$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

טנגו סלובני: שני הרוכבים שיאבקו עד פאריס

הגישות השונות של הפייבוריטים בטור, רוגליץ' ופוגצ'אר, והטעות של אינאוס. וגם: המטרות של סטארט אפ. סיכום ביניים ומבט לשבוע השלישי

דני פורת
דני פורת  14.09.20 - 16:31

דו קרב סלובני עד לפאריס
מבט על תוואי המסלול של הטור דה פראנס שתוכנן עוד באוקטובר בשנה שעברה, הבטיח מרוץ מעט שונה מהרגיל. יש מי שאמרו שמנהל המרוץ כריסטיאן פרודום העתיק את הוואלטה אספניה לצרפת, בשל אופיו ההררי מאוד עם קטעי עליות כבר בשבוע הראשון ורק שלב אחד נגד השעון מתוך 21 קטעים. אולי מהסיבה הזאת, לא מפתיע לגלות ששני הרוכבים החזקים ביותר בטור הצרפתי של 2020 הם פרימוז' רוגליץ' וטדיי פוגצ'אר (עם כל הכבוד לשאר) - שני הסלובנים שעלו על הפודיום (ראשון ושלישי בהתאמה) בוואלטה הספרדי בדיוק לפני שנה.

רוגליץ' אמנם אוחז ביתרון של 40 שניות על פני פוגצ'אר בצמרת הדירוג הכללי ומטבע הדברים הוא הפייבוריט הגדול לשמור על החולצה הצהובה עד לפאריס, אך הפער איננו בלתי מחיק, כשנותרו עוד שלושה ימים באלפים (גולת הכותרת - קטע 17 במריבל) וקטע אישי נגד השעון בהרי הווז' (20). לאוהדים הניטרליים יש סיבה טובה להאמין כי המתח יישמר עד לסיום. על פניו, פוגצ'אר, כפי שהוכיח בפירנאיים, הוא הרוכב האגרסיבי והמרשים ביותר בעליות ואלמלא איבוד של 1:21 בשל רוחות צד (קטע 7), היה אמור לפחות באופן תאורטי להוביל את הטור.

השאלה שעוסקים בה הפרשנים לקראת השבוע השלישי הוא מי מבין הסלובנים יצליח לשמור על הכושר הנוכחי בהמשך העליות. בשנה שעברה בוואלטה, פוגצ'אר הצליח לצמק בכמעט דקה את הפיגור מרוגליץ' בשבוע האחרון. עם זאת, לאורך זמן רוגליץ' נהנה מניסיון חיים עשיר יותר (בן 30 ומנצח גרנד טור), מאשר יריבו שעורך בסך הכל את הופעת הבכורה שלו השנה בטור. בהנחה שהסטטוס קוו יישמר בהרים, רוגליץ' נחשב לשען טוב יותר (קטע 20 נג"ש בעליה), אחד הטובים בעולם, למרות שפוגצ'אר הצליח להפתיע אותו ולזכות באליפות סלובניה נג"ש בתחילת השנה.

יתרון מובהק אחר הוא שלרוגליץ' יש קבוצה טובה יותר. יומבו ויסמה, עם תום דמולאן, ספ קוס ו-ווט ואן ארט, מצוידת בטובי הרוכבים ומצליחה להסב נזק אדיר לשאר המתחרים כפי שראינו בגרנד קולומבייר. הקבוצה ההולנדית, שהבטיחה להילחם על החולצה הצהובה בתחילת 2020, הרחיקה כבר את הקולומביאנים המסוכנים - אגן ברנאל ונאירו קינטאנה - מהאזור, אבל לא מצליחה להוריד את פוגצ'אר. הסלובני בן ה-21 מסתמך על עצמו בעיקר, גם משום שקבוצתו UAE כבר איבדה שני רוכבים מעולים שהיו יכולים לעזור לו בהרים: דוידה פורמולו ופאביו ארו שפרשו בגלל פציעות.

הקריסה של אינאוס וברנאל
אז מה יותר חשוב? כישרון ורגליים טריות של רוכב בודד או קבוצת כוכבים שעושה למנהיג שלה את רוב העבודה המלוכלכת? בשנים האחרונות התקבעה בפלוטון ההנחה שהקבוצה הטובה והדומיננטית ביותר גם מביאה את הרוכב הבכיר שלה לשאנז אליזה עם החולצה הצהובה. אינאוס, בעבר סקיי, עשתה את זה בצורה מעוררת כבוד מאז 2012 להוציא את איבוד הכתר שנתיים לאחר מכן כתוצאה מההתרסקות של כריס פרום בשלב מוקדם של המרוץ.

הקבוצה הבריטית העשירה הימרה הפעם על הסוס הלא נכון, על ברנאל שאיבד את הסיכוי לזכות בטור כבר בגרנד קולומבייר. ההחלטה לא להביא לטור את גיירנט תומאס, שנראה טוב במרוץ של טירנו אדריאטיקו המתרחש במקביל, אולי הייתה נמהרת מדי. ברנאל הוא הרוכב המוכשר ביותר של הקבוצה והאלוף של 2019, אך עם זאת הגיע עם פציעה בגב וכנראה בכושר מוגבל מאוד, כשנשר למקום ה-13 ב-GC. כעת אין לדייב בריילספורד, המנהל המבריק של אינאוס, אף סוס להריץ אותו כתכנית ב', משום שכל הביצים הונחו בסל של ברנאל. פאבל סיבאקוב המוכשר נפצע כבר בקטע הראשון וריצ'ארד קרפאס, זוכה בג'ירו, לא ממש מספק את הסחורה בטור.

מה שיפה אצל אינאוס, על אף כישלונה בטור הנוכחי, הוא הראיה לטווח ארוך שכן אחרי העזיבה של כריס פרום (לסטארט אפ ניישן ב-2021) גייסה הקבוצה הבריטית לשורותיה שני רוכבים מעולים אחרים - אדם ייטס וריצ'י פורט (מקום 5 ו-6 בהתאמה), שיעברו אליה בסיום העונה. רצה הגורל והשניים מגלים יכולת נהדרת בטור הנוכחי כשהם מדורגים בטופ 10 עם סיכוי אמיתי להשיג פודיום. ייטס כבר לבש את החולצה הצהובה בשבוע הראשון ואילו פורט, בן ה-35, הולך ומתחזק ככל שהטור הולך ומתארך. אחד מהם עוד עשוי לחזוק הביתה עם ניצחון באחד השלבים.

הציפיות מסטארט אפ
ואם בקבוצה הקודמת של פרום עסקינן, נזכיר גם את קבוצתו הבאה. סטארט אפ ניישן מגלה נחישות ואגרסיביות בטור הבכורה שלה עם 4 בריחות בשבועיים הראשונים ו-6 קטעים שסיימה בטופ 10. בהתחשב בגודלה ובהרכב הרוכבים שיש לה, הפרויקט של סילבן אדמס מפיק פחות או יותר את מה שציפו ממנה המומחים. אבל זה ממש לא מספיק, שכן הקבוצה הישראלית שמה לעצמה מטרה לנצח שלב בטור, ואם זה לא יקרה, אין להתפאר מבריחות שמתחילות יפה, חושפות את הקבוצה שעות בטלוויזיה ומסתיימות בלי הישג מקצועי מהותי.

מתוך ששת הקטעים האחרונים שנותרו לטור, הרי שלסטארט אפ נותר להילחם באופן עקרוני על שלושה או ארבעה מקסימום: קטעים 16 ו-18 שיתאימו לרוכבים כמו כריס ניילנדס ודן מרטין בבריחות הרריות, ואילו קטע 19 שקורץ לפנצ'רים כגון נילס פוליט ואולי הוגו הופשטטר, אם הקבוצה תצליח להגניב אותם לקדמת המרוץ ולהשאיר את הספרינטרים הכבדים בירכתי הפלוטון. בקטע האחרון בשאנז אליזה אנדרה גרייפל חולם לשחזר את ניצחונו מ-2016, אך לפי הכושר הנוכחי שלו, קשה לבנות על כך. ומה לגבי גיא ניב? הישראלי עובר בשקט ובהצלחה רבה את המשימה העיקרית שלשמה התכנס - לצלוח את הימים ולהגיע בריא על אופניים לפאריס.