הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קמפיין הבחירות: מכתירים את מצטייני העונה הסדירה ב-NBA

רגע לפני שהפלייאוף נפתח, הגיע הזמן לסכם את מה שהיה: מי הרוקי הבולט, מי השחקן המשתפר ולמה לברון הוא לא ה-MVP. ניצן פלד עם כל אלה שעשו לו את 2012/13. לא מסכימים? טקבקו. סוגרים עונה ב-NBA, הכתבה הראשונה בסדרה

ניצן פלד  18.04.13 - 13:05
חלק מהאנשים של העונה הזו: לברון, כרמלו, ווסטברוק ופול (gettyimages)
חלק מהאנשים של העונה הזו: לברון, כרמלו, ווסטברוק ופול (gettyimages)
תחילת כתבה

להלן בחירותיי האישיות לפרסים האישיים של עונת 2012/3 ב-NBA. הבחירות הן על פי דעתי האישית, וכפי שהייתי מצביע, אם הייתי חשוב ומספיק ומישהו היה נותן לי זכות הצבעה. יש כאן 10 קטגוריות, חציין אמיתיות, חציין מומצאות. אני אעבור עליהן בזריזות, לפני שנגיע למנה העיקרית.

רוקי העונה: דמיאן לילארד

בקצרה: נתחיל בקטגורייה הכי ברורה העונה. אין בכלל שאלה. פורטלנד הימרה בבחירה גבוהה (6) על הגארד המתפוצץ הזה, והוא הוכיח שהוא גדול לא רק על יריבים נחותים כמו אלה שפגש בימיו באוניברסיטת וובר סטייט הקטנה, אלא גם על מרבית השומרים בליגה הטובה בעולם.

חמישייה 1: לילארד, ביל, קיד-גילכריסט, דייויס, דראמונד

חמישייה 2: ווייטרס, שבד, בארנס, הארקלס, ולאנצ'יונאס

המורשת חברתית: קובי ברייאנט

בקצרה: קצת מוזר לראות את המילים "חברתית" ו"קובי" ברצף, אבל במילים שלו על עצמו: "האנטי חברתי הפך לחברתי". זה קרה בינואר השנה, כש הצטרף לשאר העולם, פתח חשבון טוויטר, התחיל להפציץ גם שם (באחוזים סבירים יחסית) וכבר הגיע ליותר מ-2 מיליון עוקבים. לבלאק ממבה גם חשבון פייסבוק עם יותר מ-16 מיליון לייקים וחשבון אינסטגרם חדש מהימים האחרונים. בימים אלה, עם הפציעה והכל, יש לו הרבה זמן פנוי והוא מבלה שם לא מעט, ומעניק חויית מעקב ייחודית בכל הפלטפורמות. מורגש שהוא עוד חדש בתחום, אבל אתם יודעים מה קורה כשקובי מחליט שהוא נכנס במשהו.

חמישייה: מג'יק (מה לעשות, עדיין הרכז המעניין בטוויטר), קובי, לברון, גריפין, קווין לאב

"שור, איי לאב הומוס" (HUMUS): בריאן רוברטס

בקצרה: מבין כל השחקנים שעברו פה בארץ וכיום משחקים ב-NBA, בריאן רוברטס הוא המצטיין של העונה. "אי אפשר לדעת מה ירגיש אנתוני דייויס אם דברים לא יתרוממו בניו אורלינס, כשיגיע לסוף החוזה שלו", כתב לאחרונה דייויד ת'ורפ מ-ESPN, "וכשגורדון פצוע ואוסטין ריברס גרוע, רוברטס הוכיח שהצוות הניהולי של הקבוצה איננו חסר יכולת". האם יש זה מקרי שמי שעבר בגלבוע גליל משחק היום בקבוצה בה מועסק סקאוט ישראלי? לא נראה לי.

חמישייה: רוברטס, אייברי בראדלי, אלן אנדרסון, פי. ג'יי טאקר, ג'יי. ג'יי היקסון (ישחקו סמול בול. כמו שהם מכירים מכאן)

שחקן ההגנה: לארי סנדרס

בקצרה: האיש הזה הוא הסיבה שקבוצה עם שני גארדים קטנטנים בחמישייה מגיעה לפלייאוף, כי הוא פשוט משחק הגנה בשבילם ומאפשר לבאקס להמר בהגנה ולרוץ קדימה. כל הסגנון של מילווקי, שבלעדיו לא היו מגיעים לפלייאוף, לא היה מתאפשר לולא יכולותיו. האחוז מהשדה שיריבות הבאקס קולעות מקרבת הסל בדקות שסנדרס על הפרקט הוא מהנמוכים בליגה, ועם כמעט 10 ו-3 בריב' ובחס' כל משחק, הוא האיש הכי חשוב באחד הקווים הקדמיים הכי קשוחים שיש.

חמישייה 1: טוני אלן, איגודאלה, פול ג'ורג', לארי סנדרס, מ. גאסול

חמישייה 2: אייברי בראדלי, דנג, ג'. סמית', נואה, דאנקן

לא עבר מעלינו: קירק היינריך

בקצרה: מכירים את השחקנים האלה שהתרומה שלהם לא זועקת מדפי הסטטיסטיקה, או שלא מקבלים המון דקות, אבל עושים עבודת קודש בכל רגע נתון? אז לא מזמן השתפכתי כאן על היינריך, ועכשיו קראתי שהוא הוביל השנה את הליגה ב"אסיסטים יד-שנייה" (מסירה שהובילה לאסיסט). עוד משהו שעוזר לקבוצה לקלוע סלים, אבל לא תראו בטבלאות הרגילות.

חמישייה (בערך לפי הכתבה הזו): היינריך, צ'אלמרס, פרינס, קופלנד, רג'י אוואנס

השחקן השישי: ג'יי. אר סמית'

בקצרה: לא זוכר עונה עם כל כך הרבה מועמדים לתואר הזה, אבל סמית' חייב לקבל אותו, בעיני, כי אף אחד מהמועמדים האחרים לא היה השחקן השני הכי חשוב בהתקפה של הקבוצה שלו. וכי אף פעם לא ראיתי שחקן שישי ששיחק יותר דקות מכל אחד אחר בקבוצה שלו.

חמישיית שחקנים שישיים: ג'ארט ג'ק, סמית', קרופורד, רייאן אנדסון, ג'אבייל מגי

השחקן השביעי: קורי ברואר

בקצרה: למה לעצור בשישי? ובכן, כי התחקיר שעשיתי בשביל שתי השורות שאתם קוראים פה לקח לי שעה, והיה משעמם נורא. בכל מקרה, הזוכה הוא ברואר, מועמד לגיטימי לתואר "השחקן השישי", רק שהשחקן השישי בדנבר הוא אנדרה מילר.

חמישייה: ג'ייסון טרי, ברואר, מאט בארנס, פייבורס, דראמונד (האמת, יצאה חמישייה יותר טובה משחשבתי. הנה, תראו את החמישייה השנייה: שבד, ניק יאנג, אריזה, קארל לאנדרי, בראנד)

השחקן המשתפר: ג'רו הולידיי

בקצרה: רציתי לתת גם את הפרס הזה לסנדרס, אבל החלטתי לגוון קצת, ולכן ג'רו לוקח אותו אצלי. אמנם פילי הפכה מקבוצת סיבוב שני לקבוצת לוטורי, והתרסקה לגמרי לאחרונה – אבל אף אחד מהדברים האלה לא באשמתו של מי שהפך מרכז שממלא משבצת לאול סטאר.

חמישיית משתפרים: ג'רו הולידיי, קמבה ווקר, צ'נדלר פרסונס, ניקולה ווצ'ביץ', סנדרס

הזוג הלוהט: דוראנט ו-ווסטברוק

בקצרה: מקבלים את הבכורה למרות שלברון ו-ווייד יעילים יותר "פר דקה", ולמרות שווסטברוק לא סופר את דוראנט. אנחנו מחפשים זוג לוהט, ולמרות שקיי-די נשאר קר רוח, מתישהו החיכוך הזה יעלה גיצים. ואם לא – מארק מיי וורדס – אוקלהומה סיטי תיזכר כקבוצה המפוספסת של הדור הזה.

הטופ 5: דוראנט-ווסטברוק, לברון-ווייד, דאנקן-פארקר, פול-גריפין, ג'ורג'-ווסט

MVP וחמישיות העונה

לפני שנגיע לפרס האישי הכי חשוב בספורט המקצועני בארה"ב, רק נדלג לרגע בעניין של חמישיות העונה, בהן אני בוחר את השחקנים (שני G, שני F ו-C) לפי הצטיינות אישית גרידא (בניגוד ל-MVP. מיד ההסבר).

חמישייה 1: כריס פול, קובי ברייאנט, קווין דוראנט, לברון ג'יימס, דווייט הווארד

חמישייה 2: סטפן קרי, ג'יימס הארדן, כרמלו אנתוני, טים דאנקן, אל הורפורד

חמישייה 3: ראסל ווסטברוק, דוויין ווייד, פול ג'ורג', דייויד לי, ברוק לופס

וזהו. הגענו לתואר הכי יוקרתי. הבהרה: בשבילי, לא מדובר ב"מיהו השחקן הטוב בליגה". גם לא "מי הטוב ביותר, בקבוצה הטובה ביותר". אני מפרש את "מוסט ואליובל פלייר" כ"הכי חשוב לקבוצה שלו", ואני מחליט את זה לפי משחק קטן שנקרא "מה כל קבוצה הייתה עושה אם הכוכב שלה היה פצוע כל העונה?". אז זה אמנם ממש לא מדעי, אבל כשעברתי על הטבלאות אתמול, יצאתי עם התוצאות הבאות:

מקום 5 משותף: סטפן קרי (ווריורס) וג'יימס הארדן (רוקטס)
איתו: 45-47 ניצחונות.
בלעדיו: 35. גולדן סטייט בלי קרי או יוסטון בלי הארדן נראות לי פחות טובות מפורטלנד, שלפני ההתפרקות של סיום העונה עמדה על מאזן 38:33 (46.4%, קצב של 38 ניצחונות בעונה).
"שווה": 10-12 ניצחונות.

מקום 4: לברון ג'יימס (היט)
איתו: 66.
בלעדיו: 52-53. במזרח, הניקס של מלו (וכמעט בלי אמארה) עברו בקלות את ה-50. אז מיאמי של ווייד ובוש?
"שווה": 13-14.

מקום 3: כריס פול (קליפרס)
איתו: 56.
בלעדיו: 41. בילאפס בקושי שיחק העונה" אבל לקליפרס יש רכז מחליף טוב באריק בלדסו , שב-12 המשחקים בהם פתח כשפול לא שיחק נתן 14, 5 ו-5. אבל מאזן קליפרס במשחקים האלה היה 6:6. ומול קבוצות של 50% ומעלה: 2:2.
"שווה": 14-15.

מקום 2: כרמלו אנתוני (ניקס)
איתו: 54.
בלעדיו: 35-36. פלטון, קיד, סמית', פריג'יוני, נובאק וצ'נדלר. אלה ששת השחקנים שקיבלו השנה הכי הרבה דקות במדי הניקס, מלבד מלו. עם כל הכבוד לזה, ולעזרה של מרטין, קופלנד או לתרומה של אמארה כשהוא מדדה על הפרקט – זו לא קבוצה טובה יותר ממילווקי.
"שווה": 18-19 ניצחונות (וירידה ממקום 2 במזרח אל מחוץ לפלייאוף).

מקום 1: קווין דוראנט (ת'אנדר)
איתו: 60.
בלעדיו: 40-41. בלי שהוא יסדר לספולושה קליעות פנויות, כשקווין מרטין פתאום הופך לשחקן חמישייה, וכשראסל ווסטברוק הוא החושב-המחליט-המבצע שלך... אתה לא במצב טוב יותר מדאלאס או מיוטה.
"שווה": 19-20 ניצחונות (וירידה מראשות המערב אל מחוץ לפלייאוף).

עכשיו אתם.