תשעים ושמונה מתעמלים היו אתמול במוקדמות ההתעמלות, ומעל כולם בולט אחד והוא משלנו - אלכס שטילוב. בתוך המסה של המתחרים, תמיד אפשר לזהות אותו בזכות הגובה המרשים ויוצא הדופן, אבל גם בזכות ההתנהלות. בין התרגילים שלו, הוא רוב הזמן עומד על הרגליים, זז, מתנועע, מחייך, צוחק. יש בו איכויות של כוכב.
מה שבעיקר מרשים אותי בשטילוב, זו היכולת שלו לעמוד בלחצים, והעובדה שהוא לא מפחד להצהיר כמה הוא טוב. לא מפחד מכך שייתכן שיאכזב. כנראה כי הוא יודע שהוא לא יאכזב. שהוא פשוט מצוין. בחודשיים האחרונים שמעתם ממנו אינספור פעמים מודיע שהמטרה שלו היא מדליה בתרגיל הקרקע, וכל דבר פחות מזה, יאכזב אותו.
לקראת המכשיר הראשון שלו במוקדמות, המקבילים, הוא סיפר שחש מעט בלחץ, אבל זה כנראה רק עזר לו, כי הוא עשה תרגיל מצוין, ומשם והלאה כאמור הוא הרבה לחייך, ולשדר בשפת הגוף ובהבעות הפנים כאילו לא מדובר באולימפיאדה אלא בתחרות רגילה.
גם החיבור עם פליקס אהרונוביץ' הכריזמטי, בודאי סייע, כי תמיד כיף שיש מי שיעודד אותך מקרוב. תרגיל הקרקע שלו היה נפלא. אמיר סעדו, הצלם שלנו, סיפר שחש צמרמורת במהלך הדקה הזו. זו זכות לראות ישראלי שמצטיין ושייך לצמרת העולמית. בזמן ששטילוב התעופף לו לשמי האולם, קוהיי אוצ'ימורה אלוף העולם היפני, עמד ליד סוס הסמוכות, והתמקד בצפייה בתרגיל של היריב שלו. אפילו הוא נראה מהופנט.
היכולת הזו של שטילוב להצליח ברגעי המאני-טיים מעוררת השראה. הרי כמה דקות אחריו, דייגו היפוליטו הברזילאי, שחלק איתו את מדליית הארד באליפות העולם, התרסק בנחיתת אונס בתרגיל הקרקע. ללמדכם עד כמה המנטליות חשובה במעמדים מהסוג הזה.
שטילוב יצא אלינו, העיתונאים, כמה דקות לאחר שהבטיח מעשית את מקומו בגמר הקרב רב והקרקע. הוא נראה גבוה בעוד כמה סנטימטרים, ריחף באויר מרוב שמחה על הביצוע שלו. היה מרגש לראות את זה, ועכשיו מטרת המדליה הופכת להיות עוד יותר מוחשית. ברור שהכל נזיל, בודאי בענף שבו הדברים עשויים להיות מוכרעים על חודה של מאית הנקודה. אבל כרגע החמישה באוגוסט, נראה כמו תאריך שתתרחש בו היסטוריה, כי כמו בולט ויוהאן בלייק, שאמורים להיפגש באותו ערב בגמר ה-100 מטרים, גם שטילוב מתכוון לשחק אותה.