האזינו לפודקאסט בנגן שלמעלה
אחרי ההצלחה הפנומנלית בסלטה ויגו, החליט חיים רביבו לשנות אווירה. המו"מ לא צלח עם ברצלונה וההחלטה לעבור לכסף הגדול של פנרבחצ'ה פתחה את הפרק השני בקריירה האירופית שלו. הכוכב הישראלי התארח בפודקאסט "הליגיונרים" של נדב יעקבי לחלק השני וסיפר על החוויות המטורפות שהיו לו באיסטנבול, כולל שער הבכורה בצ'מפיונס ליג לשחקן ישראלי וכמובן המעבר הסוער ליריבה המושבעת גלאטסראיי.
"עד שעליתי על המטוס לאיסטנבול, לא חשבתי שאחתום בפנרבחצ'ה", סיפר רביבו על חלון ההעברות בקיץ 2000, "היה לי סיכום עם ברצלונה והחלו להגיע הצעות מבנפיקה ואסטון וילה, כשהייתי במחנה אימונים עם סלטה ויגו. כבר סגרתי בבארסה וחיכיתי שחואן גספר ימונה לנשיאות המועדון כדי שהעסקה תצא לפועל. פנר הייתה האופציה האחרונה שלי - לא רציתי להגיע לשם".
משחק חייו של רביבו בשולחן המו"מ
"מוני הראל, משה סיני וג'קי אנג'ל תיווכו את העסקה שלי לטורקיה", נזכר רביבו, "סיני הגיע לבקר אותי הרבה בויגו והשפיע על המעבר. ההסכם עם בארסה היה על חוזה של מיליון דולר לעונה, אבל כאות של כבוד משה ומוני נסעו לאיסטנבול לייצג אותי מול פנר. ביקשתי מהטורקים סכום מטורף של 2.7 מיליון לעונה בחוזה ל-3 שנים. מספר לא הגיוני לאותה תקופה וזה היה נטו כדי להוריד אותם מהעסקה. הם הסכימו לכל התנאים והייתי בהלם. בנוסף, פנר סגרו עם סלטה באותו לילה שסכום ההעברה יהיה 6 מיליון יורו. הייתי בשנה אחרונה לחוזה והנשיא ידע שלא אאריך אותו אחרי שהוא טרפד לי את המעבר לריאל מדריד עבור 12 מיליון יורו. פחדתי שגספר לא יזכה בבחירות וגם אפסיד את החוזה בפנר - לא יכולתי לסרב להצעה כזו. הנציגים שלהם הגיעו במטוס פרטי לויגו, ישבנו עם ההנהלה של סלטה והחלו ויכוחים על פריסת התשלומים".
"אני התעצבנתי ויחד עם הטורקים עשינו תרגיל לסלטה", מספר שחקן העבר על רגעי הדרמה בליל הפגישה, "דפקתי על השולחן ואמרתי שאני מפוצץ את המו"מ ושבשנה הבאה אגיע לפנר. הודעתי שאין לי בעיה לחתום על הסכם מעכשיו עם הקבוצה. הייתי בשנה אחרונה לחוזה והנשיא ידע שלא אאריך אותו אחרי שהוא טרפד לי את המעבר לריאל מדריד עבור 12 מיליון יורו. נציגי פנר קמו והתחילו ללכת, הגעתי ליד נשיא סלטה שנלחץ ושאל אותי 'מה אתה רוצה?'. באינסטינקט אמרתי לו '1.8 מיליון - נתח מסכום ההעברה'.
"ירדתי עם הטורקים למטה והלכנו לארוחת ערב", מתאר רביבו את הערב ההוא, בו שמר על קשיחות במו"מ. "נציגי פנר דאגו, אבל בסוף סלטה הסכימה לכל התנאים. סיימנו את הפגישה, אמרתי להם שאגיע לטורקיה עוד שבוע והם העלו אותי איתם באותו רגע למטוס. ארזתי תיק קטן והם אמרו שיטפלו לי בדירה, ברכב ובכל הדברים שהשארתי בספרד".
ואז נפל לקשר הישראלי האסימון: "רק כשהייתי יחד עם ג'קי אנג'ל במטוס הבנתי שאני הולך לשחק בטורקיה - יהודי במדינה של 95% מוסלמים. פחדתי ולא הכרתי את המדינה, ישר חשבתי על הסרט 'אקספרס של חצות' (על הכלא הטורקי). אמרתי לג'קי שאני מתחרט ואז הסתכלתי בחלון וראיתי שטיח של אנשים עם דגלים ואבוקות. הם קראו בשם שלי ונרגעתי, התקשורת המקומית כבר פרסמו שחתמתי וכל הכותרות היו 'מראדונה של ישראל מגיע לטורקיה'".
ניהול מו"מ מבריק בטורקיה, רביבו (getty)
המספרת וחגיגות האליפות
כמו כן, רביבו הגיע לאחד המועדונים המפוארים בטורקיה, אך חמש שנים ברצף דווקא גלאטסראיי הייתה האלופה. "הגעתי לשם כדי להוביל את פנרבחצ'ה, היה לי הרבה משקל על הכתפיים. ההתחלה הייתה קשה מבחינה מקצועית, נפצעתי לשבוע וירדתי לספסל. המחליפים שלי לא הפסיקו להבקיע ולא הכל הלך חלק. כדי שיגיעו הרגעים הטובים צריך להתמודד עם דברים מסוימים. פגשנו את גלא בגביע ונכנסתי להרכב, המאמן נתן לי את סרט הקפטן ושם הכל השתנה. בישלתי 3 פעמים וכבשתי - הובלנו 2:4, הם השוו ל-4:4 וניצחנו בפנדלים. מאותו הרגע לא פספסתי משחק והצטיינתי בצהוב כחול".
מאבק האליפות היה דרמטי, פנר הובילה את הטבלה בפער של שלוש נקודות, שני מחזורים לסיום ורביבו סבל מפציעה. "חבשו לי את הרגל והתחלתי את המשחק על הספסל", משחזר חיים את המחזור הלפני אחרון. "במחצית היינו ב-0:0 ופתאום 50 אלף איש החלו לצעוק בשם שלי. היה לי קשה לשחק, אבל נכנסתי. במשחק הזה כבשתי את המספרת המדוברת - השער הכי יפה שלי אי פעם. בנוסף, הבקעתי וולה לחיבורים וניצחנו 0:2. למחזור הסיום הגענו למגרש שלא ניצחנו בו 5 שנים עם פצועים, כשתיקו מבטיח לנו אליפות. גלא כבר הובילה 0:4 במחצית והיינו בפיגור של 1:0, אבל כבשתי צמד וזכינו בתואר".
"300 אלף איש הגיעו לשדה התעופה באיסטנבול לקבל אותנו", רביבו מתאר את הטירוף אחרי הזכיה, "כל השחקנים והצוות עלו על האוטובוס החגיגי, שמוביל לאצטדיון ונשארתי לבד. שוטרים החזיקו ידיים וגידרו אותי וככה עברתי מהמטוס לאוטובוס, הקהל ניסה לפרוץ את הטבעת הזו כדי לגעת בי. זה משמח ומפחיד בו זמנית. מרוב שהיו הרבה אנשים נסיעה של 45 דקות למגרש לקחה 7 שעות. הקהל קרא בשם שלי, הגעתי לקדמת האוטובוס ובכל פעם שהלכתי אחורה הם עצרו את השיירה של הרכבים - זה היה התנאי שלהם: לראות אותי".
הישראלי הראשון בליגת האלופות
בקיץ 2001 פנר התמודדה מול ריינג'רס בפלייאוף ליגת האלופות. אחרי 0:0 בגלאזגו, רביבו כבש את השער הראשון בכדור חופשי ב-1:2 של קבוצתו בטורקיה ועלה לבמה הגדולה באירופה: "ידעתי שאני יכול לעשות היסטוריה. זה הישג שאף אחד לא יכול לקחת ממני". פנר קיבלה את ברצלונה, ליון ולברקוזן וסיימה את הבית עם 0 נקודות, אבל רביבו כבש מול הגרמנים והפך למבקיע הישראלי הראשון אי פעם בצ'מפיונס ליג.
באותה עונה הוא סבל מפציעה ופספס שלושה חודשים. המאמן הוחלף והקבוצה סיימה כסגנית עם פער של 3 נקודות מגלאטסראיי, שהשיבה לעצמה את התואר. בקיץ המועדון החל להתדרדר מבחינה כלכלית ורביבו הרגיש את זה טוב מאוד. "התחלנו את העונה ולא קיבלתי משכורת מפנר כמעט 8 חודשים, רציתי הארכת חוזה או את הכסף באופן מיידי ולא הגעתי לאימונים. גלא הסכימה לשלם לי את הכסף שפנר היו חייבים לי בתוספת לחוזה של שנתיים וחצי קדימה".
כבש מול לברקוזן באלופות, רביבו (getty)
"לא יכולתי לצאת מהבית מבלי שיעקבו אחריי"
ואיזו פרימיירה חיכתה לו במועדון החדש. רביבו הבקיע שלושער במשחק הבכורה וסיים את העונה עם שישה שערים ושישה בישולים ושוב, במקום השני, כשהאליפות נסעה לבשיקטאש. "כשהייתי במחנה האימונים בקיץ אשתי שגית הייתה צריכה ללדת. לא רציתי שהילד שלי יוולד בטורקיה", נזכר רביבו בסוף תקופתו כליגיונר, "אמרתי למאמן פאתיח טרים שאני חייב לטוס לארץ כדי להגיע ללידה והוא סירב. כעסתי מאוד והלכתי לחדר, עברתי את כל הלידה בטלפון והתחלתי לבכות. אמרתי לעצמי שאני כבר בן 31 וחצי ורציתי לפרוש בשיא. הייתי מבוסס כלכלית ומושקע עם ג'קי אנג'ל השותף שלי בכמה עסקים בארץ, הראש שלי לא היה 100% בכדורגל".
"היה לי קשה באיסטנבול. לא יכולתי לצאת החוצה מבלי שיעקבו אחרי או יצלמו אותי. היה עלי לחץ, הייתי כמו מסי ורונאלדו בטורקיה. שם נפל לי האסימון שהגיע הזמן לחזור הביתה". והוא חזר למ.ס. אשדוד כבעלים ושחקן. בעונתו האחרונה בקריירה רביבו שיחק 13 משחקים בהם כבש שישה שערים ותלה את הנעליים.
12 שנות קריירה הסתיימו באצטדיון הי"א ורביבו - אחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים השאיר אחריו הרבה. מהגול נגד ליברפול באנפילד, דרך הבכורה במפעל הבכיר ביבשת ועד האליפות היחידה שלו עם פנרבחצ'ה. גם 17 שנים אחרי, אפשר לקחת רגע ולהגיד תודה לרביבו על כל רגעי הקסם שהוא נתן.