אלחמיד: העובדה שאין קהל מהווה יתרון עצום לנבחרת

הדרך יוצאת הדופן ("לא חשבתי שתהיה לי קריירה"), המרחק מהמשפחה ("זו התמודדות") והחלום לשחק ביורו ("משהו בלתי נתפס"). בלם הנבחרת בראיון (מתוך חוברת המשחק)

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  08.10.20 - 17:49
תחילת כתבה

חאתם עבד אלחמיד נחשב בעיני רבים לשחקן ההגנה הטוב ביותר של נבחרת ישראל. מעבר לכישרון היוצא דופן, כוח הרצון שלו צריך להוות מודל עבור שחקנים צעירים. קשה לדמיין איפה היה מתחיל המסע שלו באירופה אם לא היה עובר מה מה שעבר בקריירה, ואם מלכתחילה היה מתופקד בעמדה שהוא הכי אוהב לשחק בה, עמדת הבלם. בצעירותו במכבי ת"א הוא שיחק חלוץ, ברומניה בקישור, בב"ש בבלם ובסלטיק הוצג כמגן ימני.

האתלטיות, המהירות, הפיזיות, חוכמת המשחק, הגובה – לאלחמיד יש בדיוק את מה שצריך כדי להוביל את ההגנה של נבחרת ישראל לשמור על רשת נקייה מול סקוטלנד, גם בהאמפדן פארק. אחרי שעמד במטרה להעפיל לשלב הבתים של הליגה האירופית עם סלטיק, כולו מרוכז בהצלחת נבחרת ישראל. הוא, אופיר מרציאנו, וניר ביטון מכירים היטב את הקבוצה של סטיב קלארק ויודעים שלא יהיה פשוט להגיע למרחק משחק אחד מהיורו מול סרביה או נורבגיה, אבל בהחלט אפשרי.

חאתם, תוצאת התיקו בחודש שעבר בהאמפדן פארק והיכולת גרמה לכם להאמין בעצמכם יותר?
"כן, כי הרגשנו טוב. פחות בגלל התוצאה, אלא בגלל היכולת והרוח שהיתה לכל השחקנים. המשחק הזה נתן לנו תקווה להאמין שיש סיכוי טוב שנוכל לנצח ולעלות לגמר".

עד כמה ההיעדרות של ג'יימס פורסט, שכבש שלושה שערים נגד ישראל לפני שנתיים, קריטית עבור סקוטלנד?
"ג'יימס שחקן מצוין, גם בסלטיק הוא עושה עבודה נהדרת. אני אוהב אותו כשחקן וכאדם. כולנו עוד זוכרים את השלושער שכבש מולנו. מן הסתם ההיעדרות שלו תחליש אותם קצת, אבל זו נבחרת חזקה ויש מספיק שחקנים שאפשר להזמין. יהיו להם שחקנים טובים על המשבצת שלו".

אתה משחק כל שבוע בליגה המקומית ורואה את התשוקה של הקהל הסקוטי לכדורגל ואת הדחיפה של האוהדים. מדובר ביתרון עבור ישראל שהמשחק מאחורי דלתות סגורות
"זה יתרון משמעותי. אפילו הייתי אומר עצום. נצטרך לנצל את זה ולשחק באותה מוטיבציה ובאותה רוח כמו במשחק האחרון. האוהדים הסקוטים דוחפים את הנבחרת שלהם. הם בעצם איבדו את הביתיות".

הסיפור שלך מורכב. שחקן שהחל לשחק בגיל מאוחר כדורגל והתפתח בצורה יוצאת דופן. ממש השראה לשחקנים צעירים
"אני מתרכז בלהתקדם בקריירה שלי ופחות בסיפור האישי שלי, אבל ברור שזה לא דבר טבעי להתחיל לשחק כדורגל מקצועי רק אחרי גיל 16. אם לומר את האמת, לא חשבתי שאני אעשה קריירה בכלל, רק רציתי ליהנות מהכדורגל. לא חשבתי שאגיע לסלטיק או אשחק באירופה ואחווה את החוויות שאני חווה עכשיו. מה שעברתי בקריירה ובחיים עיצב את האופי והמנטאליות שלי. אם שחקנים צעירים שמאבדים קצת תקווה יסתכלו על הסיפור שלי וייקחו מזה קצת אופטימיות ואמונה בעצמם שאפשר להגיע לאן שחולמים, אז זכיתי. אני חושב שמהרגע בו לקחתי החלטה שאני רק בלם ולא בתפקיד אחר, הכל התחבר לי".

לא קל להיות רחוק מהמשפחה בטח בתקופת קורונה, איך מתמודדים?
"זו התמודדות מאוד קשה. אשתי והילד שלי פחות התאקלמו בסקוטלנד, מכל מיני סיבות. לאשתי יש עבודה בישראל והיא מאוד מצליחה וכיף לה והיא מתקדמת. חשבנו שהיא תוכל לעבוד פה, אבל לא נתנו לה רישיון עבודה והילד שלי הגיע בגיל 5 והתקשה מבחינת חברה ושפה אז החלטנו שהם יישארו בארץ ויבואו לבקר אותי. לצערי, בגלל הקורונה זה בלתי אפשרי. אני כבר ארבעה חודשים לבד וזה קשה, אבל זו עונה מאוד מיוחדת למועדון ואני מנסה להתמודד בצורה הכי טובה שיש. אני רוצה שהשם שלי גם יהיה רשום בהיסטוריה של סלטיק כמי שהיה שותף לאליפות העשירית ברציפות".

ספר קצת על החיים בגלאזגו?
"שונה מהתרבות שלי. הייתי רגיל ליותר חיי חברה והיום בישראל היה עובר לי יותר מהר מאשר כאן. אני פה לבד, מסיים אימון וחוזר הביתה. לא יוצא, לא מסתובב, כך הייתי גם לפני הקורונה. החיים מאוד שונים. זה קשה, אבל בסופו של דבר לא באתי לעשות חיים אלא להצליח בכדורגל ולקחת תארים".

50 שנה נבחרת ישראל לא היתה באירוע גדול. כמה אתם מאמינים שאפשר להפתיע?
"זה יהיה משהו בלתי נתפס. הישג גדול. אם נצליח לעבור את החצי גמר ונגיע לגמר, אז אלוהים גדול. במשחק אחד הכל יכול להיות. יש לנו סיכוי טוב, אבל צריכים לעבוד מאוד קשה. כולנו כקבוצה. חלומות נועדו כדי להגשים אותם".

הנבחרת מגיעה ללא מספר שחקנים מובילים כמו טאלב טאווטחה ודור פרץ. זה משמעותי
"משמעותי במיוחד בגלל איך שנראינו מול סקוטלנד ומול סלובקיה במשחקים האחרונים. נראינו טוב, חדים, מגובשים ומאורגנים. החיסרון שלהם זו מכה עבורנו, אבל אני מאמין בסגל ובאלו שישחקו במקומם".

כמה אתם השחקנים מדברים על המפגש בין הנבחרות באימונים?
"יש לנו משחק כמעט כל כמה ימים אז עד עכשיו התרכזנו במשימות שלנו כקבוצה. כמובן שלפעמים באימונים אנחנו מתבדחים בינינו שנתקל אחד את השני ושהם לא יצליחו לעבור אותנו או להפך, אבל הכל ברוח טובה, בחיוך ובהערכה הדדית".