קמפיין מוקדמות היורו הסתיים, הפנים של נבחרת ישראל לפלייאוף ולהגרלה מחר, ואפשר כבר להתחיל ולסכם. מי שעמד ללא ספק במוקד הביקורות הוא המגן השמאלי, עומרי בן הרוש. בצדק או שלא, הוא נתפס כסמל לבינוניות, כדוגמא למי שצריך לפנות את המקום לדור חדש. היום (חמישי), בן הרוש התראיין ל"5 באוויר" והחליט לענות למבקרים.
"אני בהחלט מרגיש שעיר לעזאזל", אמר המגן של לוקרן הבלגית, "קל לבקר אותי ותמיד ביקרו אותי, לא משנה אם הייתי טוב או לא טוב. למה? אני לא באמת יודע. אולי אני לא חבר מספיק טוב של אנשים בתקשורת". מאוחר יותר, בן הרוש חיבר זאת גם לסיבה שהחליט לעזוב את ישראל: "הגעתי בארץ לסיטואציה לא נעימה, כשבכל מקום החליטו פשוט לירות לי בראש. גם במכבי חיפה, כששיחקתי טוב אף אחד לא ציין את זה, ואפילו כשלא שיחקתי, ישר השם שלי היה עולה. אני מרגיש שאני צריך להוכיח את עצמי עוד ועוד ועוד, ואף פעם לא מקבל הערכה".
כמו כן, הוא התייחס גם לקריאות ל"הצערת הנבחרת", לשחקנים שיבואו במקומו של בן הרוש: "מה זאת אומרת להביא שחקן במקומי? מה אני, עציץ? נורא קל לדבר על הצערה, אבל בארץ אין סבלנות לשחקנים בהופעת הבכורה שלהם. אם אני הייתי מתחיל ומשחק בשניים-שלושה משחקים פחות טובים, הייתם כורתים לי את הראש".
"להביא שחקנים במקומי? מה, אני עציץ?" הרצוג
בהמשך, בן הרוש התייחס גם לנושא שמעסיק ב-24 השעות האחרונות את הכדורגל הישראלי: העימות בתכנית, יום קודם, בין קפטן נבחרת ישראל לשעבר טל בנין, לקפטן בהווה, ביברס נאתכו. בן הרוש שמר על נאמנות: "אני לגמרי עומד מאחורי ביברס בנושא הזה. שחקני עבר כאלה ואחרים אוהבים להגיד את הדעות שלהם, אבל לא תמיד הן נכונות. הם שוכחים שהם היו פעם בצד שלנו, שגם הם לא תמיד ניצחו ולא תמיד היו בטופ. לפעמים אנשים אומרים דברים רק כדי שישמעו אותם". באשר לסוגיית "התקווה", הוא אמר: "מעולם לא היתה לי בעיה עם אף אמונה או דת של שחקן. אנחנו מתעסקים בספורט, ולא בפוליטיקה. כל עוד אנחנו באותה קבוצה, אנחנו באותו צד".
באשר לקמפיין שהסתיים, בן הרוש התייחס לאווירה סביב הנבחרת: "אנחנו חייבים להיות הרבה יותר סבלניים, ולבנות משהו מאפס. שחקנים מרגישים שלא מעריכים אותם, כי הדבר הכי קל זה להעביר ביקורת. נכון שהיינו לא טובים, אבל אי אפשר גם לבוא לנבחרת שהעפילה בסה"כ פעם אחת בהיסטוריה לטורניר גדול, וכל הזמן לצפות ממנה לעלות. אנחנו תמיד מצפים מעצמנו ליותר, אבל אסור לשכוח שגם בצד השני יש נבחרות חזקות שהתקדמו, כאלה שפעם היית מנצח בקלות והיום קשה לך מולן. אולי אלה לא שמות גדולים, אבל בכל נבחרת כזו יש ארבעה-חמישה שחקנים בטופ העולמי".
"הרבה פעמים אני מרגיש שגם כשאנחנו מובילים, יש תחושה שעוד מעט נקבל שער. זה כל הזמן באוויר, וזו נבואה שמגשימה את עצמה. אם נבוא חיוביים, אני מבטיח לך שדברים טובים יקרו". ומה באשר להגרלה מחר? "אני תמיד מעדיף לשחק בבית. בסקוטלנד מאוד קשה לשחק, כמובן שהאצטדיון יהיה בטירוף. המנטליות שם היא תמיד לא לוותר, ולשחק עד הסוף. זה בוודאות לא יהיה משחק קל".
ומה באשר לקריירה שלו באופן אישי? שם, בן הרוש הקפיד לשמור על האופציות פתוחות. "אני עדיין לא יודע", ענה בתשובה לשאלה האם יחזור בינואר לארץ. "אני מעדיף להישאר בבלגיה, ולעלות לליגה הראשונה. אבל בסופו של דבר יש חלון העברות, ובאמת שהכל פתוח. אני מרגיש שאני מתקדם כאן".
"עומד מאחוריו לחלוטין". נאתכו (צילום: אלן שיבר)