הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

למי קריירה גדולה יותר: זהבי או דאבור?

האחד התפוצץ בגיל מאוחר יחסית, השני בנה את הקריירה צעד אחרי צעד. הראשון הוא השחקן הישראלי היקר אי פעם, השני מלך שערי נבחרת ישראל בכל הזמנים. שניהם החלוצים הבולטים בישראל בשנים האחרונות, למרות שלא תמיד היו בקונצנזוס, ולא רק בגלל עניינים מקצועיים. השוואה

אבישי סלע
אבישי סלע  27.11.21 - 10:57
תחילת כתבה

בסופו של דבר, ממעוף הציפור, נראה ששניהם לא מאוד שונים: שניהם העבירו את רוב הקריירה בחו"ל, שניהם פרחו במכבי תל אביב - ולשניהם היתה תקרית לא נעימה עם אוהדי נבחרת ישראל, שהובילה לעובדה שנעדרו מהמדים הלאומיים. ערן זהבי ומואנס דאבור, השפיץ של הנבחרת בעידן האוסטרי, הם כנראה שני השחקנים המצליחים ביותר בדור הנוכחי. עד עכשיו, השאלה "מי גדול יותר" כמעט לא היתה נתונה לדיון. זהבי הפך, ברבות השנים, לקונצנזוס - דאבור, אולי גם בהשפעת דברים שלא קשורים לכדורגל, הרבה פחות. זהבי נחשב ל"אלפא של הנבחרת", דאבור - אם להיתלות באילנות גבוהים במיוחד - הוא ה"בנזמה שליד רונאלדו". החלוץ המסייע, לא בהכרח מספר אחת.

אבל האם הטענה הזו באמת מוצדקת? האם דאבור הוא באמת פחות גדול מזהבי? אחרי שקמפיין הנבחרת הסתיים, אולי לפני הסיבוב האחרון בהחלט של השניים במדים הלאומיים, החלטתי לנסות ולמדוד, באופן השוואתי, למי היתה קריירה יותר גדולה. שאלת ה"גדולה" היא תמיד סובייקטיבית, ותלויה בעיני המתבונן, ואנסה להיצמד (כמה שאפשר) לעובדות. שיהיה בהצלחה לכולנו.

למה דאבור:
אחד מהטיעונים המרכזיים שעומדים לזכותו של דאבור הוא אורך המסע, ודרגת הקושי שלו. הדרך שהחלה במכבי אחי נצרת, והסתיימה בהיותו שחקן רוטציה בקבוצת בונדסליגה לא היתה נטולת בעיות - אבל הנכונות ללכת לשם, גם במחיר של אכזבות רגעיות וקשיים של ממש, ראויה להערכה.

דרך שעברה במכבי תל אביב כחלוץ צעיר, דרך כמות שערים דו ספרתית במדי גראסהופרס בשווייץ, ומספרים משוגעים בשתי עונות במדיה של רד בול זלצבורג - 29 שערים בכל המסגרות בעונת 2017/18, עונה לאחר מכן הוא כבר הגיע ל-37. המספרים האלה הביאו אותו להירכש ע"י סביליה בסכום של 15 מיליון יורו (הסכום הגבוה ביותר ששולם על שחקן ישראלי). בסביליה זה פחות הלך, אבל מאז הוא עבר להופנהיים - שם גם את העונה שעברה הוא סיים עם 10 שערים, למרות שמעולם לא היה השחקן המרכזי של הקבוצה.

בנוסף, מגיע גם העניין הקבוצתי: דאבור אמנם זכה רק פעם אחת באליפות בישראל (בניגוד לזהבי, עם ארבע אליפויות - אחת בהפועל, שלוש במכבי), אבל גיבה זאת עם שלושה תארי אליפות בליגה האוסטרית. ולמי שיעז להטיל ספק בליגה האוסטרית - שימו לב מי שיחקו בחוד של זלצבורג לפניו ואחריו. שמות כמו סאדיו מאנה, פאטסון דאקה, ארלינג הולאנד - והיום, גם קארים אדיימי שמבוקש על ידי הקבוצות הבכירות ביבשת. לא קל לרכוש מעמד במועדון הזה, ודאבור עשה זאת בגדול. וגם הוביל את זלצבורג לחצי גמר הליגה האירופית, מרחק נגיעה ממשחק הגמר.

שלוש פעמים סיים דאבור כמלך השערים בשווייץ ואוסטריה. עד היום, הוא מדורג במקום התשיעי ברשימת כובשי כל הזמנים בליגה האירופית/גביע אופ"א, עם 26 שערים. (אחריו ברשימה נמצאים שמות צנועים כמו פייר אמריק אובמיאנג, אדין דז'קו ואלסנדרו אלטובלי). לאחרונה, הוא הוסיף עוד הישג אישי לרשימה - כשהפך לכובש הישראלי הגדול ביותר אי פעם בבונדסליגה, עם 10 שערים. ברמת הנבחרת, לדאבור אמנם יש 13 שערים בלבד במדי הנבחרת הבוגרת, אבל יש לו עוד 13 במדי הנבחרת הצעירה (מקום שלישי בהיסטוריה, אחרי שי הולצמן ואלון מזרחי). לזהבי בצעירה יש הופעה אחת ואפס שערים.

לא תמיד קל לאהוב את מואנס דאבור, אבל כדאי להעריך אותו. הוא אמנם בלט בדרג השני של הליגות באירופה, למרות שעבר גם בספרד וגרמניה, אבל הצליח לייצר שם יציבות ומספרים בלתי נתפסים. הוא הלך למקומות שקשה להתמודד בהם, שרד - ואפילו הצליח לשגשג.

למה זהבי:
בניגוד לדאבור, זהבי לא פרח מהגילאים הצעירים. את ה"בום" הגדול של הקריירה הוא ידע רק מגיל 26 ואילך. ובכל זאת - את מה שעשה בשמונה השנים האלה, קשה לתאר או לתפוס במונחי הכדורגל הישראלי. ריצה אדירה, ותחושה שהוא כובש כמעט בכל משחק. ממכבי תל אביב, דרך גוואנגז'ו R&F ועד פ.ס.וו החזקה - בכל שלוש הקבוצות האלה הוא התקבע כשחקן מרכזי, Go To Guy במונחי הכדורסל. האיש שסביבו הכל עומד.

והתוצאות? בשמונה השנים הללו, זהבי הפך הן לכובש הישראלי הגדול בכל הזמנים, והן למלך השערים של נבחרת ישראל. הוא הוביל שתי קבוצות ישראליות לשלב הבתים של ליגת האלופות (בפעם האחרונה, כמעט לבד), וזכה בארבע אליפויות בסה"כ - אחת בהפועל תל אביב, שלוש במכבי. הפריצה אמנם היתה קצרת מועד, בניגוד לדרך של דאבור, אבל באותו פרק זמן - הוא הצליח להשיג את מה שאחרים עשו במשך שנים ארוכות הרבה יותר.

ונכון, סין הוא מקום שבו הכיבוש אולי נעשה יותר נוח, אבל גם ברמה הזאת מדובר במספרים מטורפים. בסך הכל, בסוף הקדנציה הסינית היו לו 103 שערים ב-117 הופעות. בכל קנה מידה, בכל ליגה, מדובר במספרים חולניים (בקבוצה בינונית ומטה, שכל שנה מסיימת בשיפולי טבלת ה"סופר ליג"). לצידו של זהבי בליגה הסינית, בקבוצות אחרות, שיחקו חלוצים עם רקורד הרבה יותר מרשים ממנו: שחקנים כמו הולק הברזילאי, מרקו ארנאוטוביץ' ששיחק מולו במדי נבחרת אוסטריה וסטפן אל שעראווי (לשעבר רומא). בעבר היו שם גם קרלוס טבס או פאפיס סיסה, שחקנים שעשו משהו בקריירה שלהם במדינות אחרות. ובכל זאת, על אף כשרונם, הם לא הגיעו למספרים של זהבי במקביל אליו. לעתים הרבה הרבה פחות.

אין כאן טענה לכך שזהבי גדול מהם, אבל כן נקודה למחשבה: הליגה הסינית היא אולי ליגה שרמתה גבוהה פחות (בלשון המעטה) מהליגות האירופאיות המובילות, אבל עדיין ליגה מקצוענית; קל וחומר כאשר אנחנו שבים ומסתכלים על הליגה הישראלית, ממנה יצא זהבי, עליה אפשר להסתכל ולהודות, זה לא שהיא משמעותית יותר טובה ממה שהולך שם.

לא תמיד קל לאהוב את ערן זהבי, אבל כדאי להעריך אותו. הוא לא תמיד הלך בדרך הסטנדרטית, לפעמים "בחר בכסף" על חשבון הכדורגל, אבל הצליח לייצר שורה של רגעי שיא, להדהים שוב ושוב את הצופים, להפוך לאבן דרך בהיסטוריה של נבחרת ישראל - ולא להפסיק לשבור את השיאים של עצמו.