ניר ביטון הוא הכדורגלן המעוטר ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. הקשר של סלטיק זכה ב-18 תארים (8 אליפויות, 4 גביעים, 6 גביעי ליגה), כולם בסקוטלנד. לאחר הכתרת סלטיק כאלופת סקוטלנד לעונת 21/22, ביטון עקף את אלון חרזי ואריק בנאדו, שניהם עם 17 כ"א (אליפות, גביע וגביע הטוטו) ופרשו לפני כעשור בעוד ביטון רק בן 30. בשקט יחסי, הקריירה של ביטון הפכה לאחת הקריירות המרשימות ביותר של כדורגלן ישראלי בחו"ל.
לא מדובר רק בכמות התארים. סלטיק אחת משתי הקבוצות הגדולות ביותר בסקוטלנד. נכון, היא רחוקה מקבוצת הפאר שהייתה לפני עשרים ושלושים שנה, אבל אורך הקריירה והעובדה שנשאר ברמות הגבוהות לא מובנים כלל. נדירים הכדורגלנים היום, ישראלים ובינלאומיים כאחד, שסוגרים תשע עונות באותה קבוצה. במיוחד שחקנים זרים. אין הרבה כדורגלנים ישראלים שהגיעו לשלב בתים במסגרת אירופאית תשע פעמים, אם בכלל.
ביטון כן. הוא רשם 270 הופעות בתשע עונותיו בסלטיק (בטופ 10 של הזרים במועדון בכל הזמנים), הפך מקשר אחורי לבלם ועבר רשימה ארוכה של שחקנים ומאמנים. ב-2013, בה הצטרף לקבוצת הפאר הסקוטית, אייפון 6 לא היה קיים. אנה זק הייתה בת 12 ודיוויד קמרון כיהן כראש ממשלת בריטניה. העולם השתנה כמה פעמים מאז, אבל ביטון המשיך להיות שחקן משמעותי בסלטיק. איך הוא עשה את זה?
כדי להתייחס לקריירה הארוכה של ביטון, נעקוב אחרי מה שאמרו המאמנים שלו לאורך הקריירה בסקוטלנד. ניל לנון (פעמיים), רוני דליה, ברנדן רוג'רס, ג'ון קנדי ואנג' פוסטקוגלו אימנו את סלטיק בתקופת ביטון, כולם נתנו לו דקות משמעותיות בהרכב. בשונה מחלוצים, אין לביטון את המספרים שידברו בשבילו. המאמנים השונים שלו יעשו את זה.
ביטון. מנהיג בסלטיק (Getty)
ניל לנון אימן את ביטון בעונתו הראשונה, 2013/14, ושוב בין 2019 ל-2021. הוא החתים את ביטון בסלטיק, קיבל אותו בחזרה ולמעשה החתים את הישראלי על הארכת החוזה הנוכחית שמסתיימת בקיץ 2023. באופן טבעי, הוא החמיא לביטון מספר פעמים לאורך הקריירה: "ניר עושה דברים נהדרים בכל עמדה. הוא ספורטאי טוב, אני מרוצה ממנו. רצינו שהוא ישאר. הוא מכיר את המועדון והתמודד עם פציעות, הוא מוכשר וחזק. הנוכחות שלו טובה גם מחוץ למגרש, אוהבים אותו בחדר ההלבשה".
רוני דליה, שהגיע אחרי לנון, הפך את ביטון לשחקן משמעותי בהרכב אחרי העונה הראשונה בקבוצה, גם בפן ההתקפי. אצל דליה ביטון רשם את העונה הפורייה ביותר שלו עד עכשיו בקריירה, עם 5 שערים ו-5 בישולים מהקישור האחורי, ואולי רשם את ההתפתחות המשמעותית ביותר אחרי כמה ריבים מתוקשרים עם המאמן.
דליה עצמו התייחס לכך: "חייבים לדרוש יותר מהשחקנים, זה לא גן ילדים. השיפור של ניר ביטון הוא דוגמה טובה לכך, הוא משתפר בכל יום. הוא חי ומת בשביל הכדורגל. לא הבנתי איך להשתמש בו, אבל השיפור שלו היה מדהים. שיעור העבודה שלו יוצא דופן. הוא מזכיר לי את סרחיו בוסקטס".
מאוחר יותר, בעיצומה של 2015/16 (אולי עונת השיא של ביטון בסלטיק), דליה שפע מחמאות: "אני יכול לבנות סביבו קבוצה. כל אוהד סלטיק צריך להיות מרוצה מזה שיש שחקן ברמה הזאת שרוצה להישאר כאן לכמה שנים. הוא מתאים לכדורגל האירופאי ולסגנון המשחק שאני רוצה", הוסיף.
דליה. "ביטון חי ומת בשביל הכדורגל" (Getty)
דליה עזב את סלטיק בסוף 2016, ובמקומו הגיע מאמן אחר, ברנדן רוג'רס. רוג'רס הגיע לגלאזגו אחרי שלוש שנים בליברפול, כולל עונה בה כמעט לקח אליפות עם לואיס סוארס, והגיע עם פילוסופיית משחק שונה. בשונה מדליה הוא האמין בקשרים שמעורבים יותר בהנעת הכדור ופחות בהגנה, מה שפגע במעמדו של ביטון. סטיוארט ארמסטרונג תפס את המקום בהרכב, וביטון נאלץ להמציא את עצמו מחדש.
הוא עשה את זה כבלם. היכולת ההגנתית של הקשר הישראלי בשילוב עם הנעת הכדור הפכו אותו למועמד מתאים לתפקיד, יחד עם מנטור מעניין: וירג'יל ואן דייק. הבלם הטוב ביותר בעולם שיחק לצידו של ביטון בין 2013 ל-2015, השניים בקשר עד היום, וההולנדי סייע לביטון לאחר שהפך לבלם אצל רוג'רס. הוא התייחס לכך: "כן, ביטון התייעץ איתי לאחר שהפך לבלם. אמרתי לו שזה לא קל, אבל הוא שחקן טוב מאוד. אנחנו מדברים כל הזמן ונצא לחופשה ביחד, אני שמח לראות שהוא משחק טוב".
רוג'רס עצמו היה מרוצה משינוי העמדה והוורסטיליות של הישראלי בהמשך הקריירה: "היו לנו מעט פתרונות בהגנה, אז היינו צריכים להפוך את ניר לבלם. הוא משחק אחרי פציעות קשות, אני מעריך אותו בצורה הטהורה ביותר שיש. אולי לא היינו עולים לליגת האלופות בלעדיו, הוא הוסיף לנו רוגע וביטחון".
רוג'רס המשיך אחרי משחק בו ביטון הצטיין כבלם מול באיירן מינכן באלופות: "הוא מגן בצורה אגרסיבית, אני חושב שהוא יוצא דופן. אני מסתדר איתו, הוא משתפר כבלם מרגע לרגע. הוא היה מדהים נגד באיירן מינכן באלופות ונותן לנו עוד מימד עם הכדור כבלם".
ביטון ו-ואן דייק. חיבור מיוחד (Getty)
לאחר רוג'רס והקדנציה השנייה של לנון הגיע ג'ון קנדי, ששימש כמאמן זמני לעשרה משחקים. אחריו הגיע המאמן הנוכחי של הקבוצה, אנג' פוסטקוגלו, תחתיו ביטון רשם עד כה העונה את כמות ההופעות הגבוהה ביותר שלו בליגה הסקוטית מאז 2017/18 ואותה פציעה בצולבת.
האמון שפוסטקוגלו העניק לביטון הוביל לתוצאות, כפי שהמאמן אמר בעצמו: "הגעתי לסלטיק בלי דעות קדומות על אף אחד מהשחקנים. ניר היה נהדר מאז שהגעתי, הוא משחק בעמדה שמתאימה לו ולנו. הוא מנהיג בחדר ההלבשה, מכיר את התרבות של המועדון ומנחיל אותה לשחקנים צעירים כמו ליאל עבדה".
השילוב הזה בין האישיות לכדורגל הפך את ביטון לחלק בלתי נפרד מסלטיק, ומשהו שיוכל להיות השראה לכל שחקן כדורגל. השילוב בין כישרון, מוסר עבודה, ורסטיליות והיכולת להתמודד עם קשיים כמו פציעות ושינוי עמדה הפכו אותו לבאנקר חוצה מאמנים ועונות אצל הירוקים-לבנים. קצת בדומה לחרזי או בנאדו, גם הם שחקני הגנה מעוטרים, יש מה ללמוד מאחד הליגיונרים השקטים והמוצלחים ביותר שיש לכדורגל הישראלי להציע.
עבדה. ביטון חונך אותו (Getty)