היסטוריה באוויר: חוויות מלונדון רגע לפני פתיחת האולימפיאדה

מאיה רונן הגיעה לבירת בריטניה וכבר לא יכולה לחכות לטקס הפתיחה ביום שישי בערב באיצטדיון האולימפי (23:00). הפארק מדהים, המציאות עולה על כל דימיון והאבטחה לא מפחידה. וגם - איך היה המפגש עם נהג המונית האיראני?

מאיה רונן, שליחת ערוץ הספורט ללונדון  25.07.12 - 19:50
תחילת כתבה

יש לי נטייה להגיד יותר מדי פעמים את המילה וואו. ואז היא מאבדת משמעות וחבל. כי הפעם, בכל מה שקשור ל-24 השעות הראשונות שלי בלונדון, יש רק ביטוי אחד – וואו!

מרגע הנחיתה, אפשר להבין שלונדון היא העיר המושלמת לארח את המשחקים האולימפיים. הייתי בהית'רו ארבע פעמים בעבר ותמיד היו תורים ענקיים. הפעם, מרגע שירדתי מהמטוס ועד שנכנסתי למונית, עברו 20 דקות. כשהחמאתי על כך לפקיד ההגירה, הוא הצביע לתג שעל החזה שלו: משטרת יורקשייר. הפקיד התגאה בכך שהוא וחבריו נרתמו למשימת האירוח.

למקום הלינה שלי, הסיע אותי נהג מונית איראני. הוא מאוד שמח לפגוש ישראלית, וסיפר שיש לו הרבה חברים יהודים בלונדון. שאלתי אותו אם היה מפריע לו שספורטאי איראני יתמודד מול ישראלי והוא אמר: "מה פתאום, הייתי שמח לנצח במגרש הספורט". לדבריו, 99% מהאיראנים מתנגדים לדרכי המשטר הנוכחי, ופשוט שרויים בפחד. הוא עצמו הצליח למצוא את הדרך החוצה, להתחתן עם אנגליה, ואמר שהוא לא מסוגל לדמיין חזרה לביתו בטהרן. "היה לכם נשיא ממוצא איראני נכון? זה שהלך לכלא?", מתברר שהוא מעודכן.

אחרי כמה דקות של התארגנות יצאתי לפארק האולימפי. לפני הנסיעה ניסיתי לדמיין איך זה הולך להיראות...והמציאות? אפילו לא קרובה למה שדמיינתי. הכפר במציאות הוא אדיר מימדים. אחרי שנים של צפייה במשחקים האולימפיים דרך הטלוויזיה זה די בלתי נתפס. הפארק עצום בשטחו, מרכז התקשורת הוא אינסופי, הכל גדול מהחיים.

הארגון הבריטי המשיך להיות נהדר גם פה. יש מתנדבים שעונים על כל שאלה, והחיילים שאחראים על הבדיקות הביטחוניות מקסימים במיוחד. ויש להם כומתות עם פונפון עליהן, זה קורע מצחוק. אגב, ענייני האבטחה הרבה פחות מאיימים ממה שחשבתי. כמות החיילים ואנשי האבטחה סבירה מאוד, ומכונות השיקוף הן בעיקר אלה שעושות את העבודה.

אני בעיקר חושבת כמה זה חם להיות במדים האלה במזג האוויר בלונדון – חם יותר מאשר בישראל. זה כמובן מאוד מפתיע אחרי חודשים של גשם ללא הפסקה, שמעסיק את תושבי הממלכה. אחד המתנדבים שעזר לי, היה אדום כולו בפנים, ואז סיפר – "התחלתי את המשמרת שלי רק לפני רבע שעה ותראי איך אני נראה".

אני יודעת שרבים אוהבים את לונדון שלהם אפרורית וגשומה, אבל אני מעדיפה את לונדון הזו, הבהירה, הצבעונית כל כך. היא פשוט יפה יותר משהייתה. או שאולי זו לא השמש, אלא פשוט זהו מראה פניה של כלה ביום חתונתה, זוהרת, מקווה, לא יכולה לעלות על דעתה בדל של אכזבה. ועדיין, הימור שלי באנקר – גשם בטקס הפתיחה...