אריאל הרוש: "התופעה של המנודים מגעילה אותי"

"עד היום אני לא יודע למה יצאתי מהשער, אני יודע שזה לא היה מקצועי. הייתי עוזב מהר אחרי משחקים, שלא יראו אותי, לא משנה מה התוצאה, יורד לחדר ההלבשה עצוב. לא רוצה לחזור לישראל. השתחררה בי מועקה". שוער ספרטה רוטרדאם והנבחרת במונולוג נדיר

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  24.07.19 - 09:29
תחילת כתבה

כשאריאל הרוש זכה בתואר שוער העונה בקפריסין ב-2018, נדמה היה שסוף סוף הפוטנציאל הגדול הקיים אצלו מתפרץ. אחרי עונות לא פשוטות בהפועל ת"א ובמכבי נתניה, לאו דווקא בצד המקצועי, היה לו את השקט שהוא צריך כדי לפרוח. התקשורת, הסביבה, הדיבורים עליו בארץ אף פעם לא עשו לו טוב. אחרי שנים לא פשוטות, בקפריסין הוא חזר גם לחייך. העתיד נראה היה ורוד. מכבי ת"א פנתה, אבל ההצעה של הפועל ב"ש קסמה לו יותר. תפקיד השוער הראשון אצל האלופה קרץ לו. אלונה ברקת לחצה, הסוכנים רונן וגלעד קצב סגרו חוזה לא רע לשנתיים, והוא חתם, אבל כמו בכל הקריירה שלו בשנים האחרונות, גם פה הגיע הטוויסט, ושוב, לא באשמתו.

הרוש עדיין מנסה לעכל מה קרה בחודש מארס 2019. ארבעה חודשים אחרי שסופסל ופינה את מקומו לאוהד לויטה, שוער נבחרת ישראל עדיין שואל את עצמו למה לעזאזל זה קרה. איך הוא יושב על הספסל אחרי שהרשים במדי הנבחרת. בראיון בלעדי לערוץ הספורט הוא מספר על התקופה הקשה, על האכזבה מאלונה ברקת, על חדר ההלבשה הלא נעים והעל העתיד בספרטה רוטרדאם ההולנדית.

בדיעבד, אולי עשית טעות שחזרת לישראל?
"התכנון שלי לא היה לחזור בכלל לארץ. אמרתי לסוכן שלי רונן קצב שאני לא רוצה לחזור. לצערי, היתה לנו הצעה אחת גדולה מספרד (חטאפה, מ.פ.), שנפלה בגלל חוסר מזל אחד גדול ואחרי שכבר היה לי את החוזה ביד. בגלל שחיכיתי להצעה הזו הרבה זמן, פספסתי הצעות אחרות בדרך כמו אומוניה ניקוסיה ואפולון לימסול והגעתי לאמצע יולי ורוב הסגלים כבר סגורים. מכבי ת"א הציעה לי להיות שוער שני של ראיקוביץ' ושאחכה. אם הוא יימכר, אהפוך לשוער ראשון, אבל לא רציתי לחכות ואז ב"ש פנתה. קבוצה אלופה, מועדון טוב, אוהדים אדירים, חמים ותומכים. הכל היה נראה לי טוב".

איפה היה הרגע שידעתך שאתה לא ממשיך בב"ש?
"אחרי חודשיים של עונה. בהתחלה באמת שהיה לי כיף ונהניתי, אבל אחרי זה הייתה אווירה לא טובה. שניים-שלושה משחקים לפני שיצאתי מהשער דיברתי עם הסוכן שלי ואמרתי לו שלא נראה לי שאני רוצה להמשיך פה בעונה הבאה, שאני לא נהנה ושאין אווירה טובה בחדר הלבשה. קהל נדיר, אווירה בעיר טובה, אבל משהו בחדר הלבשה היה חסר לי. זה לא כמו בית"ר או הפועל ת"א בהן הייתי והאווירה היתה חמה. כנראה שאחרי שלוש שנים עם אליפויות, אנשים היו קצת שבעים".

ואז מגיע הרגע שאתה יורד לספסל
"זה לא היה מקצועי ומאז הכל עוד יותר התדרדר וכולנו יודעים את ההיסטוריה".

עד עכשיו לא שמענו את הגרסה שלך. מה קרה שם?
"זה נפל עלי כרעם ביום בהיר. לא ידעתי מה רוצים ממני. באותו יום חייג אלי מאמן השוערים ואמר לי 'שמע, היום אתה לא עומד'. הייתה איזה התלחששות בשבוע הזה, אבל התעלמתי מזה. שלוש-ארבע שעות לפני המשחק הודיעו לי שאני לא משחק. צחקתי, כי לא עושים דברים כאלה, במיוחד כשאתה בא בתור שוער ראשון של הנבחרת. מאמן השוערים שמלווה אותי חייב להגיד לי במהלך השבוע שרוצים לעשות איזשהו שינוי. כשניגשתי לברק, הוא אמר לי שבגלל המצב של הקבוצה הוא רוצה לעשות קצת שינויים ושאני עוד אחזור לשער. מאז פשוט לא שיחקתי".

"איך שיצאתי מהשער אמרתי 'טוב, משחק אחד או שניים ואני חוזר'. אמרתי לעצמי שיש נבחרת בעוד חודשיים ויהיה בסדר. בעזרת השם, הכל יסתדר. פתאום ראיתי שעובר משחק ועוד משחק ועוד משחק ואני לא פותח. אמרתי לעצמי: מה קורה פה? הכל נופל לי לפח"

נעלבת מהדרך של הפועל ב"ש?
"נעלבתי באיזשהו מקום. כשנהייתי שוער שני כבר לא קיבלתי יחס. עד היום אני לא יודע למה יצאתי מהשער. במשך תקופה הקבוצה לא הייתה טובה ודווקא אני חושב שהיו לי משחקים טובים. לא ספגתי באשמתי הישירה וזה כאב לי. מרגיז שאתה יודע שלא מדובר בהחלטה מקצועית. זה משהו שהרג אותי. אם הייתי יודע שאני לא טוב הייתי מקבל את זה, בא לאימונים, קורע את עצמי ויודע שאני צריך להתחרות על המקום שלי כי לא הייתי טוב. אבל זה לא היה המצב. בסוף העונה ברק בכר אמר לי 'אריאל, התאמנת כמו גבר גם כשהיית שוער שני. כל הכבוד. ככה אתה צריך להיות מקצוען תמיד',  אבל למרות הדברים שלו, בראש היה לי קשה להבין שלא משנה כמה תעבוד קשה באימונים, לא תשחק. זה משהו שגומר שחקן".

ספר לי מה עובר עליך כשאתה יושב על הספסל
"קשה. תחושת השפלה. בחיים שלי לא הייתי שוער מחליף בשום קבוצה בארץ. כל משחק שהסתיים, הייתי הולך מהר כדי שלא יראו אותי. זה לא איזה אגו או משהו כזה, אלא פשוט הרגשה אישית שלי. הייתי אומר לעצמי 'איך אני לא שוער ראשון'? תבין, זה לא שאני לא טוב, אלא פשוט לא נותנים לי לשחק ואני לא יודע מה הסיבה. הייתי יורד לחדר הלבשה ומרגיש עצוב, לא משנה אם ניצחנו או הפסדנו. לא בגלל התוצאות, אלא בגלל שאני צריך לבוא לאימון עוד שבוע ועוד שבוע בידיעה שלא אשחק עד סוף העונה ושלא אשאר בעונה הבאה. אין הרגשה נוראית מזו".

יצא לך לדבר עם אלונה?
"לא. אין לי כל כך מה לדבר איתה. מי שהייתי צריך לדבר איתו זה ברק והמאמן שוערים, גיא ויזינגר, אבל ברגע שראיתי שהם לא רוצים לתת את התשובות, אז פשוט שחררתי. אני אוהב שבאים ואומרים לי את האמת בפנים. ברק הוא מאמן מצוין ואי אפשר להתווכח עם מה שהוא עשה בב"ש".

אם היתה לך אפשרות לדבר עם אלונה מה היית אומר לה
"הייתי שואל אותה מה הסיבה. מה הסיבה שעושים לי את זה? מה עשיתי רע? למה יצאתי מהשער? על מי לכלכתי? אני רוצה לדעת".

"בארץ יש תככים ומזימות מאחוריך. בחו"ל אתה מתעסק בכדורגל. אתה יודע שהכל נקי וטהור"

באיזשהו מקום המצב הזה פגע בך גם בנבחרת
"איך שיצאתי מהשער אמרתי 'טוב, משחק אחד או שניים ואני חוזר'. אמרתי לעצמי שיש נבחרת בעוד חודשיים ויהיה בסדר. בעזרת השם, הכל יסתדר. פתאום ראיתי שעובר משחק ועוד משחק ועוד משחק ואני לא פותח. אמרתי לעצמי: מה קורה פה? הכל נופל לי לפח. אחרי שפתחתי נהדר נגד אלבניה ובליגה פתאום לא יהיה לי כלום? למזלי, המנטאליות של מאמני הנבחרת שונה משלנו. הם היו איתי הכי גברים בעולם ונתנו לי את המושכות. ברגע הזה ידעתי שיש רק מקום אחד שאני יכול להחזיר להם, וזה על המגרש, עליתי ופשוט נתתי את כל כולי. ידעתי שאני חייב להחזיר להם על האמון בי ולשמחתי זה עזר".

עד המשחק מול פולין
"באמת קשה להגיע למשחק כזה נגד אחת הנבחרות הטובות בעולם אחרי שלא שיחקת הרבה זמן. לצערי, גם היה לי הרבה ביש מזל במשחק הזה וזה כדור שלג כזה שלפעמים קשה לעצור אותו".

מה שעשו בב"ש לחיימוב, ועכשיו עושים ללויטה, עשו גם לך
"אין סנטימנטים בכדורגל. יכולים לאהוב אותי, לאהוב את חיימוב או לאהוב את לויטה. חיימוב עשה פה אליפויות ותוך שנייה מצא את עצמו בחוץ. גם אוהד שהחליף אותי עשה עבודה טובה והראו לו את הדרך לספסל מהר מאוד כי אין סנטימנטים לאף אחד. רוצים תוצאות ולפעמים עושים טעויות. כשעושים מהלכים כאלו גם צריך קצת אנושיות, עם כל זה שרוצים להצליח. יש דרך לכל דבר".

בתקופה האחרונה הרוש היה מנודה. זו לא הפעם הראשונה שקבוצה בה הוא משחק שולחת אותו להתאמן בנפרד, בשעות לא הגיוניות, לא תמיד עם מאמן הקבוצה הבוגרת. הפעם, בב"ש היו לו חברים באותה סיטואציה. שיר צדק, אריק סאבו, דור אלו, חן עזרא ועמראן אלקרנאווי.

"תופעת המנודים מעצבנת אותי. מנודה זה אדם שעשו עליו חרם. בעצם, אתה בא לשחקן ולא משנה אם הוא בכיר או לא, ואומר לו 'אתה לא שייך, אתה לא שווה כלום'. תחושת השפלה נוראית. אף אחד לא חייב את אלונה לתת לשחקנים את החוזים שהיא חתמה עליהם, אבל אם היא חתמה אז שתעמוד בחוזים, ולא רק היא. יש הרבה מועדונים שנוהגים ככה. שחקנים כאלו חייבים להיות חזקים מנטאלית כדי לעבור את זה. החלום שלי הוא שהתופעה המגעילה הזו תחלוף מהנוף שלנו. זה משהו פסול ובזוי ויכול לגמור קריירה לשחקן".

איך אתה רואה את הפועל ב"ש העונה, עם כל השינויים שהם עשו השנה?
"אליפות הם לא ייקחו, אבל לפי דעתי בנו שם משהו שהוא נכון. אם אתה מביא קצת שחקנים רעבים וצעירים עם כמה שחקנים עם ניסיון, אז יכול להיות משהו טוב. מה שהם עשו שלוש שנים רצופות זה אחד לדור. בכל מקרה, תהיה להם קבוצה טובה".

"ידעתי שאצא מפגר, אבל בשביל הצחוקים בוא נשבור את הקרח"

בסוף השבוע האחרון הרוש בן ה-31 חתם לעונה בספרטה רוטרדאם, העולה החדשה לליגה ההולנדית הראשונה. המשחק הראשון שלו בליגה יפגיש אותו לדרבי עצבני מול פיינורד. הדרכון הספרדי סייע מאוד בעסקה, אבל יותר מכל היו אלה היכולת בנבחרת והעובדה שהוא שוחרר ללא תמורה וב"ש משלימה את שכרו שגרמו למאמן האנק פרייזר להחתימו. 

באיזו תחושה אתה עוזב את הארץ?
"תחושה כיפית. כאילו השתחררה בי מועקה שיש בך כל הזמן בארץ. אי אפשר להסביר את זה. בארץ יש תככים ומזימות מאחוריך. בחו"ל אתה מתעסק בכדורגל. אתה יודע שהכל נקי וטהור. אתה טוב, אתה משחק, אתה לא טוב, אתה לא משחק. זה מה שאני רוצה וזה מה שאין פה ולכן כל כך כיף לי לצאת מפה. המטרה לספוג כמה שפחות, להישאר בליגה ולהיות בין השוערים הבולטים בהולנד".

עוד חולמים על מקומות גבוהים יותר בגיל 31?
"אני זורם. חלומות תמיד יש. אחרי משחק לא טוב מול פולין והספסול בב"ש כל החלומות שחלמת כל החיים שלך מתנפצים מול העיניים, אבל באיזשהו מקום, בין כל החושך הזה, יש איזו שהיא נקודה של אור שאתה תופס אותה וזו ספרטה רוטרדאם".

מצפה לפתוח בנבחרת בספטמבר?
"הכל תלוי בי. אם אני יהיה טוב ואהיה בכושר טוב בהולנד אז אשחק ואם לא, לא אשחק. אני סומך עלי הצוות בנבחרת במאה אחוז. חובת ההוכחה עליי".

יש לך חוזה בהפועל ב"ש לעונה הבאה. חוזר לארץ או נשאר באירופה?
"לא רוצה לחזור לארץ".

הסרטון שלך מנסה לדבר בהולנדית עילגת עורר הדים רבים
"צילמתי ראיון באנגלית לאתר האוהדים בו הסברתי מאיפה באתי ואיך קיבלתי את ההצעה ואמרו לי שיש להם פינה מצחיקה שכל שחקן זר שבא מנסה לדבר הולנדית בפעם הראשונה. אמרתי יאללה, בואו נעשה את זה. ידעתי שאצא מפגר, אבל בשביל הצחוקים בוא נשבור את הקרח".

קצת מצחיק שיהיו העונה חמישה שוערים ישראלים קבוצות בחו"ל. אתה, בוריס קליימן, רובי לבקוביץ', חנין, ואופיר מרציאנו
"זה מבורך שיש לנו שוערים באירופה. לצערי, אין הרבה מאמני שוערים בארץ כמו משה בן דוד. בבית"ר הביאו שוער זר אז הוא אמר שבסוף אני אהיה שוער ראשון ואגיע לנבחרת. חשוב שמאמני שוערים יאמינו בשוערים הישראלים ושיהיה להם מילה מול המאמן והבעלים, כי הכי קל ללכת ולהביא שוער זר לא יקר ולהזיז את הישראלים הצידה. להוציא את אניימה, שום שוער זר שהגיע לא יותר טוב מהשוערים שלנו".

אז מה תאמר לבעלי המועדונים שמביאים שוערים זרים?
"תסמכו יותר על מאמני שוערים שלכם ועל השוערים הישראלים כי יש פה פוטנציאל מאוד טוב".

בב"ש הגיבו: "הרוש דרש הבטחה להיות שוער ראשון, ומהרגע שהבקשה הלא ספורטיבית והלא חברית הזו נדחתה על הסף, הוא הבהיר שלא יישאר בקבוצה וביקש להשתחרר. במועדון שלנו משחק מי שטוב, ולא מי שדורש לשחק לפני חברו לקבוצה שקיבל הזדמנות לשחק ולקח אותה בשתי ידיים. ההחלטות הן נטו מקצועיות. לאור בקשתו של אריאל לעזוב החתמנו שוער נוסף לצד אוהד - בלי תנאים, בלי דרישות ובלי טענות. פעם נוספת בקריירה שלו הרוש יורק לבאר ממנה שתה. אנו מאחלים לאריאל הצלחה רבה בקבוצתו השישית בשבע העונות האחרונות".