שלא נרד לארבע: איפה הנבחרת ביחס ליריבות?

ישראל הוגרלה למוקדמות היורו מהדרג ה-3, אך היא נופלת באיכות ובשווי הסגל לא רק מפולין ומאוסטריה, אלא גם מסלובניה. למרות זאת, מצאנו גם נקודה אופטימית. השוואה

דני פורת
דני פורת  21.03.19 - 16:32
תחילת כתבה

בדצמבר האחרון, כאשר שובצה נבחרת ישראל לבית 7 של מוקדמות יורו 2020, התחלקו הדעות לשני מחנות מרכזיים. בגוש האופטימי, מצויים אלה שסוברים שמדובר בהזדמנות, כמעט חד פעמית, לצאת מהמדבר ולעלות לטורניר היסטורי, נוכח ההגרלה היחסית סבירה. בגוש הפסימי יש את אלה שיטענו כי למרות שהיריבות אינן שופעות במסורת וכוכבים (לרוב), עדיין יתרונן בולט לאין שיעור ביחס לישראל, למודת האכזבות, ונטולת ההצלחות. לדידם, אין על מה לבנות ללא קשר ליריבה.

על מנת לתת תמונה מעט יותר שקולה על הסיכויים של הנבחרת, מיינו את יחסי הכוחות בבית לפי שני פרמטרים בסיסיים: 1. איכות הסגל. 2. ביצועים בקמפיינים הקודמים. טווח ההשוואה שלנו הוא פרק זמן של חמישה טורנירי מוקדמות יורו ומונדיאל (מאז 2010). לא לקחנו בחשבון את טורניר ליגת האומות הקצרצר שנערך בשנה שעברה, משום שהוא הציב בפני הנבחרות אתגר שונה – והתמודדות מול נבחרת השוות להן מבחינת דירוג האיכות, בניגוד למשחקי המוקדמות הרגילים.

נתחיל במדד האיכות. לפי אתר טרנספרמרקט, השווי של סגל נבחרת פולין, המדורגת ראשונה בבית, עומד על 332 מיליון יורו (מקום 20 בעולם), כאשר לחבורה של יז'י בצ'ז'ק יש חמישה שחקנים שמוערכים ב-30 מיליון יורו ומעלה ומוכרים לציבור חובבי הכדורגל: וויצ'יך שצ'סני (יובנטוס), ארקדיוש מיליק (נאפולי), פיוטר זלניסקי (נאפולי), קשישטוף פיונטק (מילאן) ורוברט לבנדובסקי (באיירן מינכן). הזכרנו כאן חמישה תותחים כבדים ואליהם מצטרפים עוד 10 חברי סגל שמשתייכים לקבוצות מחמש הליגות הגדולות באירופה. במילים אחרות, כשני שליש מהשחקנים הפולנים שהחלו את הקמפיין מגיעים מהרמות הגבוהות ביותר של המשחק.

בדיוק כמו דירוגה באופ"א, אוסטריה ששובצה בקבוצת האיכות השניה, היא גם הסגנית של הבית מבחינת שווי השחקנים שלה המוערך ב-287 מיליון יורו. למעשה היא מדורגת במקום ה-22 בעולם בקטגוריה הזאת. הנבחרת של פרנקו פודה נותנת פייט רציני לפולין גם בפילוח הסגל לפני ליגות, שכן 15 מחבריה נמנים על קבוצות מחמש הליגות הבכירות. 12 מהם משחקים בבונדסליגה (רובם באופן קבוע ובהצלחה יתרה), כאשר הבולט ביותר הוא דויד אלאבה, מגנה של באיירן מינכן, שמוערך ב-55 מיליון יורו.

ההשוואה הולכת ונעשית מרתקת יותר, כאשר מציבים את ישראל וסלובניה ראש בראש. הנבחרת של אנדי הרצוג נכללת בקבוצת האיכות השלישית בבית, אבל נופלת במדד האיכות לא רק מהיריבות הבכירות שהוזכרו כאן, אלא גם מסלובניה (דרג 4). הסכום הכולל של שחקני הנבחרת בכחול-לבן מוערך ב-48 מיליון יורו בלבד, לעומת 137 של היריבה הבלקנית. היתרון העצום של הסלובנים נעוץ בעיקר באיש אחד - יאן אובלאק שמו - שנחשב לאחד השוערים הטובים בעולם וחוזר לנבחרת הלאומית אחרי הפסקה של יותר משנה. שוויו בשוק נאמד בכ-80 מיליון יורו.

לישראל נחיתות נוספת בתחום, שכן רק שניים מחברי הקאדר של הרצוג (טאלב טוואטחה ובירם כיאל) משחקים באחת מחמש הליגות הבכירות, לעומת שמונה סלובנים.  זאת למרות שמהסגל של היריבה הראשונה של ישראל במוקדמות נגרעו שמות מוכרים כמו סמיר האנדנוביץ', ולטר בירסה וקווין קמפל שפרשו מהמדים הלאומים. אפילו מקדוניה (דרג 5) מתגאה בשלושה נציגים מהליגות הבכירות (גוראן פאנדב בראשם), למרות ששווי השחקנים שלה נמוך מישראל - 40 מיליון יורו. לטביה (דרג 6) היא הנבחרת הצנועה ביותר בבית גם בשווי שחקנים (6 מיליון יורו) וגם משום שאף אחד מהם לא משחק בליגה בכירה ביבשת.

משתנה חשוב אחר הוא ההצלחה בטורנירי המוקדמות האחרונים. לפי חישוב של חמשת הקמפיינים הקודמים, פולין היא הנבחרת שצברה את ממוצע הנקודות הגדול ביותר מבין יריבותיה - 17.5 נק' מתוך 30 אפשריות. אוסטריה צמודה אליה עם 17.2 ואילו מעט מאחור נמצאת סלובניה עם 16. ישראל שוב "יורדת דרג" עם 14.2 נקודות לקמפיין והיא מחזיקה בפחות מ-50 אחוזי הצלחה. רק לשם השוואה, בליגת האומות צברה ישראל 50 אחוזי הצלחה. הרחק מאחור ניצבות לטביה (9.4) ומקדוניה (7.6) שלפי כל התחזיות לא אמורות להוות פקטור במאבקי העלייה ליורו.

הנתונים מלמדים על כך שישראל אומנם ניצבת בעמדת פיגור מול יריבותיה הישירות למאבקי העלייה, אבל מצד שני פער של 3 נקודות בממוצע לקמפיין אינו מרתיע כל כך ומצביע על סבירות גבוהה שלפחות שלוש משש המתמודדות בבית מוקדמות יורו 2020 יהיו צמודות זו לזו. בכל מקרה, יש לשער כי הבית יהיה צמוד הרבה יותר בהשוואה לקמפיין הקודם שכו ישראל ראתה את הגב של ספרד ואיטליה כבר מהמחזור הראשון.

המיקום הממוצע של ישראל בטורנירים המדוברים עומד על 3.6 והוא נמוך יותר מאשר סלובניה (3.2), אוסטריה ופולין (3), אבל הוא לא בהכרח מציג את התמונה הכי אמינה. פולין מחזיקה בדור מוכשר ביותר שעלה לשני הטורנירים האחרונים (מונדיאל 2018 ויורו 2016), ואילו אוסטריה סיימה קמפיין חלש לפני שנתיים (15 נק', מקום 4), אבל קדמה לו עלייה משכנעת ליורו (9 ניצחונות ב-10 משחקים) עם סגל שחקנים דומה.

יש להאמין כי פולין ואוסטריה ייאבקו על ראשות הבית, ואילו ישראל וסלובניה (לא בהכרח בסדר הזה) ינסו לארוב למעידה של אחת מהן. בכל מקרה, תמיד צריך לזכור, שישראל לא העפילה לשום טורניר גדול כבר כמעט 50 שנה, בניגוד לארבע מחמש היריבות שלה (לטביה ליורו 2004 וסלובניה לאחרונה למונדיאל 2010), שהגיעו לארץ המובטחת לפחות פעם אחת במילניום הנוכחי. ועובדה זו בלבד, יושבת לנבחרת שלנו לרועץ, ללא קשר לזהות המאמן, השחקנים והיריבות.

המסע מתחיל: המדריך השלם למוקדמות היורו. גרמניה, הולנד, ספרד וכמובן גם ישראל. האזינו לפודקאסט "הנוסע המתמיד" של נדב יעקובי:

הדפס