בעיית מנהיגות: הבעיות של מכבי חיפה לא נפתרו

החגיגות המופרזות אחרי שהדיחו יריבה מהלאומית אחרי פנדלים מסמלות עד כמה הירוקים איבדו כיוון. אלאך חייב למנות מאמן כמה שיותר מהר כי אי אפשר לבקש מהשחקנים לקחת אחריות כשאין מנהיג על הקווים. וגם: הפתרון לקריסת הצעירים בכרמל. תום בנדו מסכם

תום בנדו
תום בנדו  08.01.18 - 10:51
תחילת כתבה

המשחק בין הפועל תל אביב למכבי חיפה הוא קלאסיקה של הכדורגל הישראלי - שתי קבוצות גדולות בעבר, אבל מאכזבות בהווה. כבר בהסתכלות על דף ההרכבים ניתן היה להבחין בלחץ מצד הירוקים, כאשר שלומי אזולאי, שלא שיחק כחודשיים וחצי, מצא את עצמו בהופעה ראשונה ב-11 במשחק כל כך טעון וחשוב, זאת אחרי שגילי ורמוט לא היה כשיר.

מעבר למהלך של הצוות המקצועי, שסיכן שחקן אחרי פציעה, במיוחד אחרי מקרה מאור בוזגלו, חיפה עלתה למשחק ללא שחקן יצירתי במרכז המגרש. גם קאיו וגם אופיר מזרחי היו יכולים להחליף אותו בצורה יותר מדויקת מבחינה אופי השחקן, כאשר הם יכולים לפתוח משחק צפוף ולעשות מהלכים יוצאי דופן. השלישייה שפתחה אמנם מאוד דינמית ואנרגטית, אבל מוגבלת מבחינה טכנית ולא יכולה לעשות פעולות יוצאות דופן שגורמות לשערים.

המשחק נפתח כמו שחיפה חלמה, עם גול מהיר, יכולת טובה, הנעת כדור נגד מערך צפוף של הפועל ת"א - 5 קשרים מתוכם 2 אחוריים. אחרי ההחמצה של מוחמד עוואד, הפועל שלטה במשחק באופן אבסולוטי. חיפה הייתה מבוהלת וחסרת מנהיגות. עושה רושם שהשחקנים הבכירים משחקים עם משקולות ברגליים ולא עומדים בלחץ הגדול. בחיפה הבינו כבר בשנה שעברה שחסר להם מנהיגים שיודעים לעמוד בלחץ ולסחוב את הקבוצה. הם הביאו 3 שחקנים שהיו צריכים לשפר את הבעיה העיקרית בשנים האחרונת - בוזגלו, גל אלברמן ורמי גרשון.

על בוזגלו אין הרבה מה להרחיב בשל הפציעה הקשה. גם לאלברמן קשה לבוא בטענות, כשהוא לא אותו שחקן שהיה לפני כמה שנים. בגיל 35 הוא מנהיג שקט, שצריך עוד מנהיגים לידו כדי שהשקט יחדור וישפיע על האחרים. מה שמשאיר אותנו עם גרשון, שהוא אכזבת ענק העונה, ובמיוחד במשחק אמש. עושה רושם שהוא נלחם ביכולת הגרועה שלו, הוא לא בכושר, הוא חסר ביטחון ועושה פעולות לא חכמות. הוא מתאמץ להראות שיש לו בטחון שהוא עם הכדור וזה מוביל לאיבודי כדור, במשחק היו לו למעלה מ-20 כאלה. הפנדל הגיע מאיבוד כדור שלו והנפת היד הלא הכרחית. אותי לימדו שמתי שלא הולך, קודם כל חוזרים לבסיס, משחקים על בטוח ולא מסתכנים. גרשון עשה את כל הטעויות האפשריות מבחינת עמידה ואיבודי כדור והדביק בכך את כל השחקנים שלידו. הוא משפיע לרעה על כל ההגנה וגם על עומרי גלזר, שנמצא בעונה חלשה.

אחד היתרונות של קבוצה גדולה בשנים לא טובות זו האפשרות לשלב צעירים שכן הקבוצה לא רצה לתארים. ראינו 3 צעירים ממחלקת הנוער פותחים - רז מאיר, יונתן לוי ומוחמד עוואד שמקבלים קרדיט במשחקים האחרונים. אפשר היה לראות שהם הגיעו לא מספיק מוכנים לקבוצה הבוגרת ולוקים בהבנת המשחק. אי אפשר להגיד שהם לא מוכשרים, אבל מחלקת הנוער של המועדון כנראה מתעסקת בתארים ופחות בהכנת השחקן מבחינת יכולת מנטלית, עמידה בלחצים והבנת המשחק ברמת ליגת העל. כולם צועקים "צעירים, צעירים" אבל הם פשוט עוד לא מוכנים.

יונתן לוי קרס מול מוטי ברשצקי, רז מאיר חסר הבנת משחק ועדיין לא מוכן לתפקד כמגן, למרות שהוא אתלט מדהים וגם עוואד, שמגלה יכולת טובה, לוקה בחסר בנושא הבקעת שערים ולא מצליח לשחזר את המספרים הנהדרים שהיו לו במחלקת הנוער. חיפה חייבת לעשות שינוי אסטרטגי במחלקת הנוער. הרבה קיבלו הזדמנות, אבל אף אחד לא הבריק והמועדון צריך לשאול את עצמו למה זה לא קורה. אולי הגיע הזמן לשינוי במחלקת הנוער. במקום שאיפה לתארים, טיפול יותר אישי בשחקנים ושימוש בשחקני עבר גדולים כמודל לחיקוי, שיקנו את ה-DNA של מכבי חיפה לשחקנים הצעירים ויגרמו להגיע יותר מוכנים ועם יכולת להשפיע באופן מהיר ולתקוע יתד בהרכב הקבוצה הבוגרת.

אבל הנקודה הכואבת ביותר היא הטעות הגדולה של לא למנות מאמן. עם כל הכבוד למו אלאך ולמינויו, בסופו של דבר מועדון שמכבד את עצמו חייב מאמן. המינוי של רוב מאס הופך להיות בדיחה לא מצחיקה. הוא חסר כריזמה ולא נראה כמו מאמן כדורגל מבחינת מה שהוא מקרין. הוא לא נראה כמו מישהו שרוצה להיות על הקווים בכלל. גם אם לאלאך לא מסתדר כרגע למנות את המאמן שהוא רוצה באופן קבוע, הוא חייב להביא מאמן לפחות עד סוף השנה. מאז שאלאך הפך למנהל המקצועי הוא במאזן של 2 נקודות מ-18 בליגה. מאז מאס ואיתי מרדכי לקחו את המושכות הם ב-0 מ-9, ללא שער זכות.

הבעיה פה היא בקודקוד ופה האצבע המאשימה ליעקב שחר. חיפה הביאה מנהל מקצועי, אבל הדבר הכי חשוב הוא המאמן והסאגה הזאת לא נגמרת. עם כל האהבה ליענקל'ה, היד המכוונת לא עובדת בצורה ראויה. חיפה חייבת לפתור את נושא המאמן, גם אם זה רק עד סוף השנה. אי אפשר לבקש מנהיגות מהשחקנים כשאין מנהיגות על הקווים. כשהשחקנים יודעים שמאס זמני, ככה נראית ההשפעה שלו עליהם. גם מול הפועל, המאמנים היו יכולים להגיב הרבה יותר טוב בניהול המשחק.

לגבי הפועל, אחרי שהגיעה עם שני הפסדים רצופים היא עלתה עם תוכנית משחק ברורה כמו שקבוצות הליגות בארץ יודעות לעשות מול חיפה וזה עובד - הגנה נסוגה, משחק על מתפרצות, גרימה לאיבודי כדור של היריבה וכו'. השחקנים נלחמו ורצו, ואם הפועל תביא את האנרגיות של אתמול לליגה, היא תעלה בחזרה לליגת העל. עידן כהן הרשים במיוחד. מדובר בשחקן כשרוני שיש לשים עין עליו בעתיד. מאמני ליגת העל צריכים לבחון אותו מקרוב כי זה תפקיד מאוד בעייתי בכדורגל הישראלי.

לסיום, ובנימה אישית, בתור ירוק בנשמה, צרם לי לראות את שחקני מכבי חיפה חוגגים בצורה כ"כ קיצונית את ההעפלה. אמנם זה היה אחרי ניצחון בגביע וזה תמיד כיף, אבל מדובר באחת התקופות הכי קשות של המועדון, וגם מול הפועל ת"א שנמצאת בליגה הלאומית היא לא הרשימה, בלשון המעטה. אני האחרון להעכיר שמחות, השמחה המוגזמת מסמלת בצורה הכי טובה עד כמה המועדון איבד כיוון ופרופורציות. נקווה לימים טובים יותר.

הדפס