זה מה יש? אז תארזו: לקליפרס אין סיכוי להגיע רחוק עם גריפין

הפורוורד הוא אולי השחקן המלהיב ביותר ב-NBA, אבל זה גם בעוכריו. כשאתה יודע רק להטביע, קל מאוד לעצור אותך. שילמד ממארק גאסול וזאק רנדולף. וגם: גולדן סטייט תהיה חייבת הרבה יותר מקליעות לשלוש כדי לתת פייט לסן אנטוניו

אור זיו
אור זיו  01.05.13 - 14:56
תחילת כתבההמגמה בשנים האחרונות ב-NBA ברורה. הקבוצות מחפשות כמה שיותר קלעים, התפקיד הכי מוערך על הפרקט הוא סטרץ'-4, ושיאי קליעה לשלוש נקודות נשברים בזה אחר זה. אבל שלא תטעו. אלא אם קוראים לך לברון ג'יימס, בלי מאסה וכשרון בצבע זה כמעט בלתי אפשרי להצליח. רק תסתכלו על משחקי הלילה.

1. אין ספק שבלייק גריפין הוא אחד השחקנים המלהיבים בליגה, אולי הכי מלהיב, אבל עד שלא יפתח קליעה יציבה מחצי מרחק, הקליפרס ימשיכו לצאת מהפלייאוף בשלב מוקדם. הוא יכול להשתמש בכאבים בקרסול כתירוץ, אבל במשך כל הסדרה מול ממפיס הוא לא מצליח להתמודד עם מארק גאסול וזאק רנדולף, וכמעט שלא ראינו את הדברים שבגללם מכנים את הקליפרס "לוב סיטי".

ממוצע הנקודות של גריפין ירד מ-18 בעונה הרגילה ל-14 בלבד בסדרה, וגם שאר הנתונים מראים על הקושי הרב של גריפין מול הגודל והעוצמה של הסנטרים של הגריזליס. זה פשוט מאוד - כשאתה נמוך יחסית לעמדה שלך, אבל אתה לא מסוגל לאיים עם ג'אמפ-שוט וכל משחק ההתקפה שלך מתבסס על אלי-אופים מכריס פול, אתה צפוי מאוד וקל לעצור אותך.

וזה לא רק גריפין - כל הקליפרס מסתמכים הרבה יותר מדי על זריקות ממרחק וזה משחק לידיים של ממפיס. אם ויני דל נגרו רוצה לשחזר את ה-3:4 משנה שעברה, הוא חייב למצוא דרך לשכנע את גאסול ורנדולף לצאת מהצבע ולהשיג נקודות קלות. אחרת, הוא עוד עלול למצוא את דרכו מחוץ לקבוצה.

2. הצד השני של המטבע הוא זה של גאסול ורנדולף. הסגנון שלהם כל כך אולד סקול שזה איכשהו יוצא מרענן מאוד. מהלכי פוסט-אפ, משחק היי-לו, פיק-אנד-רול עם מייק קונלי ובעת צרה גם ריבאונד התקפי. את כל זה יש לממפיס עם השניים הללו וזה יפה לראות, וגם קשה לעצירה.

מה שבמיוחד נהדר, הוא הכושר הנהדר של זי-בו. במשך העונה הסדירה דיברו על כך שהוא איבד מהטאץ', ואכן, הוא לא קלע כמו בשנים קודמות. אבל בסדרה הזו הוא קם לתחייה ופשוט משחק כאילו שתה ממעיין הנעורים. אם בעונה הסדירה הוא קלע רק 52.8 אחוזים מהניסיונות שלו בצבע, מספר לא מרשים עבור ביג מן, אזי שבחמשת המשחקים עד כה מול הקליפרס המספר הזה זינק ל-65.5 אחוז.

3. יכולת הקליעה של גולדן סטייט היא פשוט מהפנטת, ולא בכדי מארק ג'קסון כינה את סטף קארי וקליי תומפסון כצמד השוטרים הכי טובים ב-NBA אי פעם. בהיסטוריה. בכל הזמנים. זקני הליגה יתווכחו לטובת ג'רי ווסט וגייל גודריץ', אבל יהיה להם קשה להתמודד עם המספרים היבשים - מעולם לא היו שני שחקנים מאותה קבוצה שקלעו מעבר לקשת באחוזים כל כך גבוהים. זו פשוט האבולוציה של קשת השלוש - לווסט וגודריץ' לא הייתה הפריווילגיה הזו.

אלא שאותה יכולת מופלאה מטווח 3 הנקודות, זו שהעניקה לווריורס יתרון מבטיח בסדרה מול דנבר, היא גם זו שבמוקדם או במאוחר תפיל את הקבוצה הזו. אתה לא יכול להסתמך רק על קליעות לשלוש בפלייאוף. ההגנות הכי טובות בליגה מתנקזות לסיבובים המכריעים, והן יידעו טוב מאוד כיצד למרר לקארי וחבריו את החיים.

את הנאגטס הם יעברו במשחק 6 בבית לדעתי, אבל מול הספרס בסיבוב הבא זה לא יעבוד. כאשר קארי תופס יום של 1 מ-7 לשלוש כמו שקרה הלילה, גולדן סטייט תצטרך לחפש פתרונות חלופיים. בלי דייויד לי, זה אומר שאנדרו בוגוט יהיה חייב לגרום לטים דאנקן לעבוד. האוסטרלי אמנם נותן פלייאוף עצום עד כה, אך אני לא רואה את זה מצליח מול הביג פנדמנטל.