זו לא רק העובדה שהוא לא הביא את ליגת האלופות שגרמה לאוהדי ריאל מדריד להתעצבן על ז'וזה מוריניו. גם לא האופי המתנשא והיהיר שלו. אם יש דבר אחד שהבלאנקוס באמת כועסים עליו, הוא אובדן הזהות. בזמן שאצל היריבה השנואה מככבים שחקני בית רבים וישנה מעין אחווה בחדר ההלבשה, תחת הדרכתו של "המיוחד" הצבע הלבן של ריאל החל לדהות. הוא בעט בסמל הכי גדול – ראול גונסאלס בלאנקו; סילק גם את גוטי; קבר את איקר קסיאס על הספסל בבושת פנים; והצליח להרגיז את מרבית יושבי הברנבאו.
מתחת לפני השטח, מוריניו איים לגרום לנזק ארוך טווח למועדון בגזרה שנותרה במרבית הזמן רחוקה מעיני הציבור, אבל לפעמים צפה לה אל כותרות העיתונים במדריד. הכוונה היא ליחסים (או היעדרם של יחסים) של הפורטוגלי עם מאמן קבוצת הבת של הבלאנקוס, ריאל מדריד קסטייה, אלברטו טוריל.
הדוגמאות רבות: פעם אחת מוריניו דרש מטוריל שדניאל קרבחאל לא ישחק יותר מ-60 דקות כי רצה להשתמש בו בגביע, אבל כשמאמן קסטייה נאלץ להשאירו במגרש כששני שחקנים הורחקו בשלב מוקדם, הפורטוגלי ראה בכך מעשה בגידה ונעלב. בפעם אחרת, סוכנו של מוריניו, ז'ורז'ה מנדש, הביא לקבוצת הבת בלם אותו ייצג והמאמן דרש כי יקבל דקות, אבל טוריל השאיר אותו בחוץ. הנקמה של "המיוחד" הגיעה כאשר טוריל הגיע לצפות באימון של הקבוצה הבוגרת, ומוריניו שלח את עוזרו אייטור קראנקה להעיף אותו.
פה זה לא נגמר, מאחר ומוריניו לא נתן הרבה הזדמנויות לשחקנים צעירים בקדנציה שלו בסנטיאגו ברנבאו. זה גרם לשחקן כמו קרבחאל לברוח בהזדמנות הראשונה לגרמניה, שם הפך לאחד המגנים הימניים הטובים בבונדסליגה במדי באייר לברקוזן. זה לא הותיר לפאבלו סראביה ברירה מלבד לעבור לאחות הקטנה חטאפה, שם ידע שיקבל יותר צ'אנסים. וזה הוביל למרמור אצל אלבארו מוראטה, השם הכי חם במחלקות הנוער של ריאל, שהרגיש שמגיעות לו יותר דקות להוכיח את עצמו כאשר כרים בנזמה וגונסאלו היגוואין עברו תקופות רעות.
קרבחאל, סראביה ומוראטה כולם הגיעו עם נבחרת ספרד הצעירה לישראל ליורו 2013, ומוכיחים באופן ניצח שמקומם ברמה הגבוהה של אירופה. קרבחאל כאמור כבר קנה לעצמו שם בליגה הגרמנית, ורק ביום רביעי סראביה בישל פעמיים נגד הולנד. אבל מעל כולם, לא רק בספרד אלא בטורניר כולו, ניצב מוראטה. החלוץ בן ה-20 הוא אמנם השחקן הכי צעיר בסגל ה"רוחיטה", ולא רשם אף הופעה בנבחרת עד גיל 21 עד שהגיע לארץ הקודש, אבל מי שצפה בו בהזדמנויות שכן קיבל, לא הופתע מהיכולת שהציג על מדשאותינו.
בהופעה הראשונה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של ריאל, הוא הבקיע תוך 3 דקות. בפעמיים שז'ולן לופטגי העלה אותו מהספסל ביורו, במצב של 0:0, הוא קיבל ממנו שער ניצחון תוך דקות ספורות. וגם כשסוף סוף עלה בהרכב הוא הראה שלא היה מדובר בתסמונת הסופר-סאב בלבד. שלושה שערים הוא רשם בשלב הבתים, יותר מכל שחקן אחר בטורניר, ולא בכדי.
מוראטה אמנם עבר במחלקת הנוער של אתלטיקו מדריד לפני שהתגלגל לריאל, בדיוק כמו ראול, אבל הוא מזכיר בסגנון המשחק שלו יותר את פרננדו מוריינטס. עבור אוהדי ריאל זה לא באמת משנה - העיקר שישחק כמו אחד מהם בשנים הקרובות. זה, אם באמת יזכה לבמה להראות את מה שיש לו. כמו הגובה הלא-טיפוסי לשחקן ספרדי, או החוש הנהדר לשערים. או פשוט העובדה שיש לו "וואבוס".
את קרבחאל הלבנים כבר השיבו במחיר של 6.5 מיליון יורו בקיץ הנוכחי. כדי להחזיר את סראביה מחטאפה כל מה שנדרש יהיה להפעיל סעיף שהוכנס לחוזה שלו כבר כשנמכר לפני שנתיים. ויחד עם מוראטה, השלושה הללו יכולים להתחיל בתהליך ההחלמה של הזהות המדרידאית שכל כך חסרה בשנים האחרונות. אותה זהות שהביאה את גביעי אירופה לפני קצת יותר מעשור.
אבל עוד לפני כן, יש להם משימה אחרת. בשנים האחרונות התרגלנו לראות את הנבחרת הספרדית מניפה תואר אחרי תואר בכל הרמות, כאשר את השלד מרכיבים בעיקר שחקנים של בארסה. כעת ריאל יכולה להראות שגם היא יכולה. אם מוראטה ימשיך ביכולת הזו, זכייה באליפות אירופה לנבחרות צעירות תהיה רשומה בעיקר על שמו. מי יודע, אולי הוא עוד יפתור את ויסנטה דל בוסקה מבעיית "חלוץ 9 הנסוג" שרבים כל כך שנאו ביורו 2012. כל כך הרבה משימות, על כתפיים כל כך צעירות. קודם שינפנף גם את נורבגיה בחצי הגמר.