיבחר לכמה משחקי ראווה אזוריים וארציים וב-34' היה חלק מאירוע ביזארי, בו נשיא ארצות הברית לעתיד טיקל והוריד לדשא את זוכה פרס ההייסמן (המקבילה של פוטבול המכללות ל-MVP) לעתיד, ג'יי ברוואנגר.
ציון קריירה: C+

בפוליטיקה: אמנם, אמריקאים רבים נושאים איתם את ימי קריירת המכללות שלהם בגאווה עד יומם האחרון, אבל לפורד היו הישגים אחרים להתגאות בהם. ב-74' הגיעה הקריירה הפוליטית שלו לשיאה כשהחליף את ריצ'רד ניקסון שהתפטר מנשיאות ארה"ב, תפקיד בו פורד כיהן עד שהפסיד ב-76' לג'ימי קרטר. פרט טריוויה מעניין לגביו: היחיד בתולדות ארה"ב שכיהן כסגן נשיא וכנשיא, מבלי להיבחר לתפקידים האלה (את שניהם ירש אחרי התפטרות). פורד ז"ל מת ב-2006 בגיל 93, ואף נשיא אמריקאי לא האריך ימים יותר ממנו.
ציון קריירה: A

ציון ממוצע: B (בגלל שלא נבחר בהצבעה לתפקידיו הבכירים)

ג'סי ונטורה
בספורט: "נצח אם אתה יכול, הפסד אם אתה חייב, אבל תמיד תרמה". יופי של סלוגן ללכת איתו לקריירה ספורטיבית. אלא ש... איך נאמר? זה לא מ-מ-ש ספורט, ההיאבקות הזו שוונטורה היה חלק ממנה. כן, זה קשה וכואב, אבל, נו, אתם יודעים. במסגרת הזו ונטורה, שגילם דמות "רעה", נהנה מקריירה מוצלחת בין 75' ל-86' והיה אחת הדמויות היותר צבעוניות, בעולם בו כל הדמויות חייבות להיות צבעוניות.
ציון קריירה: B

בפוליטיקה: אמנם, בדומה לשוורצנגר, גם הוא עבר במשחק לפני שפנה לפוליטיקה (ב-87' הופיע לצידו ב"הטורף"), אבל לעולם הפוליטיקה הביא הרבה מקוריות. אחרי 4 שנים כראש עיריית ברוקלין פארק, מינסוטה (בה נולד), רץ לכסא מושל מינסוטה בקמפיין אנרגטי, שונה, שאפילו השתמש באינטרנט. ואנחנו מדברים על סוף שנות התשעים כאן. הסטיקרים "המושל שלי יכול לכסח את המושל שלך" זכורים מ-4 שנות מושבו בתפקיד. בשנים האחרונות חזר לעסוק בטלוויזיה.
ציון קריירה: B+

ציון ממוצע: B (כי היאבקות זה לא באמת ספורט)

קווין ג'ונסון
בספורט: אחד הרכזים הגדולים בתולדות ה-NBA. כל כך מהיר שמישהו אמר עליו פעם שהוא ראה אותו משחק טניס עם עצמו. למשך עשור, בין 88' ל-97', סיפק 20 נקודות ו-10 אסיסטים בכל ערב במדי פיניקס סאנס. בעונת 92/3, כשצ'ארלס בארקלי הצטרף לסאנס, הקבוצה הגיעה עד לגמר. שם, בפיגור 2:0, המשחק השלישי מול שיקגו בולס הלך להארכה ראשונה, שנייה ושלישית. KJ שיחק את כל 62 הדקות של המשחק (!) והוביל את פיניקס לניצחון 121:129 שצימק ל-2:1. אמנם הבולס ניצחו בסופו של דבר 2:4, אבל לרכז של הסאנס הם לא מצאו תשובה עד לרגע האחרון בסדרה. חתום על אחד המהלכים המרהיבים בתולדות הליגה כשהטביע על האקים אולאג'וואן, אולי החוסם הגדול אי פעם.
ציון קריירה: A-

בפוליטיקה: כבר ב-89', כשהוא רק בן 23, הקים את HOPE, ארגון צדקה שמתמקד בחינוך, ושמהר מאוד הפך לארגון-גג לארגונים שכאלה. הוא כיהן כמנכ"ל HOPE עד 2008, אז נבחר לראש עיריית סקרמנטו, עיר הולדתו, בפער עצום של 42:57 מיריבתו. ב-2011 נבחר לקדנציה שנייה בפער גדול עוד יותר (24:59). סמלי שתחת המשמרת שלו עלולה העיר לאבד את קבוצת ה-NBA שלה. אבל עם הניסיון שלו בהשקעה בחינוך, בתי ספר, אומנויות, פיתוח כלכלי וטיפוח מוסדות ציבור, מותר לתת לו את הקרדיט שהוא יודע מה הוא עושה גם אם הקינגס יעזבו.
ציון קריירה: B

ציון ממוצע: B+ (בזכות העובדה שהתחיל לדאוג לאחרים מגיל צעיר)

מאני פקיאו
בספורט: ב-1995 ניצח את קרב האגרוף הרשמי הראשון שלו. ב-97' שיפר את מאזנו ל-1:20 וזכה בתואר בינלאומי ראשון. מאז ועד היום הספיק לנצח כל כך הרבה קרבות, ולזכות בכל כך הרבה תארים, עד שלאורך שנים רבות שמו עלה בכל דיון לגבי זהות המתאגרף הטוב בעולם "פאונד פור פאונד". הפך לראשון שזוכה באליפות העולם בשמונה קטגוריות שונות והראשון להיות האלוף הבלתי מעורער בארבעה משקלים שונים. הפסד גדול של עולם האגרוף שכבר לעולם לא נראה אותו ואת פלוייד מייוות'ר אחד מול השני בשיאם.
ציון קריירה: A

בפוליטיקה: ב-2007 הפסיד בקמפיין הראשון שלו, והאדם שניצח אותו אמר שהוא מאמין שזה קרה כי "יותר מכל, האנשים עוד לא היו מוכנים להפסיד אותו כמתאגרף". בפעם השנייה שרץ לבית הנבחרים כבר נבחר ברוב גדול ב-2010 כשהוא מביס יריב ותיק, חזק ועשיר. קריירה צעירה שימיה הגדולים עוד לפניה. בדיוק הפוך מקריירת האגרוף הענקית שלו.
ציון קריירה: B-

ציון ממוצע: B+ (בזכות העתיד המבטיח)

ארנולד שוורצנגר
בספורט: ב-1970 זכה בתחרות "מר אולימפיה" (שלעתים נקראת בטעות "מר עולם", שזו בכלל המקבילה הזכרית ל"מיס תבל") בניו יורק, ובגיל 23 היה לצעיר אי פעם שזוכה בתואר הבכיר בענף פיתוח הגוף. ב-75' הוא השלים זכייה שישית ברציפות - שיא שהחזיק מעמד 15 שנה (ומאז הושג עוד פעמיים). משם פצח בקריירה קולנועית מהמכניסות בתולדות הוליווד. אבל החלק המעניין ביותר בקריירה הספורטיבית שלו הוא ההתחלה, כפי שהיא מובאת כאן בסרט הקצר מבית "30 על 30" של ESPN.
ציון קריירה: B+

בפוליטיקה: עוד בשנות השמונים, ימי השיא של קריירת המשחק שלו, תמך במועמדים הרפובליקנים לנשיאות ארה"ב, ובתחילת שנות התשעים מונה על ידי ג'ורג' בוש האב למועצה הנשיאותית לכושר גופני וספורט. אבל שיא הקריירה הפוליטית שלו הגיע ב-2003, אז נבחר על ידי תושבי קליפורניה למושל אחת המדינות המשפיעות ביותר בארצות הברית למרות האשמות על הטרדה מינית. ב-2006 נבחר בשנית.
ציון קריירה: A-

ציון ממוצע: A- (בזכות הכהונה השנייה)

פלה
בספורט: יש כאלה, לא מעט, שאומרים שעד שליאונל מסי לא יעזוב את ברצלונה ויצליח במקום אחר, יהיה קשה להעניק לו את תואר הכדורגלן הטוב בהיסטוריה. ובכן, פלה - שיש רבים המחשיבים אותו לטוב אי פעם - שיחק 18 שנה בסנטוס, לפני שסיים את הקריירה עם שנתיים בניו יורק קוסמוס. אז למה העובדה שכל חייו בערך שיחק בקבוצה בה גדל לא מפריעה כשמדברים על פלה? אולי כי בגיל 18 הוא הבקיע 6 שערים במונדיאל 58' והוביל את ברזיל לזכייה היסטורית, ואח"כ היה שותף לשתי זכיות נוספות. אולי.
ציון קריירה: A+

בפוליטיקה: בימיו כשחקן פעיל נחשד ונחקר על ידי השלטון הדיקטטורי הצבאי הברזילאי ("החונטה") תחת החשד כי הוא מגלה נטיות שמאלניות. פלה זנח את העיסוק בעניינים פנימיים עד לאחר שנפל השלטון הצבאי בברזיל בשנות השמונים. את מירב המאמצים הדיפולמטיים שלו הוא משקיע באו"ם, שם כיהן כשגריר לענייני אקולוגיה וסביבה בשנות התשעים, וכיום נמנה על שגרירי הרצון הטוב של אונסקו. בפוליטיקה הפנים-ברזילאית כיהן כשר הספורט בין 95' ל-2001, תקופה בה הספיק להעביר את "חוק פלה", המנסה להילחם בשחיתויות בכדורגל המקומי.
ציון קריירה: B

ציון ממוצע: A- (לא ראשון כי מנסה יותר מדי שלא ללכלך את ידיו בעניינים קשים באמת)

ביל בראדלי
בספורט: ב-64' בראדלי זכה עם נבחרת ארה"ב בזהב האולימפי בכדורסל במשחקי טוקיו. ב-65' סיים את לימודיו בפרינסטון ונבחר בדראפט על ידי הניו יורק ניקס. אז מה, הולכים, נכון? ובכן, לא אם אתה בין בראדלי. הוא המשיך את לימודיו באוקספורד, אנגליה, ובמקביל שיחק באולימפיה מילאנו האיטלקית, עמה זכה באליפות אירופה ב-66'. רק לאחר מכן הצטרף לניקס לקריירה עשירה של 10 עונות, 2 אליפויות והופעה אחת באולסטאר. ב-83' נכנס להיכל התהילה של ה-NBA.
ציון קריירה: -A

בפוליטיקה: וויליאם וורן בראדלי היה חובב פוליטיקה נלהב, וכפי שאפשר להבין מההחלטה לדחות את קריירת ה-NBA שלו כדי ללמור באנגליה ולשחק באיטליה, הוא לא בנה על להישאר בכדורסל כל החיים. עוד כשחקן הניקס תמך בפוליטיקאים דמוקרטיים מאזור ניו ג'רזי, וכשפרש ב-77' החליט להתמודד בבחירות לסנאט - דבר אותו תיכנן שנים קודם לכן. הקמפיין היה מוצלח וב-79' נבחר לסנאט מטעם מדינת ניו ג'רזי. אמנם היו שצפו לו התקדמות מטאורית עד לחדר הסגלגל, אבל הוא נותר סנאטור - תפקיד אותו מילא בהצלחה משך 18 שנה.
ציון קריירה: -A

ציון ממוצע: -A (היכל תהילה בכדורסל, חבר סנאט 18 שנה. אפשר באמת לבקש יותר מזה?)