שיר של אחרי מלחמה: קאליניץ' מחכה ליובנטוס

לפני כ-10 שנים, בהיידוק ספליט קיבלו החלטה חשובה: להשאיל את חלוץ קבוצת הנוער ניקולה קאליניץ' לשנת התאקלמות בפולה (איסטרה 1961 בשמה העכשווי). ניקו בן ה-17 אומנם לא זכה בחולצת ההרכב בקבוצתו החדשה, אך סומן מיידית על ידי מאמנו באותם ימים, קרונסלאב יורציץ' שהצהיר: "הילד הזה יכול להיות איברהימוביץ' הקרואטי, יש לו הכל - כוח, שליטה אדירה בכדור והוא לא סופר אף אחד. אין לי ספק שעוד נשמע עליו הרבה בעתיד".

בסיום אותה עונה דרכיהם של השניים נפרדו, אך תביעת עינו של המאמן הוכיחה עצמה. באותן שנים "קאלה" הפך לילד הפלא התורן של הכדורגל הבלקני כשסחף את נבחרת קרואטיה עד גיל 17 לחצי גמר אליפות אירופה שנערכה באיטליה. באותה אליפות השתתפו כוכבים כמו נורי שאהין, תיאו וולקוט, איבן ראקיטיץ' ואפילו מאור בוזגלו, דודו ביטון וביברס נאתכו אך מי שנכנס לפנקסי הסקאוטים הרבים, היה החלוץ שסיים את הקמפיין עם 11 שערים.

בספליט לא יכלו להתעלם מיכולתו של ילד הפלא ולאחר גלות של שנתיים חזר לקבוצת נעוריו היישר אל אור הזרקורים. כבר מהרגע הראשון הבן האובד הימם את כולם. את עונתו הראשונה הוא סיים כסגן מלך השערים עם 17 כיבושים שגם זיכו אותו בתואר "תגלית העונה". ההצעות המפתות והכסף הגדול לא איחרו לבוא ובשנת 2009 יצא לשבוע התרשמות אצל פורטסמות' אותה אימן אברהם גרנט.

פומפי לא בדיוק יצאה מכליה כדי להחתים את הנער אך רגע לפני שקאליניץ' וסוכנו עלו למטוס לפורטוגל כדי להצטרף למחנה האימונים של פורטו, נציג של בלקבורן הגיע לשניים והחתים את קאלה על החוזה הגדול והנוצץ הראשון בקריירה בסכום של 7 מיליון יורו. "הכול נסגר ונחתם, נשאר לסדר רק את רישיון העבודה. בלקבורן יודעת שניקו עוד יהפוך לשם גדול" סיפר הסוכן בסיום העסקה. לצערו של הסוכן הממולח, קאליניץ' לא התאקלם בפריימרליג ולאחר שנתיים מאכזבות שהסתכמו ב-7 שערים מ-44 משחקים, עזב את המועדון האנגלי בבושת פנים וחתם ביעד מפתיע ששינה את חייו - דנייפרו דנייפרופטרובסק האוקראינית.

למרות שאוקראינה הפכה לאיזור שטוף קרבות, ולא מעט שחקנים זרים עזבו את המדינה, החלוץ הקרואטי היה אחד מיחידי הסגולה שלא נכנעו למצב ועשה הכול כדי להשאיר את קבוצתו על המפה. קאליניץ' היה רק בן 3 כשנפתחה מלחמת יוגוסלביה הנוראית, כך שמראות הקרב לא היו חדשות או זרות לו במיוחד: "אני נותן את כולי כדי לשמח את האוהדים, כולנו רוצים שהמצב באוקראינה יחזור להיות נורמלי. הדבר החשוב ביותר כרגע הוא לסיים כבר את המלחמה, זה נורא שאזרחים צריכים לעבור דברים כאלו". סיפר הכוכב שהפך בין רגע לאחד מהזרים הכי אהובים במדינה. מספר 9 אכן עשה הכול כדי להשכיח מאוהדי קבוצתו את שיגרת המלחמה ובעונה שעברה סחף את דנייפרו עד לגמר הליגה האירופית מול סביליה כשכבש שליש משערי הקבוצה במפעל (5 מ-15).

"לא אשקר, בעצמי לא האמנתי שנגיע עד לשלב הזה, אבל עם האוכל בא התיאבון", סיפר מאמן האוקראינים מירון מרקייב לפני המשחק החשוב ביותר בתולדות המועדון. למען האמת, לא רק מרקייב היה פסימי לגבי סיכויי קבוצתו. בעקבות המלחמה, דנייפרו שלא התאמנה באופן סדיר, אירחה את משחקי הבית בקייב, מרחק של 450 קילומטר ו-6 שעות נסיעה מאצטדיונה ובחצי הגמר פגשה את נאפולי, אחת מהפייבוריטיות המובהקות לזכייה. "אם דנייפרו תעלה לגמר, אפרוש מכדורגל", הצהיר חלוץ נאפולי גונסאלו היגוואין לפני המפגש הגומלין. פיפיטה אולי לא פרש, אבל בהחלט טעה.

קאליניץ' וחבריו נלחמו עד טיפת הדם האחרונה, ניצחו 0:1 ענק ועלו לגמר אחרי 1:2 בסיכום שני המשחקים. לצערם של חובבי הרומנטיקה, בגמר סביליה גברה 2:3 על הסינדרלה, משלושער של קרלוס באקה, וקטעה את החלום שאיחד אומה שלמה לכמה חודשים. ניקו וחבריו לא זכו להניף את הגביע הנכסף, אך קאליניץ' שגם כבש את השער הראשון של קבוצתו בגמר, הוכיח לכולם שמקומו צריך להיות בליגות הטובות באירופה.

אחרי התעניינות רבה מצד שאלקה ואינטר בשירותיו של "זלאטן הקרואטי" הוא חתם בפיורנטינה של פאולו סוזה. עד כה, אין ספק שמדובר באחת ההחתמות הגדולות באירופה. קאליניץ' בן ה-28 פשוט פורח תחת שרביטו של הפורטוגלי, עם 9 שערים מ-14 משחקים, מקום של קבע בהרכב נבחרת קרואטיה וחיזורים בלתי פוסקים מצידה של צ'לסי שמנסה לצרף אותו בחלון העברות הקרוב. ב-21:45, ניקו והוויולה יגיעו ליובה ארנה לאחד מהמשחקים החשובים העונה.

כשהגברת הזקנה פוגשת את פיורנטינה למשחק צמרת תמיד יש ריח של טירוף באוויר. אומנם לא מדובר ביריבות עירונית אך אין ספק שמדובר באחד המפגשים הטעונים בארץ המגף. אוהדי הקבוצות יוכלו לספר על אותה "אליפות גנובה" ב-1982 כשיובה זכתה בסקודטו במחזור הסיום על חשבונם של הסגולים, או על המעבר השערורייתי של רוברטו באג'יו ב-1990 ועוד הרבה סיפורים על דם רע בין שני המועדונים בצפון איטליה. גם הפעם יש לא מעט פיקטנריה. חואן קוואדרדו, קשר הביאנקונרי, שיחק עד לפני שנתיים בארטמיו פרנקי ונחשב לאחד השחקנים האהובים על האוהדים. מהצד השני נמצא כמובן את סוזה שבאמצע שנות ה-90 זכה עם יובה בגביע האלופות. לא ברור כיצד יסתיים מפגש הצמרת, אך מה שבטוח שבטורינו תשרור אווירת מלחמה וכולנו כבר יודעים מי השחקן שמתאים ביותר לאווירה זאת.