"זו הייתה הפעם הראשונה שאבא שלי אמר לי שהוא גאה בי"

בראיון לאתר ערוץ הספורט, אלי גוטמן משחזר את הניצחון הגדול בקריירה. על הפגישה עם נתניהו: "התרגשתי, הוא אמר לי שהבאנו גאווה". על וויילס: "בייל כבר יושב לי בראש". וגם: מתי הוא יחייך?

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  17.11.14 - 16:00
תחילת כתבה

"יש לי לא מעט החלטות לקבל לעתיד ולגבש קו חשיבה אחר. יש בי אנרגיות רבות כדי לתקן את הבעיה ואני אעשה את זה. אין לי שום נקודות אור". כך נשמע אלי גוטמן לאחר התבוסה הקשה של נבחרת ישראל 4:0 לרוסיה באיצטדיון רמת גן לפני כשנתיים וחודשיים. הזמן עבר, קמפיין חדש התחיל וגוטמן גם קיים. המאמן הלאומי ושחקניו הוכיחו שהם יכולים לעשות את זה - לנצח נבחרת בקליבר גדול, במשחק מאני-טיים. דבר שלא קרה מאז ה-0:5 על אוסטריה ב-1999.

"קיבלתי הודעות רבות אחרי המשחק, לא הצלחתי לענות על כולן, אבל אני אעשה זאת", הבטיח אלי גוטמן בפתח הראיון לאתר ערוץ הספורט, ביום שאחרי ה-0:3 המדהים על נבחרת בוסניה באיצטדיון סמי עופר. גוטמן גם הציג את המוטו שלו, אם תרצו: "בואו נעשה ונצליח, משחק אחרי משחק". תהיו בטוחים שהמאמן כבר מסמן שני תאריכים בולטים בלוח השנה ב-28.3 מול וויילס בחיפה וב-31.3 מול בלגיה בירושלים.

איך היתה הפגישה עם ראש הממשלה?
"הייתי באיצטדיון, עברתי יציע יציע, זה היה מרגש. הקהל הודה בחזרה ואז ניגשו אליי ואמרו לי שראש הממשלה מחכה לי בחדר, לא ידעתי שהוא במשחק בכלל", שיחזר גוטמן, "גם הבן שלו היה שם, יש לו בן מאוד נחמד שמבין כדורגל. ראש הממשלה ואני התחבקנו והוא אמר לי - "אלי אני רוצה לומר לך שנבחרת ישראל הביאה גאווה היום למדינה, נראתה כיחידה מלוכדת שיודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה". התרגשתי, כן. זה ראש ממשלה, האיש שמתווה קו ודרך של מדינה, לא של קבוצת כדורגל".

"על ימים כאלה לא חשבתי בתחילת הקריירה", הוסיף המאמן הלאומי, "חשבתי להתקדם שלב אחרי שלב. כשאתה מתחיל קריירה אתה לא חושב על הדברים האלה, אלא להתקדם ולעשות את הטוב ביותר, להיות נאמן וישר למקצוע שלך, לקדם שחקנים. בדרך אתה מצליח גם להביא תארים, אבל לא חושב על הרגעים האלה. כשהם קורים אז הם קורים. אני לא יודע אם בנימין נתניהו בגיל צעיר יותר חשב שהוא יהיה ראש ממשלה, אלה לא דברים שמתכננים בגיל צעיר".

"ההתרגשות הכי גדולה שלי אתמול היתה בזמן ההמנון. שם היתה לי צמרמורת, כשכל הקהל שר עם האקוסטיקה והדגלים שהונפו. התחבקתי עם הצוות ועצמתי עיניים. אם לא הייתי עוצם עיניים ואומר לעצמי "הלו, אתה מאמן פה וזה עוד רגע מתחיל", אז הרגש היה גובר".

ומה עוד ריגש את המאמן? "השיחה שלי עם אבא שלי הבוקר היתה מאוד מרגשת", הודה גוטמן, "אני חושב שהוא היה על סף דמעות. הוא אמר לי שהוא נפגש עם חברים שלו והם מחאו לו כפיים. הוא אמר להם 'זה לא אני, זה הבן שלי', השבתי לו: 'לא אבא, זה אתה'. אבא שלי בנאדם טוב, אבל קשה לו להביע רגשות. זאת הפעם הראשונה שהוא אמר לי שהוא גאה בי. זו הייתה אחת השיחות המרגשות שלי איתו".

איך הרגשת מבחינה מקצועית?
"אתמול זו הייתה הצגה של נבחרת ישראל ולא גוטמן, אני גאה להיות המאמן שלה. בסך הכל, אני מתווה דרך והשחקנים הם שמוציאים לפועל, זו חבורה מלוכדת. צעירה מצד אחד, אך מנוסה מצד שני. צריך לפרגן לאלה שרצים על כר הדשא, לחצו בטירוף את הבוסנים, חטפו כדורים, עשו התקפות מעבר נהדרות. בחמשת הימים האחרונים אכלתי להם את הראש, הם הכירו את הבוסנים על כל הכיוונים. במשחק שחקנים עשו דברים שלא ביקשתי, פשוט מעשה של ראש גדול. אז מבינים שהולך להיות משהו טוב".

שינית תדמית. כבר לא משמעת טקטית והגנה.
"אני לא עוסק בתדמיות", אמר גוטמן, "הפועל תל אביב בהדרכתי כבשה למעלה מ-100 שערים. אז התדמית הייתה התקפית? אף פעם לא הייתי מאמן שאוהב 0:1 קטן, אבל כל 0:3 גדול מתחיל ב-0:1 קטן. כשאנחנו מובילים 0:1 אני דורש ריכוז, ב-1:3 נגד פורטוגל איבדנו את הראש".

"אחת המסקנות שלי מהקמפיין הקודם כבר ייושמו מול אנדורה וקפריסין - מוכרחים לנצח את הנבחרות מדרג 4 ו-5. את אזרבייג'אן לא ניצחנו במוקדמות המונדיאל. ברגע שאתה מנצח אותן, אז אתה על הדרך הנכונה", נימק המאמן, שגם התייחס לחולשה הבוסנית המפתיעה: "תפסנו אותם בתזמון שבו אדין דז'קו לא משחק. הלכנו לנצח את המשחק בכל הכוח וכך נעשה בכל משחק בקמפיין. ננסה לנצח גם את בלגיה, רק שכאן אנחנו מבינים שגם תיקו הוא לא נורא".

על המשחק הבא מול וויילס באיצטדיון סמי עופר אמר: "המשחק הזה רחוק מדי. יש כל כך הרבה זמן, זה מה שהתפקיד הזה לימד אותי. אני לא יודע מי יהיו השחקנים ומה יהיה הכושר שלהם. לא יודע להגיד שום דבר לגבי המשחק. עם זאת, גארת' בייל יושב לי בראש. ועדיין, יש הבדל בין שחקן שיושב לי בראש לבין הכנה נקודתית אליו".

מישהו יכול לעצור את בייל?
"הנבחרת לא תהיה בנויה על עצירה של שחקן כזה או אחר. ידענו לעצור את כריסטיאנו רונאלדו במשחק קבוצתי, שרן ייני עשה את זה בצורה מושלמת. אתמול הוא היה מאלה שחיסלו את מיראלם פיאניץ'. הוא עשה מעבר מהאגף לקישור בצורה מעוררת כבוד". גוטמן גם הגיב לביקורות שהיו לפני המשחק על ההחלטה לפתוח עם גילי ורמוט ולא עם ליאור רפאלוב, שהגיע בכושר מצוין. "אז למה לא לפתוח עם בוזגלו? גם הוא בכושר שיא", השיב גוטמן, "אי אפשר לבוא ולומר כל הזמן - למה הוא כן ולמה אחר לא. כשהנושא של רפאלוב יצא החוצה, שאלתי את בוזגלו "כמה שאלות שאלו אותך על הנבחרת?", הוא אמר לי "אף אחת, כל השאלות היו עליי"".

"העיתונאים שואלים אותו על עצמו כדי שיגיד שהוא צריך לשחק ואז תהיה כותרת. לכן אמרתי להם - "אתם שחקני נבחרת שמייצגים מדינה, אל תחשבו על עצמכם, אלא שימו את הנבחרת לפניכם". פתחתי עם ההרכב שהחשבתי שהוא המתאים ביותר למשחק הזה. כשאנתח את המשחק הבא, לא אחשוש לעשות שינויים אם אצטרך". על הביקורות אמר: "אני לא מאמין שיש מקטרגים עליי ברמה האישית. תפקיד המבקרים הוא לבקר. למדתי גם שכשאין על מה לבקר, עדיין מבקרים כי צריך להתפרנס. אם יש ביקורת בונה, אז אני לוקח את זה. מדובר ברווח אישי. ביקורת של למה אחד משחק והשני לא, לא מעניינת אותי".

על המרקם החברתי בנבחרת, שנראה טוב מתמיד, אמר: "אם יש לנו סיכוי להגיע ליורו, זה רק בגלל המרקם החברתי שלנו - למרות מה שהיה השבוע עם רפאלוב וזהבי ולמרות עניין הוואטס-אפ. בסוף, ברגע שיש בסיס איתן, זה העיקר. יש לנו שחקנים אינטיליגנטים, אנשים עם רגש, אנשים שכיף להיות במחיצתם. אני אוהב אותם".

אלי, העלת את רף הציפיות. עכשיו כבר מדברים על המקום השני.
"מה עדיף, להוריד? מי שמתעסק בכדורגל צריך לדעת שזו הדרך. בהתחלה אמרתי שאני רוצה לסיים במקום השלישי, אבל ברגע שמסתכלים על המצב הנוכחי בבית ורואים את המצב של בלגיה ובוסניה, אז אפשר להעלות ציפיות. ועדיין - מוקדם לדבר על מרץ. מדוע? כי זה בדיוק פרק הזמן שעבר מהמונדיאל ועד היום. והנה, נבחרת בוסניה היא לא אותה נבחרת שהייתה במונדיאל. התנפלנו עליהם בחמת זעם אתמול. אחרי מרץ נדע מה ריאלי".

כשנשאל מתי הבין שהוא יכול להירגע וליהנות אמר: "ב-0:3. ראיתי את הדרך שבה אנחנו משחקים, כשהבוסנים נותרו בעשרה שחקנים. השחקנים שלי עשו את מה שביקשתי - אחד לאחד, וגם יותר מזה". על הגאווה בלהיות מאמן לאומי, אמר גוטמן: "בימים כאלה יש סיפוק גדול. כשאני מקבל הודעה מחייל שנפצע במבצע צוק איתן, שכותב עד כמה הוא גאה בנבחרת, זה עושה אותי מאושר. אנחנו אלה שגאים בהם, כי הם נותנים לנו בכלל את האפשרות להתעסק בכדורגל. זה המעט שאנחנו יכולים להחזיר להם".

ומתי תחייך?
"תקבל חיוך בסוף, בעזרת השם. איזו הצהרה אתה רוצה? בואו נהנה מהרגע. עכשיו אני נוסע לסוף השבוע עם אשתי".