הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שובו של סיבוב ח': הגביע חזר - ובגדול

בתוך המציאות המדכדכת והאפורה, הגביע שוב הוכיח את הקסם שלו, עם שורה של הפתעות ודרמות - שהבטיחו רבות לעתיד. וגם: הפערים שהצטמצמו, ערן לוי ששוב הוכיח את עצמו, והמודל הראוי לשיקום היחסים בין הקהל לכדורגל הישראלי. סיכום המחזור

אבישי סלע
אבישי סלע  20.12.21 - 20:26

לפני הכל, דבר אחד ברור: סיבוב ח' חזר במלוא הדרו. אחרי כמה שנים שהסיבוב לא הרשים - הפעם קיבלנו ב-16 המשחקים את מה שחיפשנו: הרבה שערים, לא מעט דרמות ושורה של משחקים מרתקים - שהזכירו שהגביע הוא המפעל שבו הכל יכול לקרות. ואחרי שפתחנו, הנה כמה סיפורים נהדרים מהשלב שמספק את הקסם לכדורגל שלנו.

1. הפערים מצטמצמים. אפשר לייחס זאת, בדין, להיחלשות הליגה הלאומית (ולהתחזקותה של ליגה א' על חשבונה - ע"ע שעריים וקביליו מעיפות, בהתאמה, את ראשל"צ וכפר קאסם), אבל בסך הכל ניתן לתת סימנים שלמעט שלוש הגדולות שהולכות ומתחזקות - כמעט כל המשחקים מאוזנים. הפועל חיפה, למשל, נזקקה לפנדלים כדי לעבור את הפועל כפ"ס; אום אל פאחם מעיפה את מ.ס. אשדוד מליגת העל; ואפילו בית"ר ירושלים מזיעה לא מעט כדי לעבור בהארכה את הפועל עכו (שגם נותרה בעשרה שחקנים).

התחושה היא שלמעט השפיץ - מכבי ת"א, מכבי חיפה ובאר שבע - ביום נתון, כל קבוצה מסוגלת לנצח כל קבוצה. זו מגמה מעודדת כשמביטים באספקט של הגביע, אבל גם מעידה על ירידה ברמה של ליגת העל - ומעל הכל, של הלאומית. ארבע קבוצות מליגת המשנה ישחקו בינואר בשמינית הגמר, מתוך 12 שיצאו לדרך. וזה כולל את בני יהודה, שהוכיחה שוב שהיא איכותית יותר מפתיחת העונה החלשה שלה.

2. ערן לוי. יש סיבות טובות לכך שאחד השחקנים המהנים ביותר לצפייה בכדורגל הישראלי נדחק אחורה מהליגה הבכירה, ובכל זאת - טוב שהוא עדיין בסביבה, וטוב שיש את מפעל הגביע כדי שיוכל להזכיר לנו מה הוא שווה.

הרגע המושלם שלו מול מ.ס. כפר קאסם באצטדיון החבוט והגשום ברמלה, שהיה "גול ערן לוי קלאסי", הראה שוב כמה ברמת הכדורגל נטו - אם מבודדים את כל המשתנים מסביב, מעטים השחקנים שמחזירים תרומה לאגרה כמו הילד (בן 36) מאור עקיבא.

עכשיו נשאר רק לראות כמה רחוק באמת מסוגלת מכבי קביליו יפו להגיע במפעל - יש לה הגרלה סבירה ביותר בדמות אדומים אשדוד - ובעיקר, כמה היא תוכל להגשים את המשימה שלשמה הובא לוי מלכתחילה: עלייה לליגה הלאומית מליגה א' דרום, שרצופה בקבוצות טובות ואמביציוזיות. המשימה של יפו לא קלה, אבל כשיש לך את ערן לוי על המגרש - כנראה שהכל אפשרי.

למי שפספס: הגולאסו של ערן לוי על חשבונה של כפר קאסם ->

3. אפשר גם אחרת. בזמן האחרון, התעורר דיון גדול ברשתות החברתיות בנוגע לשעות המשחקים - הנטייה של גורמי השידור לשבץ משחקים בשעות "פריים טיים", שהן גם שעות לא פשוטות על מנת למשוך אוהדים למגרשים. אבל אם תרצו, לצד הרע - קיבלנו הזדמנות נהדרת לראות מה קורה כשהדברים מתנהלים נכון - והיא משחק הגביע בין מכבי חיפה להפועל ירושלים, ששובץ לשעה 15:00 בצהריים.

הנוכחות של הילדים ביציעים, הקהל הגדול שהגיע למשחק שאין לו "אפיל" מאוד גבוה, הוכיחו כמה אפשר להביא כמות טובה של קהל, כאשר מאפשרים לו לבוא עם שעות יותר שפויות. במקביל, במשחקה של מכבי תל אביב מול מרמורק באצטדיון בלומפילד שנקבע לראשון בערב (משחק עם פוטנציאל מטורף, גם בזכות הקהל האורח), היו 4,104 צופים בלבד (מתוכם אלף מרחובות).

משתי הדוגמאות הללו גם יחד אפשר ללמוד - ואולי גם ליישם: הקהל נמצא שם, ואפשר להביא אותו בהתנהלות מעט יותר נכונה, וגם לגדל דורות חדשים של אוהדים - שישרתו את הכדורגל בשנים הבאות. הקהל הוא ליבו הפועם של הכדורגל, כפי שרק לא מזמן למדנו בכאב עם סגירת היציעים סביב הקורונה. את האספקט הזה של המשחק אפשר וצריך לטפח.